אור ברסלב
אמרי יחזקאל - מעגל החיים בר מצוה › דרשה ב' - ל'בר מצוה'

אמרי יחזקאל - מעגל החיים

בר מצוה · דרשה ב' - ל'בר מצוה'

דרשה א' - לבר מצוה

זהירות ! גילוי חומר 'גרעיני' !

"פצצת האטום" - שמונחת בתוך מצות התפילין ! !

'מזל טוב'! עוד יהודי נכנס לחיוב התורה והמצוות. מעתה - חתן הבר מצוה נחשב כ"גדול" לכל ענייני חיובי היהדות! תארו לעצמכם: אם יהיו בבית הכנסת רק תשעה מתפללים, ויהיו צדיקים אשר יהיו - עדיין אינם יכולים להתחיל להתפלל במנין! ואם יבואו מליוני גויים (מכל חבר העמים: סינים, אמריקאים, יפאנים, וכו'). ויאמרו: הנה, אנו באנו להשלים לכם "מנין". תעריכו את כל מליוני האנשים האלו - לפחות כעוד יהודי אחד נוסף, ובכך יהיה לכם עשרה למנין!

ואנו - נעמוד מהצד ונצחק להם! כל המליוני גויים הללו - לא יצליחו להיות תחליף אפילו ליהודי אחד(!) מישראל. לא יעזור כלום! חתן הבר מצוה, שמעתה יכול להשלים 'מנין', ולהצטרף לכל דבר שבקדושה - שווה את כל המליוני גויים הללו, שאינם נחשבים בעיני הקב"ה למאומה - בעניני הצטרפות לכל דבר שבקדושה!

ואכן, לשם כך אנו עורכים את "סעודת הבר מצוה". מכיון ששמחה גדולה היא לנו, שעוד יהודי נכנס לחיוב התרי"ג מצוות. ועוד 'חַיָּל' הצטרף מעתה לצבאו של הקב"ה!

ואולם, אם נצא לרגע מההתרגשות שאוחזת אותנו לרגל המאורע, ונתבונן היטב במהות המסיבה של חתן הבר מצוה, נבחין בדבר קצת מוזר, שמעורר פליאה ותימהון:

מכל תרי"ג המצוות - לא מצאו במה להבליט ולעשות 'טקס' לחתן הבר מצוה - אלא דוקא ממצות "הנחת תפילין"? והרי ביום זה הוא מתחייב בכל ה - 613 מצוות, ללא יוצא מן הכלל, ומדוע בחרו חז"ל להנציח את טקס השמחה, דוקא על מצות התפילין - מכל יתר שאר המצוות?

אז נכון, ש"המתעקשים" שבינינו יענו לנו על אתר, שתפילין זוהי מצוה 'יחודית', שמבטאת במיוחד את גדלות הנער לחיוב התורה והמצוות. היא המסמלת באופן הבולט ביותר - שהנער הגיע לגיל הבגרות, והרי הוא כאיש מהמנין לכל דבר.

ואמנם, אין להכחיש שתשובה זו נכונה ואמיתית. אלא שעדיין לִבֵּנוּ אומר לנו, שטמון כאן לקח נוסף, שחז"ל רצו לרמוז לנו אותו דרך מצות תפילין. יש לנו איזו מן הרגשה - שדוקא מצות התפילין - היא השורש והיסוד, שממנה אנו למדים איך צריך להתייחס לכל תרי"ג המצוות! ואת היסוד הזה אנו חותרים לגלות: מהו ה"לקח המוסרי" שטמון דוקא במצות התפילין?

והנה, הופתענו לגלות שאכן במצוות תפילין טמונים שני 'יסודות' עצומים שממש שופכים לנו 'אור הבנה' על כל מערכת תרי"ג המצוות. הם מלמדים אותנו באיזו 'צורת גישה' צריך לגשת אליהם. איזה יחס של הערצה יש לתת להם. וגם איזו הרגשה צריכה ללוות את האדם - בשעה שהוא מקיים את המצוות!

ולתועלת הקוראים, נפרט כאן את ה'רעיונות' שעולים ממצוות התפילין, ואז, ברגע שנגלה איזה לקחים חשובים משדרת לנו מצוה יקרה זו - נזכה 'להתרגש' כולנו מחדש - בכל בוקר ובוקר בזמן הנחת התפילין!

א. רעיון ראשון - שמצות תפילין משדרת לנו:

שגם את הדברים הפשוטים והמגושמים ביותר - אפשר לקדש אותם, ולהפוך אותם ל"כלי אמצעי" שיעזרו לנו להתעלות בעבודת השם!

ולדוגמא - הנה ראו:

אין לך דבר יותר מְגֻשָּׁם, ויותר חומְרִי - מאשר 'בהמה גסה' (פרה, שור, עגל, וכל סוגי הבקר) ובכ"ז, תתפלאו לשמוע, שאנו לוקחים כל יום את העור של הבהמה, מנשקים אותו, ומניחים אותו במקום המכובד ביותר, והוא הדבר היקר לנו מכל!

ניחשתם לְמָה כוונתינו? אכן כן...למצוות ה"תפילין" שנעשו מהעור הפשוט של הבהמה הגסה!

כיצד זה יתכן, שדבר זול כל כך - יהפך בִּן רגע - לדבר המקודש ביותר לעם ישראל?

התשובה: זוהי בדיוק "פצצת האטום" שטמונה בתוך כוחה של המצווה! האלוקים נתן כוח של קדושה בכל מצוה ומצוה, והכוח הזה - הוא זה שנותן 'תנופת עוצמה' של "מנוף" - להרים את החפץ הדומם מדרגה של "חומר פשוט וגס" - לדרגה של "חפץ רוחני וקדוש"!

אותו חפץ, אותו תשמיש, אותו דבר זול ופשוט, לפעמים הוא יכול להיות בשיא השיפלות וְהַזּולוּת, ולפעמים הוא יכול לטפס לדרגה של שיא הקדושה והרוחניות! הכל תלוי: עד כמה "הִזְרַקְתָּ" לתוך המעשה שלך את החומר של 'קדושת המצווה'??? - - -

והדוגמא הבולטת לזה, מצינו בהלכה המופלאה שהובאה בשלחן ערוך (בסימן ב', סעיף ד') שם מצינו הדרכה מפורטת של חז"ל, כיצד צריך לפי התורה ל...לנעול נעלים! קודם נעל ימין, ואח"כ צריך לעצור ולהמתין מלקשור - עד שינעל את נעל שמאל. ואח"כ, שוב יחזור לנעל ימין ויקשרנו - ורק אז יחזור לקשור גם את הנעל השמאלית!

שמעתם? אפילו על הדבר הגשמי ביותר, והמלוכלך ביותר, וכגון "נעילת הנעלים" - גם על זה - מצאו חז"ל להקדיש זמן ומחשבה, כדי להורות לנו כיצד אפשר להכניס קדושה גם למעשה פשוט כזה!

פלאי פלאים! איזה כוח עצום יש למצוות, שחודרים לתוך כל שטחי החיים הַ'גַּשְׁמִיִּים' של האדם. ואפילו על דבר השיגרתי ביותר, שהאדם לא מייחס לו כל חשיבות, גם על דבר זה, יש בכוח המצוה להפוך אותה לדבר נעלה ומרומם, ואפילו עד כדי לברוא "מלאך" שנוצר מחמת המצווה של אותו מעשה פשוט!

זהו היסוד הראשון, שהחתן הבר מצוה צריך להוציא מתוך מצות התפילין:

לא צריך להתנזר מהנאות החיים! אלא פשוט לקחת את ההנאות ולקדש אותם במסגרת של המצווה! וכפי שהמצווה יכולה להכניס קדושה בתוך 'עור מגושם' של בהמה גסה - כך המצווה יכולה להכניס קדושה בתוך כל 'שטחי החיים' של האדם!

ב. רעיון שני - שנשקף מתוך מצות התפילין:

התפילין מסמלות לנו את היסוד של "נעשה ונשמע"! דהיינו: שהאדם חייב לקבל עליו לְבַצֵּעַ קודם כל - "נעשה" ורק אח"כ - "נשמע" לקבל הסברים! ממש קבלת עול מצוות מוחלטת, ללא פשרות וללא שום נסיון להתנות את קיום המצוות - עם הבנת הרגש והשכל!

והיכן רואים יסוד זה במצות התפילין? בזה שאנו מקדימים תפילין של יד - לתפילין של ראש, באים לרמוז בזה: אנו מקבלים עלינו את עול המצוות, ראשית כל בחלק של ה"יד", לבצע אותם בפועל ללא שום שאלות! ממש להגיע להתבטלות גמורה כלפי הקב"ה!

ורק לאחר שהראנו 'כניעה' להקב"ה, וביצענו את המצוות בתמימות כפי שציווה אותנו - רק אח"כ מגיע גם השלב השני של "תפילין של ראש". כלומר, לשתף גם את ההבנה והשכל שבמצוה. שמותר לנו להבין בשכלנו את טעם ושורש המצוות. ואולם, עם כל ההבנה הַשִּׂכְלִית שלנו, עלינו לזכור - שכל זאת בתנאי שזה יהיה לנו כסיוע ומרץ יותר לקיום המצוות. שיהיה לנו יותר קל "לבלוע" את זה בגרון. ואולם, לא שזה יהיה ח"ו בתורת "תנאי": שאם אני מבין שזה לטובתי - אני עושה את המצוה. ומה שאני לא מבין, או שלא נוח לי - במקרה כזה, המצוה הזאת היא לא בשבילי!

על השקפה זרה זו, באה מצות התפילין לעורר ולהזכיר לנו: שים לב מה הינך מניח בכל בוקר! קודם כל "של יד" - ורק אח"כ - "של ראש"! קודם כל הנך חייב לעשות את המצוות - מתוך השתעבדות והתבטלות מוחלטת - לחוקי התורה, גם אם אתה לא מבין, או שלא נוח לך! ורק אח"כ מותר לך לנסות להוסיף 'טעם' למצוה, ולהבין אותה גם על פי השכל וההגיון. ואולם לא שזה יהיה הצעד הראשון שלך - כ"תנאי" לקיום המצוה! יש לזכור תמיד את הכלל: האדם חייב להתאים את עצמו - למסגרת מצוות התורה. ולא ח"ו להתאים את מצוות הקב"ה - כלפיו!

[ודבר זה מזכיר לנו את הסיפור, על אותו אדם שתמיד היה מצליח לקלוע את החץ - בּוּל למטרה! וכולם היו מתפלאים היאך זאת? עד שיום אחד גילו את ערממיותו: הוא תמיד היה תוקע קודם כל את החץ ב'אמצע' קרש הקליעה, ורק אח"כ היה מצייר סביב זה את ה"עיגולים" של הקליעה...!

וכך בדיוק עושים אותם אנשים, שמחליטים שהמצוות לא מתאימות להם. הם קודם כל - קובעים 'עוּבְדָּא' - שהמצוה הזאת לא בשבילם (כלומר, שהמצווה הזאת "מפריעה" למילוי התאווה שלהם) ואח"כ, מחפשים את כל ההסברים והטעמים שבעולם - כדי להצדיק את מעשיהם...].

וכדי להמחיש יותר את הדברים, עד כמה 'קטן' שיכלו של האדם בכדי לנסות להבין את גודל ערך המצוות - נמחיש זאת ע"י משל קולע:

מעשה שהיה עם קבוצת אנשים, שהיו 'עיוורים' מלידה, ולא ראו מימיהם צורת אדם או חיה - מהי. והנה אדם אחד שרצה לבחון את חוּש המישוש שלהם, הביא לפניהם פיל מגן החיות, והציג אותו לפניהם, באומרו להם: תְּמַשְּׁשׁוּ ותבדקו את ה"חפץ" הגדול הזה (שנקרא 'פיל') ותאמרו לנו, מה לפי דעתכם החפץ הזה יכול להיות - - -

ניגש עיוור אחד לכיוון הפיל, ולמזלו נתפס... ברגלו של הפיל! מישש ומישש כדי לתהות על קנקנו, עד שהחליט שהפיל דומה ל... "עמוד בשר" גבוה!

בא העיוור השני, והתחיל גם הוא לְגַשֵּׁשׁ, עד שנתקל ב..."צלע" של הפיל! מישש ומישש מכל צדדיו, עד שהחליט שהפיל נראה כמו... "קיר" מוצק!

בא העיוור השלישי, וגם הוא החליט לנסות את מזלו. ואולם הוא כבר היה יותר חכם, והחליט לבדוק את החלק העליון של הגוף למעלה, כדי לגשש שם את הפיל, והנה, למזלו הוא נתקל ב...שיניו של הפיל! מישש ומישש, עד שהחליט שהפיל נראה כמו... "חנית" של עצם חדה!

ניגש העיוור הרביעי, וגם הוא התחיל לגשש מלמעלה את הפיל, ולמזלו נתפסו ידיו בַּ...אף הארוך של הפיל! מישש ומישש עד שהחליט שהפיל נראה כמו... "נחש" מפותל ושמן!

וכעת, הגיע תורו של העיוור החמישי האחרון, ואולם זה הירהר בליבו: אני אהיה יותר 'פיקח' מִקּודְמַי, לא אמשש את הפיל למטה ברגליו, ולא למעלה בצלעותיו, וגם לא מצדדיו. אלא אבדוק אותו מאחוריו, שם ודאי אגלה את תמונתו האמיתית!

אמר ועשה. ניגש לאחוריו של הפיל, ולמזלו נתקל ב...זנבו של הפיל! מישש ומישש, עד שהחליט שהפיל זה פשוט - סוג של "חבל" עם שערות...

אנו בודאי צוחקים מכל המעשה המבודח הזה. ואולם תתפלאו לשמוע, שבדיוק כאותם עיורים - מתנהגים גם האנשים שרוצים לגשש ולבדוק ולהחליט איך נראים להם ערך המצוות... האם זה מתאים לאנשים "מודֶרְנִיִּים" כמותם, והאם זה מובן להם על פי כל כללי "הטבע והמדע", והאם המצוות לא "מתנגשים" עם חיי התאוות שלהם, וכו' וכו'.

ואנשים אלו לא יודעים, שהם דומים ממש לאותם עוורים מלידה, שלא ראו ולא הרגישו מעולם, מהו הטעם הרוחני האמיתי שיש בכל מצוה ומצוה, וכעת הם רוצים לבדוק ולקבוע על פי הַשְׂכָּלָתָם ה"אָקָדֶמָאִית" - את גודל ערך המצוות? הרי בזה הם דומים לאותם עוורים, שרוצים לקחת מצוה בגודל של 'פיל' - ולהעריך אותה במושגים של 'חבל קטן' ופשוט...

שכן, זאת עלינו לדעת, שעם כל ההשכלה והמדע והטכנולוגיה שאדם המציא - כל זה עדיין אינו אלא כ"גרגיר אבק דק" - מול הסודות הַאֵלוקִיִים העצומים שטמונים בכל מצוה ומצוה!

נסכם לעצמנו, לסיכום, את שני הלקחים החשובים שלמדנו מתוך מצות התפילין:

1. מצות התפילין לימדה אותנו, שגם מהדברים "הַגַּשְׁמִיִּים וְהַחומְרִיִּים" של העוה"ז, אם עושים אותם לפי ה'תקנון' של חוקי המצוות - אזי הם נהפכים להיות החפץ הקדוש ביותר, ולכלי של שפע קדושה וטהרה! שכן, אין לך דבר יותר חומרי וגס - מאשר עור של בהמה גסה - ובכ"ז, כאשר עושים בהם מצוה, וכותבים עליהם פרשיות של תפילין - הם נהפכים להיות כלי של קדושה וטהרה!

2. דבר שני שלמדנו מתוך מצות התפילין: שלפני שהבר מצוה נכנס לקבל עליו את עול המצוות - חייב הוא לדעת ידיעה אחת יסודית:

האדם חייב לבטל דעתו לגמרי, בפני כל קיום מצוה! וגם אם הוא חושב, שיש מצוות שהם לא "מתאימות" לו, או שהם לא מובנות לו בשיכלו "הרחב", או שהם סתם לא "נוחות" עבורו - בכל המצבים האלו - עליו לראות את ה"נורה האדומה" שמצות תפילין מאותתת ומשדרת לו:

קודם כל - תניח "תפילין של יד"! קודם תְּבַצֵּעַ בפועל את המצוות, תקבל "מָרוּת" מוחלטת של הקב"ה עליך! ורק אח"כ, יש לך רשות להשתמש גם עם "תפילין של הראש" כלומר, לנסות ולהבין גם עם ה'ראש' את הטעם והשורש של המצוות. ואולם גם אז, אסור לנו לחיות ב'אשליות'! עלינו לזכור, שאנו דומים ממש לאותו 'ננס' שעומד על גבי כתפי הענק, ומתיימר לראות ולהבין למרחוק... שכמה שנבין - עדיין אנו רחוקים מלהבין את הטעם האמיתי של כל מצוה ומצוה!

ואם כך תהיה ההתייחסות שלנו לכל ה - 613 מצוות, בְּמֵילֶא נזכה להרגיש את המתיקות וְהַכֵּיף שיש בכל מצוה ומצוה. וגם חַיֵּינוּ, יהפכו להיות יותר מתוקים! יותר מאושרים! ויותר... שלווים רגועים!!!

תוכן העניינים

אמרי יחזקאל - מעגל החיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה