אור ברסלב
אמרי משה סימן א › יד)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן א · יד)

יג)

ואולם ק"ל לפימ"ש דגם לפי' הראשון לא הוי המים דלמטה זוחלים א"כ מ"ט אסור לסתום בדבר המק"ט, הרי המים העליונים מושקים למים התחתונים, שכשרים בלא הסתימה, ולפסול דהויתו עי"ט הא מהני השקה, ואולי דכה"ג שעומד תמיד בפיסולו ל"מ השקה, ויתבאר להלן מזה, והנה אח"ז כתב הרא"ש לדחות פי' הר"ש, והמעין שם יראה דס"ל דגם בשלא ישאר מ"ס שרי לסתום ע"י המק"ט, וע"כ משום דלא מקרי זוחלים כלל בכה"ג שנסדק וכדמוכח מראיתו שם דגודר בכלים, ולא אדע הטעם, אם לא דנימא דס"ל דל"מ זוחלין רק ביש להמים מהלך טבעי, ולא ראיתי כלל דעה זו בפוסקים וצ"ע.

והעולה לנו במקואות שלנו, דג"כ רק המים העליונים שבבור נעשו זוחלים ע"י דחיפת המים למעלה באויר המקוה וכנ"ל, אבל הרי נשאר מ"ס בבור באשבורן, וא"כ לדעה הראשונה (שבסעיף נ') דמותר גם לטבול בהזוחלים העליונים, וזה הוא שיטת הר"ש בפי' השני וכמש"ל וכ"ה דעת האשכול והתשב"ץ, ולפ"ז פשיטא דגם המים העליונים מטהרים שאובין וכמשנ"ל להגר"א, ואף לפי שיטת היש מחמירין גם בנשאר מ"ס למטה, כבר בארנו דעה זו שהוא כפי' הראשון שבר"ש לא ס"ל דהוי כולה זוחלין, רק דאסור לטבול בהעליונים, אבל למטה מהסדק שרי לטבול ולפ"ז הרי בהמקואות שלנו השקת השאובין הוא ע"י המים התחתונים שבבור שהם באשבורן, דהמים השאובים יורדים בסילון אחד להבור, ויוצאים להמקוה ע"י סילון אחר, ואף אי נימא דהיש מחמירים הוא שיטת הרשב"א דנעשה כולה זוחלין, אבל ע"כ מוכח לשיטה זו דגם זוחלין מטהר שאובין כדמוכח (בפ"ו מ"ח) דהי' בעליון מ"ס ובתחתון אין כלום ממלא בכתף ונותן בעליון עד שיורד לתחתון מ"ס, והרי כשממלא ונותן בעליון הוי זוחל מלמעלה, ומ"מ מטהר השאובין, ומוכח אחד מתרתי או דלא נעשה כולה זוחלין או דזוחלין מטהר שאובין.

והנה בחגיגה (דף י"ט) אם היו רגליו של ראשון נוגעות במים אף השני טהור וקשה הרי המים שעל גופו הוי זוחלין, ומצאתי במהרי"ק שהרגיש בזה וכתב דהזוחלים מצטרפים למ"ס דהם מועטים ובטלים בשאר המים ולא עמדתי על כונתו דהרי המים שעל גופו ניכרים בפ"ע. ובח"ס סי' ר"ט הבין בכונתו דזוחלים מצטרפין למ"ס כיון שטובל באשבורן, ומזה הוכיח לענין מקוה הזוחל מלמעלה כל שטובל באשבורן דלמטה אף שאין מ"ס בלא הזוחלים מותר לטבול, ומצטרפין הזוחלים למ"ס ע"ש, וזה דין מחודש מאוד ולפ"ז ודאי דזוחלין מטהר שאובין כיון דגם הזוחלים דין מקוה עליהם דהרי מצטרפים למ"ס, והוא רק דין בהטבילה שצריך לטבול באשבורן, אבל לטהר שאובין דלאו מדין טבילה הוא, גם הזוחלים מטהרים, ואולם ק"ל טובא בהך דבעיא שם בחגיגה מהו להטביל מחטין וצנורת בגופו של ראשון ובזה ודאי קשה דהוי זוחלין והטבילה ודאי דפסול בזוחלין, וע"כ דלמאן דס"ל גוד אסיק ס"ל דזוחלין כשר וכדס"ל לב"ש (פ"ה מ"ו) דמטבילין בחרדלית וע"ש בר"ש דס"ל דהנוטפים מטהרים בזוחלין ומיהו אפשר שיש אצל חרדלית פרסת בהמה שהמים עומדים בתוכה מחוברת כשפפה"נ, ומתבאר מדבריו ג"כ כהמרי"ק דהזוחלים מצטרפין למ"ס, עוד הביא המרי"ק ראי' (מפ"ו) דשלש מקואות של כ' כ' סאה וירדו ג' וטבלו טהורים ואמאי הרי הם זוחלים על שפתו ע"י טבילת הטובלים וע"כ דגם הזוחלים מצטרפין למ"ס, וק' דהרי אין הזוחלין מערבין וכיון דס"ל דהמים שזוחל ע"י טבילת הטובלים הוי זוחלין איך מחבר המקואות ושו"ר בח"ס שתמה בזה על המרי"ק ע"פ, ולא אדע דקושיא זו קשה ג"כ על הך דרגליו של ראשון נוגעות במים, ועל עיקר חידושו דהזוחלים מצטרפים למ"ס הרי אין הזוחלים מערבין, ואולי י"ל עפמ"ש התוס' בגיטין (טז) דכל דהמים סופן לירד למקוה הוי קטפרס חיבור ועפ"י מ"ש הגר"א דפסול זוחלין הוא משום דהוי קטפרס, ולכן בהך דרגליו של ראשון דהמים סופן לירד למקוה הוי חיבור, ואולם מה שהקשינו מהך דמהו להטביל מחטין וננורת בגופו של ראשון, ודאי קשה, דהוי זוחלין ובזה ל"ש סברת התוס', ואולי דכיון דלכלים סגי ברביעית מה"ת אף דמדרבנן בעי מ"ס גם לכלים, מ"מ לא בעינן בזה שיהי' מחובר המ"ס בדיני חיבור ממש שיהי' כאחת, רק סגי בנגיעה לחוד, וע"כ גם זוחלין חיבור דהוי כנגיעה, אבל כ"ז חדש, ולא כן מתבאר בהפוסקים וצ"ע בכ"ז.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה