אור ברסלב
אמרי יחזקאל - מעגל החיים נישואין › מנהגים ואקטואליה בהלכות חופה וקדושין

אמרי יחזקאל - מעגל החיים

נישואין · מנהגים ואקטואליה בהלכות חופה וקדושין

דרשה ג' - ל'נישואין'

אין נעשית אשת איש אלא ע"י קדושין כדת

אֵין הָאִשָּׁה נַעֲשֵׂית אֵשֶׁת אִישׁ אֶלָּא עַל יְדֵי קִדּוּשִׁין כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל, וְהוּא בִּשְׁלֹשָׁה אֳפָנִים, אוֹ בְּכֶסֶף שֶׁיֹּאמַר לָהּ הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּכֶסֶף זֶה כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל, וְיִתֵּן לָהּ, אוֹ בִּשְׁטָר שֶׁיִּכְתֹּב לָהּ בִּשְׁטָר הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בִּשְׁטָר זֶה כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל, וְנוֹתְנוֹ לָהּ, אוֹ בְּבִיאָה שֶׁאוֹמֵר לָהּ בִּפְנֵי שְׁנֵי עֵדִים הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּבִיאָה זוֹ וּמִתְיַחֵד עִמָּהּ בִּפְנֵי הָעֵדִים.

קדושין ללא עדים אינם קדושין

בֵּין אִם נַעֲשׂוּ הַקִּדּוּשִׁין בְּכֶסֶף, שְׁטָר אוֹ בִּיאָה צָרִיךְ שֶׁיֵּעָשׂוּ בִּפְנֵי שְׁנֵי עֵדִים כְּשֵׁרִים, שֶׁהֲרֵי אֵין דָּבָר שֶׁבְּעֶרְוָה פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם, שֶׁאֵין הָעֵדִים כָּאן רַק כְּדֵי לְהָעִיד שֶׁאָכֵן כָּךְ הָיָה, אֶלָּא כָּל מַעֲשֵׂה הַקִּדּוּשִׁין בִּלְעֲדֵיהֶם כְּאִלּוּ לֹא נַעֲשָׂה וַהֲרֵי הוּא חֲסַר תֹּקֶף לְגַמְרֵי, וְלָכֵן אֵין אָנוּ חוֹשְׁשִׁים לְקִדּוּשִׁין בְּזוּגוֹת שֶׁחַיּוּ יַחְדָּו אֲפִלּוּ שָׁנִים רַבּוֹת אִם לֹא הָיָה מַעֲשֵׂה קִדּוּשִׁין כַּדָּת קֹדֶם לָכֵן.

החלוק בין ארוסין וקדושין לנשואין

מִשֶּׁנִּתְקַדְּשָׁה הֲרֵי הִיא אֵשֶׁת אִישׁ, שֶׁהַבָּא עָלֶיהָ חַיָּב מִיתַת חֶנֶק, וְאִם רוֹצָה לְהִפָּרֵד מִבַּעֲלָהּ צְרִיכָה גֵּט פִּטּוּרִין, אֲבָל עֲדַיִן לֹא נִקְרֵאת נְשׂוּאָה לְבַעֲלָהּ עַד שֶׁיַּכְנִיסֶנָּה לַחֻפָּה וִיבָרְכוּ לָהֶם שֶׁבַע בְּרָכוֹת. שֶׁהָאֵרוּסִין וְהַקִּדּוּשִׁין הֵם דָּבָר אֶחָד וְהוּא נְתִינַת הַטַּבַּעַת, וְהַנִּשּׂוּאִין הֵם כְּנִיסָתָם תַּחַת הַחֻפָּה וְהַשֶּׁבַע בְּרָכוֹת הַנֶּאֱמָרוֹת אָז שֶׁהֲרֵי כַּלָּה בְּלֹא בְּרָכָה אֲסוּרָה לְבַעֲלָהּ כְּנִדָּה, וּלְאַחַר מִכֵּן כְּשֶׁכּוֹנֵס הֶחָתָן אֶת הַכַּלָּה לְבֵיתָם הַמְשֻׁתָּף וּמִתְיַחֲדִים שָׁם בָּזֶה נִגְמָר מַעֲשֵׂה הַנִּשּׂוּאִין.

כיצד מקדש בכסף, טבעת

כֵּיצַד מְקַדֵּשׁ בְּכֶסֶף? לוֹקֵחַ פְּרוּטָה אוֹ שְׁוֵה פְּרוּטָה וָמַעְלָה, וּבִפְנֵי שְׁנֵי עֵדִים כְּשֵׁרִים אוֹמֵר לָהּ הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בָּזֶה וְנוֹתֵן לָהּ, וְנָהֲגוּ לְקַדֵּשׁ בְּטַבַּעַת וְנָהֲגוּ שֶׁיֹּאמַר לָהּ הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּטַבַּעַת זוֹ כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל.

צריך ליחד עדים

צָרִיךְ לְיַחֵד אֶת הָעֵדִים לִפְנֵי מַעֲשֵׂה הַקִּדּוּשִׁין, שֶׁיֹּאמַר לָהֶם אַתֶּם עֵדַי כְּדֵי שֶׁיִּתְּנוּ דַּעְתָּם לִרְאוֹת מַעֲשֵׂה הַקִּדּוּשִׁין, וְצָרִיךְ שֶׁיִּרְאוּ הָעֵדִים שֶׁזּוֹ הַכַּלָּה הַמִּתְקַדֶּשֶׁת לְזֶה הֶחָתָן, וְיִרְאוּ נְתִינַת הַטַּבַּעַת מִיָּדוֹ לְיָדָהּ וְיִשְׁמְעוּהוּ אוֹמֵר לָהּ הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּטַבַּעַת זוֹ כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל, וְצָרִיךְ הֶחָתָן לוֹמַר זֹאת בְּקוֹל כְּדֵי שֶׁתִּשְׁמַע הַכַּלָּה וְצָרִיךְ לוֹמַר הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי... וְאַחַר כָּךְ לִתֵּן אֶת הַטַּבַּעַת בְּאֶצְבָּעָהּ וְלֹא שֶׁיִּתֵּן וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר.

מקדש בטבעת שקנה לו אביו

יְקַדֵּשׁ בְּטַבַּעַת שֶׁלּוֹ, וְאִם קִבֵּל אֶת הַטַּבַּעַת מֵאָבִיו, יְוַדֵּא שֶׁאָכֵן הִקְנָה לוֹ אוֹתָהּ קִנְיָן גָּמוּר, מִכָּל מָקוֹם, אִם קִדֵּשׁ הַבֵּן בְּטַבַּעַת זוֹ בִּסְתָם, אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְקַדֵּשׁ, שֶׁמִּסְתַּמֵּא הִקְנָה לוֹ אוֹתָהּ אָבִיו שֶׁיְּקַדֵּשׁ בָּהּ בְּאֹפֶן הַמְחֻיָּב עַל פִּי הַהֲלָכָה.

יש המקדשים בטבעת כסף

יֵשׁ נוֹהֲגִים לְקַדֵּשׁ בְּטַבַּעַת כֶּסֶף וְיֵשׁ הַמְהַדְּרִים שֶׁתִּהְיֶה חֲקוּקָה עָלֶיהָ אוֹת "ה" וְיֵשׁ הַמּוֹסִיפִים שֶׁרָאוּי שֶׁתִּהְיֶה גַּם כֵּן מְרֻבַּעַת, וְלַהֲלָכָה, אֵין חִיּוּב לְהַקְפִּיד בְּכָל אֵלּוּ כְּלָל, אֶלָּא לְאֵלּוּ הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַקַּבָּלָה וּמְקֻבָּלִים בְּכָל עִנְיָן גַּם כָּאן לָהֶם רָאוּי לְהַקְפִּיד בָּזֶה.

[מצוי הדבר שהלב נפתה להימשך אחרי סגולות ו"ענינים" ודברים הרומזים לכך וכך, שהכל הוא בגדר של פרפראות בלבד וטפל לעיקר, ואדם נמשך מטבעו אחר הטפל והרחוק מן העיקר, לכן היצר ממריץ אותו להדר בחיפושים אחר טבעת כזו וכזו שהיא רומזת לכך וכך ויוציא זמנו בטיולים מחנות לחנות ואין בזה אפילו מצוה אחת מדרבנן, ואם היה קורא פרק אחד של תהילים היה מקיים כמה עשרות מצוות מדאורייתא, ק"ו עמוד גמרא, וק"ו עיון בהלכה, שלא לדבר על מראות אסורים שרואה ברחובות שהן ברובן איסורי דאורייתא וכל זאת כדי שיוכל לקיים איזה "ענין" של קבלה, לכן יידע החתן שאת ההצלחה שלו עם בת זוגו שבחר לו לחיים ישיג על ידי תורה ויראת שמים ומידות טובות, ולא אם תהיה הטבעת מכסף או זהב, וודאי שדברים אלו מוסכמים ופשוטים גם לאותם חכמים, צדיקים ואהובים שהביאו סגולות אלו בספריהם.

כיצד ימסור לידה את הטבעת

מִדִּין תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה הַמְקַדֵּשׁ אֶת הָאִשָּׁה יָכוֹל לִתֵּן לָהּ אֶת כֶּסֶף הַקִּדּוּשִׁין בְּכַף יָדָהּ, אוֹ בְּחֵיקָהּ, אוֹ אֲפִלּוּ בַּחֲצֵרָהּ, שֶׁהֲרֵי כֶּסֶף הַקִּדּוּשִׁין נִקְנֶה לָהּ עַל יְדֵי כָּךְ בְּלֹא שׁוּם פִּקְפּוּק, מִכָּל מָקוֹם מִשּׁוּם חֲבִיבוּת הַמִּצְוָה נָהֲגוּ שֶׁיְּקַדֵּשׁ בְּטַבַּעַת. וְשֶׁיַּעֲנֹד הֶחָתָן אוֹתָהּ בְּאֶצְבָּעָהּ שֶׁל הַכַּלָּה, בָּאֶצְבַּע הַסְּמוּכָה לָאֲגוּדָל וּבְיַד יְמִינָהּ, וְנָהֲגוּ שֶׁאִם לוֹבֶשֶׁת כְּפָפוֹת, מְסִירָה מִיַּד יְמִינָהּ אֶת הַכְּפָפָה וּמְקַבֶּלֶת אֶת הַטַּבַּעַת בְּאֶצְבָּעָהּ, וְהַכֹּל לְחִבּוּב הַמִּצְוָה וְאֵינוֹ מְעַכֵּב כְּלָל, שֶׁאִם הִנִּיחַ אֶת הַטַּבַּעַת בְּכַף יָדָהּ אוֹ עַל גַּבֵּי הַכְּפָפָה גַּם כֵּן חָלוּ הַקִּדּוּשִׁין, וְיוֹתֵר מִזֶּה, אִם הַכַּלָּה רוֹצָה לְקַבֵּל אֶת הַטַּבַּעַת דַּוְקָא בְּאֹפֶן זֶה, וּכְגוֹן שֶׁיֵּשׁ לָהּ אֵיזֶה פְּגָם אוֹ מוּם בְּיָדָהּ וּמִתְבַּיֶּשֶׁת בּוֹ וּמְכַסָּה יָדֶיהָ בִּכְפָפוֹת יַנִּיחַ הַטַּבַּעַת בְּתוֹךְ כַּף יָדָהּ אוֹ יַעַנְדֶּנָּה עַל הַכְּפָפָה דַּוְקָא.

כשרות עדי הקדושין

כְּשֶׁבּוֹחֲרִים שְׁנֵי עֵדִים שֶׁיִּרְאוּ אֶת מַעֲשֵׂה הַקִּדּוּשִׁין וְיַחְתְּמוּ בַּכְּתֻבָּה צָרִיךְ לְבָרֵר שֶׁאֵינָם פְּסוּלִים, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה לָהֶם קִרְבָה מִשְׁפַּחְתִּית לֶחָתָן אוֹ לַכַּלָּה וְכֵן שֶׁלֹּא יִהְיוּ בַּעֲלֵי עֲבֵרוֹת, שֶׁיֵּשׁ פִּסּוּלִים מִדִּבְרֵי חֲכָמִים וְיֵשׁ פִּסּוּלִים מִן הַתּוֹרָה, יֵשׁ עֵדִים פּוֹסְלִים אֶת הַקִּדּוּשִׁין מִסָּפֵק וְיֵשׁ עֵדִים הַפּוֹסְלִים אֶת הַקִּדּוּשִׁין בְּוַדַּאי, וּמִי שֶׁאֵינוֹ בָּקִי בְּדִינֵי עֵדִים כַּמּוּבָא בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ חֵלֶק חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט סִימָנִים ל"ג עַד ל"ז יֵשׁ לוֹ לִטֹּל עֵצָה מִן הַבָּקִי.

בזמננו נעשים הארוסין והקדושין ביחד

כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁבִּזְמַנֵּנוּ מְצָרְפִים אֶת מַעֲשֵׂה הַקִּדּוּשִׁין וּמַעֲשֵׂה הַנִּשּׂוּאִין לְמָקוֹם אֶחָד וּבִזְמַן אֶחָד, שֶׁבֶּעָבָר כָּךְ הָיָה הַמִּנְהָג בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֶחָתָן הָיָה מְקַדֵּשׁ בְּטַבַּעַת אֶת הַכַּלָּה וְחוֹזֶרֶת לְבֵית אָבִיהָ, וּלְאַחַר חֹדֶשׁ עַד שָׁנָה נִכְנֶסֶת לַחֻפָּה, וְכוֹתֵב לָהּ הֶחָתָן כְּתֻבָּה וּמְבָרְכִים לָהֶם שֶׁבַע בִּרְכוֹת הַנִּשּׂוּאִין וְאָז נַעֲשֵׂית אִשְׁתּוֹ לְכָל דָּבָר, וּמִשֶּׁרָאוּ חַכְמֵי הַדּוֹרוֹת כַּמָּה תַּקָּלוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּשֶׁל אִחוּר הַנִּשּׂוּאִין תִּקְּנוּ כָּאָמוּר לְקַיֵּם מַעֲשֵׂה הַקִּדּוּשִׁין וְהַנִּשּׂוּאִין כְּאֶחָד מִתַּחַת לַחֻפָּה.

הרב המקדש צריך לטעום מן היין אחר ברכת ארוסין, ואחר ברכות הנשואין אין חיוב כל כך.

בְּתֹם בִּרְכַּת הָאֵרוּסִין צָרִיךְ הָרַב הַמְקַדֵּשׁ לִטְעֹם מִן הַיַּיִן שֶׁהֲרֵי בֵּרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן, שֶׁאִם לֹא יִטְעַם הֲוֵי בִּרְכָּתוֹ עַל הַגֶּפֶן בְּרָכָה לְבַטָּלָה שֶׁהֲרֵי אֵין הַכּוֹס מְעַכֶּבֶת אֶת בִּרְכַּת הָאֵרוּסִין מִלְּהֵאָמֵר, וְאַחֲרָיו יִטְעֲמוּ הֶחָתָן וְהַכַּלָּה, וְאִלּוּ בְּבִרְכוֹת הַנִּשּׂוּאִין, רַק לְכַתְּחִלָּה יִטְעַם הָרַב שֶׁבֵּרֵךְ בִּרְכַּת הַגֶּפֶן מִן הַיַּיִן בְּתֹם שֶׁבַע הַבְּרָכוֹת וּבְדִיעֲבַד אִם לֹא טָעַם אֵין בִּרְכָּתוֹ בְּרָכָה לְבַטָּלָה.

בברכת ארוסין צריך לכוין להוציא את החתן ידי חובה משא"כ בנשואין

בְּבִרְכַּת הָאֵרוּסִין, צָרִיךְ הָרַב מְסַדֵּר הַקִּדּוּשִׁין לְכַוֵּן לְהוֹצִיא אֶת הֶחָתָן וְהַכַּלָּה יְדֵי חוֹבַת הַבְּרָכוֹת שֶׁהֲרֵי מִן הַדִּין הָיָה עַל הֶחָתָן לְבָרְכָן, וְאִלּוּ בְּבִרְכוֹת הַנִּשּׂוּאִין אֵין צָרִיךְ לְכַוֵּן לְהוֹצִיאָם וְכֵן הֵם אֵינָם צְרִיכִים לְכַוֵּן דַּעְתָּם לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה אֶלָּא בְּבִרְכַּת הַגֶּפֶן שֶׁהֲרֵי טוֹעֲמִים הֵם מִמֶּנּוּ לְאַחַר מִכֵּן.

המתנה שנותן לחברו לכבוד נשואיו - שושבינות

מַה שֶּׁאָנוּ נוֹהֲגִים בִּזְמַנֵּנוּ שֶׁאָדָם נוֹתֵן לַחֲבֵרוֹ מַתְּנַת מָמוֹן בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ כְּדֵי לְעָזְרוֹ בִּתְחִלַּת דַּרְכּוֹ הוּא מִנְהָג קָדוּם הַמֻּזְכָּר בַּגְּמָרָא וְנִקְרָא בִּלְשׁוֹן חֲכָמִים שׁוֹשְׁבִינוּת, אֶלָּא, שֶׁבִּזְמַן הָרִאשׁוֹנִים הָיָה נָהוּג לְהַקְפִּיד בְּכָךְ שֶׁיַּחְזִיר לוֹ חֲבֵרוֹ אוֹתוֹ סְכוּם מָמוֹן כְּשֶׁיִּכָּנֵס הוּא אֶל מִתַּחַת לַחֻפָּה וְהָיָה מָמוֹן זֶה אַף נִתְבָּע בְּבֵית דִּין, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּזְּמַן הַזֶּה אֵין הַמִּנְהָג לְהַקְפִּיד בָּזֶה כָּל כָּךְ, וְלֹא מָצִינוּ שֶׁנִּתְבָּע אָדָם עַל דָּבָר זֶה בְּבֵית דִּין.

מה מברכים בשבעת ימי המשתה

בְּכָל יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה בְּכָל סְעוּדָה שֶׁנִּמְצָאִים בָּהּ עֲשָׂרָה גְּדוֹלִים וְהֶחָתָן מִן הַמִּנְיָן וּבֵינֵיהֶם אוֹרְחִים חֲדָשִׁים הַנִּקְרָאִים בִּלְשׁוֹן חֲכָמִים "פָּנִים חֲדָשׁוֹת" מְבָרְכִים לְאַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁבַע בִּרְכוֹת חֲתָנִים וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא זוֹ הַסְּעוּדָה בְּבֵית הֶחָתָן, וְאִם הָיְתָה בְּבַיִת אַחֵר אֵין מְבָרְכִים אֶלָּא בִּרְכַּת הַגֶּפֶן וּבִרְכַּת אֲשֶׁר בָּרָא, וּלְמִנְהַג אַשְׁכְּנַז רַשָּׁאִים לְבָרֵךְ כָּל בִּרְכוֹת חֲתָנִים גַּם בְּבַיִת אַחֵר.

מתי מברכים אשר ברא בלבד

אִם מְבָרְכִים בִּרְכַּת אֲשֶׁר בָּרָא בִּלְבַד, כְּגוֹן מִטַּעַם שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית הַסְּעוּדָה בְּבֵית הֶחָתָן, אֵין צָרִיךְ לַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים וּשְׁתֵּי פָּנִים חֲדָשׁוֹת, אֶלָּא כָּל שֶׁיֵּשׁ שְׁלֹשָׁה גְּדוֹלִים יַעֲשׂוּ זִמּוּן שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ וִיבָרְכוּ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן עַל הַכּוֹס וּבִרְכַּת אֲשֶׁר בָּרָא, שְׁתֵּיהֶן עַל כּוֹס אַחַת, הַמְבָרֵךְ יִשְׁתֶּה מְלֹא לֻגְמָיו וְהֶחָתָן וְהַכַּלָּה יִטְעֲמוּ וְדַיָּם.

כיצד מברכים שבע ברכות בבית החתן

כְּשֶׁמְּבָרְכִים שֶׁבַע בְּרָכוֹת בַּסְּעוּדָה בְּבֵית הֶחָתָן, לוֹקְחִים שְׁתֵּי כּוֹסוֹת יַיִן, עַל אַחַת אוֹמֵר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, וּלְאַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מְבָרְכִים עַל הַכּוֹס הַשְׁנִיָּה אֶת שֵׁשׁ הַבְּרָכוֹת מִבִּרְכַּת שֶׁהַכֹּל בָּרָא לִכְבוֹדוֹ עַד בִּרְכַּת אֲשֶׁר בָּרָא וּלְבַסּוֹף מִי שֶׁאָמַר אֶת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן עַל הַכּוֹס אוֹמֵר בִּרְכַּת הַגֶּפֶן, שׁוֹתֶה מְלֹא לֻגְמָיו, וּמְעַרְבְּבִים אֶת שְׁתֵּי הַכּוֹסוֹת זוּ בַּזּוֹ, אַחַת נוֹתְנִים לֶחָתָן וּשְׁנִיָּה מְשַׁגְּרִים לַכַּלָּה.

לכוין להוציא בברכת הגפן

בֵּין אִם מְבָרְכִים אֶת כָּל הַשֶּׁבַע בְּרָכוֹת וּבֵין אִם מְבָרְכִים הַגֶּפֶן וַאֲשֶׁר בָּרָא בִּלְבַד, צָרִיךְ הַמְבָרֵךְ לְכַוֵּן לְהוֹצִיא יְדֵי חוֹבָה אֶת הֶחָתָן וְהַכַּלָּה בְּבִרְכַּת הַגֶּפֶן, שֶׁהֲרֵי צְרִיכִים הֵם לִטְעֹם מִמֶּנּוּ לְאַחַר מִכֵּן.

תוכן העניינים

אמרי יחזקאל - מעגל החיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה