אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן א · ג)
ואולם להריב"ש והגר"א הנ"ל דאין הזוחלים מחברים משום דהוי כקטפרס, וס"ל דכל זוחלים הוי כקטפרס אף בקרקע שוה, ומשום ה"ט פסול זוחלים במקוה משום דליכא מ"ס כנ"ל, ולפ"ז הי' נראה פשוט לכאורה דאין זוחלים מטהר שאובים, כיון דליכא מ"ס וגם לטהר שאובים בעינן מ"ס, ולא מהני רביעית מה"ת, אף דמן התורה מהני רביעית לטבילת כלים, בכ"ז לטהר שאובים ל"מ וכמ"ש להלן, ועוד דגם רביעית ליכא בזוחלים כיון דאין מחבר להגר"א וחשיב רק ככ"ש, וע' בר"ש (פ"ו מ"ח) דמסתפק אי קטפרס הוי חיבור לטהר שאובים, ולהגר"א הנ"ל נראה דאין מטהר כיון דחשיב כל כ"ש בפ"ע, ועוד יותר מזה נראה לכאורה להגר"א דגם במעין דמטהר בכ"ש ובזוחלים, אם יהיו השאובין זוחלים לא יטהרו מהמעין דלא חשיבי כמחוברין להמעין.
ולפ"ז יש להעיר לכאורה במקואות העליונות שהמים השאובין היורדים להבור ודוחפים את המים שבבור לעלות למעלה להמקוה שטובלים בה, והחור שיורדים המים להמקוה הוא למעלה והם יורדים באויר טרם שיגיעו המים לקרקעות המקוה, וא"כ הרי נעשה אז כל הבור זוחלים ואיך מטהר אז את השאובים להגר"א הנ"ל, דנהי דמקוה הזוחלת מזו לזו לא חשיבי זוחלים כל שיש להם כתלים המעכבים המים לזחול לחוץ וכמ"ש להלן, אבל היינו דוקא כשיכול לטבול בכל משך תהלוכות המים, ומשום דחשיב הכל כמקוה אחת, אבל כשהמים יורדים באויר ואין מטבילים באויר וגם נצוק אינו חבור, וא"כ מקרי אז זוחלין דלא נוכל לחשב הכל כמקוה אחת דהרי אין טובלים באויר.