אמרי הצבי ג· רבי צבי מאיר בר
הגוזל ומאכיל פרק עשירי · דף קיח:
[נה]
דף קי"ח ע"ב ת"ר אין לוקחין מן הרועים לא עזים ולא גדיים ולא גיזין ולא תלושין של צמר אבל לוקחין מהם תפורין מפני שהן שלהן כו' ופירש"י תפורים בגדים תפורים דאי נמי גנבו קננהו בשינוי עכ"ל ולכאורה י"ל דלמה דוקא תפורין הלא גם צמר טווי יהי' מותר לקנות מהן דהא קנינהו בשינוי דטווי' הוי שינוי כדאיתא לעיל ר"פ הגוזל עצים (דף צ"ג ע"ב) ואדרבא שינוי דטווי' עדיף יותר דלא הדר לברייתו אבל שינוי דתפירה הדר לברייתו כמבואר. שם בר"פ הגוזל עצים:
שוב ראיתי ברשב"א בחידושיו כאן הקשה על פירש"י וז"ל ואינו מחוור דתיפוק לי' משום שטוואו ולבנו וארגו כו' ע"ש שפירש פירוש אחר בשם הראב"ד והובא ג"כ בב"י (סי' שנ"ח) ואולי י"ל בזה עפי"ד הפ"י שהקשה בהא דאין לוקחין מהן חלב וגבינה בישוב משום דשל בעלים הוא הא תינח חלב דלא נעשה בה שינוי אבל גבי גבינה הא קנינהו הרועה בשינוי מעשה כדאמרינן דלוקחין מהן בגדים תפורין מטעמא דקני בשינוי ועיין בתי' השני שכתב דשאני גבינה שדרך הרועים לעשותן ולהביאן לבעה"ב וא"כ לאחר השינוי ברשותי' דמרי' קאי עכ"ל וכוונת דבריו הוא דשינוי לא מיחשב קנין אלא דוקא בגזילה ובגניבה דגילה קרא דאשר גזל דדרשינן אם כעין שגזל יחזיר אבל אם נשתנה לא הוי תו כעין שגזל לא יחזיר וא"כ שינוי דהוי קנין בגזילה הוא בצירוף מעשה דגזילה אבל אי לא עביד בה גזילה מקודם לא הוי שיטי קנין כלל וא"כ בגבינה דדרך הרועים לעשותן בשביל הבעה"ב א"כ לא הוי גזילה ולא קני בשינוי זו דודאי אם גזל חלב ועשאו גבינות קני לה בשינוי זו וא"כ לפי"ז אם הוא בכה"ג שלא הי' דרך הרועים לעשות גבינות לצורך בעה"ב והוא עשה מהם גבינות שגזל להחלב קנהו שפיר להגבינות הואיל דאיכא שינוי מעשה כיון דאין הדרך לעשות גבינות לצורך בעה"ב בודאי הי' זה בכוונת גזילה וי"ל בזה:
ומעתה י"ל דדרך הרועים הי' לטוות את הצמר ואין דרך לעשותן בגדים ומש"ה אמרינן דבתפירת הבגדים הוי שינוי אבל לא בטוויית הצמר ויש להוסיף עוד ולומר דאף אם אין דרך הרועים לעשות גבינות כל שלא גילה הרועה דעתו בפירוש שרוצה לגזול החלב לא קני לה בשינוי זו של עשיית הגבינות דיוכל להיות שעשאן לטובת בעה"ב כיון שלא גילה דעתו בפירוש בפני עדים שדעתו לגוזלה ואמרינן שעשאן לטובת בעה"ב שהרי דרך הוא כן לעשות מהחלב גבינות ולא הוי שינוי ממה שהי' בדעת הבעה"ב לעשות מהחלב וי"ל דה"ה באם הרועה טווה את הצמר שהרי הצמר לטווי' עומד וא"כ כל שלא גילה דעתו בפירוש לפני עדים שגוזל הצמר אין הטווי' ראי' שכוונתו הי' לגזול וא"כ לא קני לה בשינוי זו שטוואן אבל באם עשה מהם בגדים תפורים שהרי יש הפרש בבגדים דדילמא דעת הבעה"ב הי' לעשות מהן בגדים גדולים והוא עשה מהם קטנים או להיפוך וכדומה בזה וא"כ זה שעשה מהן בגדים תפורין הוא ראי' שכוון לגזלן וקני' לה בשינוי זו שעשה מהן בגדים תפורין ודו"ק: