אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן א · ו)
ובזה יתבאר לענ"ד דברי התוס' בגיטין (דף טו) דרק לחבר שני מקואות חסרות קטפרס אינו חיבור, אבל לחבר חסר לשלם קטפרס חיבור, ואינו מובן החילוק, וע"פ הנ"ל ניחא דלחבר חסר לשלם סגי בנגיעה לחוד להמ"ס, דקטפרס לא גרע מנגיעה וכיון דהכ"ש הנוגע להמ"ס חל עליו דין מקוה שוב חל גם על השני הנוגע להראשון וכן לעולם, אבל לחבר שני חסרות בזה לא מועיל נגיעה, רק בעינן שיהיו כל המ"ס מחובר כאחת מהקצה להקצה, וע"י קטפרס דהוי רק כנגיעה אין מחובר הכ"ש שבצד השני לצד זה, וע"כ לא מצטרף המ"ס ע"י קטפרס אבל כשכבר יש מ"ס מחוברים ביחד, שוב כל כ"ש שנוגע לחוד להמ"ס נעשה כמקום, ועוד באופן אחר י"ל אף אי נימא דקטפרס גרע מנגיעת שלג, י"ל דלא מקרי קטפרס רק על כל שטח האורך דמנכר השיפוע, וע"כ כשצריכים לחבר שני חסרות הרחוקות זמ"ז ומנכר השיפוע מזה לזה ובזה קטפרס אינו חיבור לצרפם למ"ס, אבל לחבר חסר לשלם ע"י קטפרס אף כשרחוקים זמ"ז דבשטח הריחוק מנכר השיפוע, אבל אין צריכים לחבר המקואות זל"ז, רק דהכ"ש הראשון הנוגע להשלמה הרי על הכ"ש הזה ל"ש דהוי קטפרס דלא מנכר שום שיפוע, וכיון דלכ"ש הראשון מחובר להמ"ס, שוב הכ"ש הזה דין מקוה עליו, והכ"ש השני מחובר לזה וכן לעולם, ועל כל כ"ש להכ"ש שאצלו, ל"ש קטפרס וע"כ מצטרף, כיון דנתבאר מהר"ש דלא בעינן חיבור לכל המ"ס, וכל כ"ש מטהר כנ"ל.