אמרי בינה חושן משפט· רבי מאיר אוירבך
קונטרס הקנינים · סימן טז
כבר הבאתי לעיל דדעת רמב"ן דקנין אגב הוי קנין דאורייתא וכ"כ ריטב"א קידושין משם מורו ועיין נמוקי יוסף ב"ק (דף י"ב) ובש"ך (סי' שס"ג). וכן כ' הרב המביט בספר קרית ספר הלכות מכירה (פ"ב) וז"ל ואפשר דהלכתא גמירי לה ואסמכוה אקרא כדאמרינן בעלמא עכ"ל ועיין בדברי חיים שהכריח אאמ"ו ז"ל שם בדעת רמב"ם דסובר דלר"י אף במתנה אינו קונה משיכה וכדעת רמב"ן וריטב"א. ואם נאמר דסובר דאגב הוי קנין דאוריית' יש ליישב קושית הלח"מ(פ"ג הי"ג) ממכירה דלמה לא כתב הרמב"ם שם במקנה בהמה וכלים שע"ג דלא קנה והיה לו לפסוק ככל תיקו דגמרא דאי תפס לא מפקינן מניה וכמו שכתב לעיל גבי הקנה שדה לאחד ומטלטלין לאחר דל"ק ואם תפס מהני והיינו הואיל דהוי בעי' בש"ס ולא איפשיט'. ולהנז' י"ל להמבואר מדברי המ"מ בכמה מקומות דהיכא דהוי ס' בתקנת' דרבנן מוקמינן על דאורייתא וכ"ז שלא ידענו בבירור כח תקנתן של דרבנן הדרינן לדינא ואף תפיסה לא מהני בספק בתקנה כן נמי בקנין משיכה כיון דמד"ת רק מעות קונות ואף במתנה לא נקנה על ידי משיכה רק או על ידי רשות או אגב אם כן במשך בהמה לקנות כלים דהוי ספק להש"ס אם הוי משיכה המועיל לקנין בכה"ג או לא הדרינן לדין תורה ומד"ת לא הוי משיכה כלל קנין ולכך א"ק ולא מהני תפיסה אבל גבי קנין אגב דהוי קנין המועיל מדין תורה וכמו שכ' המבי"ט דהלכתא גמירי לה ואסמכוה אקרא ולכך כל הספק לנו בקנין זה הוי כמו שאר ספיקות בבעי' דלא איפשיט' ומהני תפיסה ועיין במל"מ (פי"ט) מהלכות מלוה ובתשובת פמ"א (סי' י"ב):
והנה דעת רש"י גיטין ר"פ הזורק נראה גם כן קצת דקנין אגב הוי מדין תורה דכ' בהך עובדא דשכ"מ דכתב גיטא לדביתהו בהדי פניא דמעלי שבתא ולא הספיק למיתביה ולמחר תקף ליה עלמא דאמר רבא ליקני' ניהלה לההוא דוכתא דיתיב ביה גיטא ותיזל איהי ותיחוד ותפתח ותחזיק ביה ופירש"י דקא יהיב לה חצר וגיטה בתוכו ותנן נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להן אחריות משמע דקנין אגב הוי מדאורייתא להתגרש דמהני לגבי גט ודוחק לומר דמהני מטעם כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש כמו דמהני קנין ד' אמות וכמו שכ' הראשונים מדלא מצינו מבואר זאת בש"ס. ומה שהקשה שם הר"ן ורשב"א דאם איתא דנקנה גט באגב למה הקפיד רבא דליקניה נהליה להאי דוכתא דיתיב ביה גיטא הא אגב לא בעי צבורין ואפילו דוכתי אחרינא נמי אע"כ דרבא מתורת חצר קאמר עיין שם. נראה ליישב דהא גם כן צריך להבין לדברי רש"י דמטעם אגב קנתה הגט מה פריך שם רב עיליש לרבא מה שקנתה אשה קנה בעלה הא זה דוקא אם היתה מתגרשת בתורת חצר שפיר לא יצא מרשות בעלה כיון דאף דנותן מתנה לאשתו קנתה ואין הבעל אוכל פירות מ"מ כיון דאם מכרה ונתנה אינו קיים חשיב כאלו הוי רשות דבעל וכמו שכ' תוס' שם משם ר"ת או כיון דאיירי בשאלה דלא אלימא כמו מתנה וכמו שכ' תוס' שם אבל אם מתגרשת בתורת קנין אגב מה איכפת לן אם הבעל אוכל פירות הא אם מקנה בשכירות קרקע ואגבן מטלטלין קנה גם כן ואף אם הבעל אוכל פירות מן המתנה או דלא מהני המכירה היינו שיש לבעל פירות מנכסי אשתו אבל הגוף שלה הוא וכיון דקרן הדבר שמקנה לה הוי שלה קנתה הגט בקנין אגב ומה פריך רב עילש. וצריך לומר דהא התוס' הקשו שם למה לא הוי כטלי גיטך מעל גבי קרקע וכתבו כיון שבא הגט מרשות הבעל לרשותה הוי כאלו נתנו לה ופירשו המפרשים כיון דחצר הוי כמו יד דבעל אף שהאשה עשתה הקנין בקרקע מהני כיון דמה שנעשה חצר של האשה הוי כאילו חצר ויד דבעל נותן לחצר ויד דאשה עיין שם בתו"ג. ולפי זה כמו כן לרש"י גם כן יקשה כיצד תתגרש בקנין אגב הא כיון שהאשה עשתה הקנין הוי כמו עלי גיטך מעל גבי קרקע דלא מהני וצריך ג"כ לומר כיון דהוי רשות של הבעל במקום שהגט מונח או דמונח ברשותו או דאיירי שהיה הגט מונח אצל השליח וכמו שכ' שם הר"ן ועל ידי שעשת' חזקה בהדוכתא דיתיב ביה גיטה וזכתה בהרשות הוי כבא מרשו' דבעל או שלוחו דבעל לרשותה ולא הוי טלי גיטך מעל גבי קרקע ולכך פריך רב עיליש מה שקנתה אשה קנה בעלה ולא הוי רשות של האשה ואף דקנתה גוף הגט על ידי קנין אגב מ"מ כיון דהרשות לא הוי שלה רק של בעל הוי כטלי גיטך מעל גבי קרקע. ולפי זה אתי שפיר קושית הר"ן ורשב"א דלכך אמר רבא לההיא דוכתא כיון דהיה סובר דלא הוי רשות של הבעל מה שקנתה אשתו או כמו דאגלאי מילתא דארוסה הוי לכך מגורשת ולא הוי כטלי גיטך מעג"ק כיון דבא מרשות הבעל לרשות האשה אבל אם היה מקנה לה מקום אחר אף דאגב לא בעי צבורין וקנתה הגט מ"מ אינה מתגרשת בזה דהוי טלי גיטך מעג"ק כיון דלא בא לרשותה מרשות הבעל ואף דקנת' על ידי קרקע שתחזיק להגט המונח במ"א מ"מ לא קרינן ביה ונתן בידה כיון שנעשה רק על ידי קנין של האשה וזה נכון לענ"ד:
מדברי הר"ן דכתב שם דהגט היה בבית של השליח דבעל ורבא אמר לשליח דלקני להאשה מקום הגט הי' נרא' קצת להוכיח דשליח המקנה קרקע שלו ומטלטלין של המשלח ע"י קרקע שלו קונה בקנין מטלטלין אג"ק וכן כתוב בס' מקור חיים (סי' תמ"ח) דלא בעינן דוקא אגב קרקע של בעל הממון ולכאורה תלי' במ"ש במקום אחר לחקור אם השליח נעשה יד המשלח היינו שמסר כחו וידו להמשלח י"ל דלא מהני מה שהשליח מקנה קרקע שלו אבל אם כח המשלח נמסר להשליח שפיר מהני. והארכתי בזה במ"א ולעיל דיני גב"ח (סי' כ"ט) וראיתי בח"ס או"ח (סי' קי"ו) שגמגם מתחילה על דין זה מצד הסברא דיד שליח כיד של בעה"ב אבל מטלטלין של המשלח אינם שייכים להשליח עיין שם ולמ"ש הסברא נכונה כמו שמצינו בגט לדעת הפר"ח אה"ע (סי' ק"כ) דהשליח נעשה כמו הבעל ויכול לכתוב על נייר שלו ועיין לעיל שם. וה"נ דכוותי' כיון דכח המשלח נמסר להשליח יכול להקנות על ידי קרקע שלו וכמו שמצינו דיכול להקנות קרקע לאחד ומטלטלין לאחר והיינו דאזלינן בתר גמר דעת המקנה והואיל וגמר ומקנה הקרקע מקנה גם המטלטלין כן נמי בשליח הואיל דגמר ומקנה קרקע שלו מקנה גם כן המטלטלין שהשליטו המשלח להקנות ואף דשם הוא ספק אם מהני קרקע לאחד ומטלטלין לאחר היינו משום דיש שני קונים אבל בקונה אחד לא יש ספק בדבר. ומה שכ' הח"ס שם להביא ראיה מש"ס ב"ב (דף מ"ד) דלית ליה ארעא מעולם וניחוש דלמא שלוחו לוה לעצמו ושיעבד להמלוה קרקעו ואגב נמי מטלטלין של משלחו ולוה בעדו מהמלוה וכמו שהקשה רמב"ן בקרקע שאולה והש"מ במתנה על מנת להחזיר וכ' עוד די"ל דסמך אשינוי קמא דקנה ומכר לאלתר ואי משום דאקני כיון לכשיקנה הפו"ט כבר נסתלק השליח משליחותו שוב אינם נקנים הפו"ט למפרע אגב קרקע של השליח שכבר נסתלק ליה עיין שם ולא אדע למה הא להסוברים דדאקני מהני למפרע ואינו יכול לחזור דמההיא שעתא חייל שעבודא ועיי"ש ברמב"ן ה"נ כיון דזה קנה הקרקע של השליח ומשעבד לו המטלטלין של המשלח באגב מהאי שעתא חייל שעבודא של המטלטלין. ברם י"ל דאינו יכול לעשות שליח לשעבד לחבירו דאקני דהוי כמו מילי דלא מימסרן לשליח להסוברים אף בשליח ראשון ועוד י"ל כמו שכ' הרמב"ן דאין חוששין על זה דידעו ורגילו בהדיה טפי אילו הוי ליה אופן להקנות הוי ידעו ונכלל בכלל דלא הוי ליה ארעא מעולם היינו להקנות על ידי קנין מטלטלי אגב מקרקע:
יותר מזה ראיתי בס' המקנה קידושין שיצא לדון בדבר חדש דאף בשני מקנים המקנים לאחד זה קרקע וזה מטלטלין קונה למטלטלין בקנין מטאגמ"ק אף שאינו קונה מבעל המטלטלין שום דבר מ"מ אם מקנה בקנין של קרקע של האחר המקנה מהני ג"כ ומכ"ש בשליח שיכול להקנות. ועיין חידושי ריטב"א גיטין (דף נ"ט) בהא דהפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין דוקא כשהוא מקנ' במשיכ' או בהגבהה אבל באגב לא דהא לאו בר אקנויי קרקע הוא ולכאורה אם נאמר כדעת המקנה דאף בשני מקנים האחד קרקע והשני מטלטלין מהני אגב קנין קרקע של האחד שיקנה מן האחר המטלטלין אם כן אף דקטן לאו בר אקנויי מקרקע הוא מ"מ אם האחר מקנה הקרקע יהיה הוא יכול להקנו' המטלטלין ואולי יש לומר כיון דהוא גופו לאו בר אקנויי מקרקע הוא אין נגרר אחריו מה שהאחר מקנה הקרקע. ובקצוה"ח (סי' ער"ה) כתב בפשיטות מסברא דלא מהני בכה"ג ודלא כמקנה ומ"מ בשליח י"ל דמודה:
וראיתי בתוספת של רבינו עק"א ז"ל מס' מע"ש שהתפלא על המהרי"ט והפה"ב דסוברים דאף דקרקע בשכירות ומטלטלין במסירה נקנה אגב קרקע זה דוקא אם היה הקרקע של המקנה בקנין גמור ולא אם הוא רק מושכר להמקנה ותמה הא להמבואר בש"ס דמעשה דר"ג וזקנים שהיו באין בספינה ואמר עשור כו' ומקומו מושכר לו איירי דהקנה בקנין מטאגמ"ק אם כן בסיפא דחזר ר"י ואמר לראב"ע מושכר לו הרי שאגב קרקע שהיה לו לר"י רק בשכירות הקנה לראב"ע מטלטלין ע"ש. ולדעת המקנה י"ל דמה דאמר ר"י עישור כו' נתון לראב"ע ומקומו מושכר לו יש לומר דר"ג השכיר גם כן המקום לראב"ע ואגב זה הקנה ר"י לו המטלטלין או אף אם נאמר דלא כדעת המקנה י"ל דר"י השכיר לו לראב"ע בשליחותו של ר"ג ואגב שכירת קרקע הזאת הקנה לו ר"י מטלטלין שלו דזה מהני כמו שכ'. ולשיטת המקנה ודאי יש להעיר ביותר מסוגיא דפו"ט הנז' דדלמא הקנה לו אחר קרקע ואגב זה שיעבד לו זה שמעיד המטלטלין וצריך לומר דשם לענין שיעבוד עיקר הדבר תליא בקול שיגבה מן הלקוחות וזה דוקא אם זה שמשעבד לו המטלטלין משעבד או מקנה לו הקרקע מפקי העדים לקלא מהנעשה בפניהם אבל לא כשזה מקנה לו קרקע וחבירו משעבד המטלטלין ודוחק. שוב מצאתי בס' דברי אמת (קונטרס ז') אריכות גדול ע"ד המרי"ט הנז' דקרקע השכור' לו אם משכיר לאחר אינו קונה מטלטלין על ידי זה ותמה גם כן מסיפא דמתניתין וכ' מעין שכתבתי ושמחתי ועיין קצוה"ח (סי' שי"ג) שלמד בדברי מהרי"ט בפשיטת דדעתו דקרקע בשכירות ומטלטלין במתנה לא מהני ותמה מרישא דמתניתין והברור בכוונ' מהרי"ט כמו שכ' בספר דברי אמת והגרע"א ז"ל גם מצאתי בס' עין זוכר מהרב חיד"א ז"ל (בדף ח"י ע"ב) שהביא מס' חידושין לקידושין לא' מן הראשונים שלא נודע למי שסובר גם כן כדעת המרי"ט וכ' דמסיפא דמתניתין אינו ראי' דשאני הכא שלא הוצרך ר"י להקנות לראב"ע אלא טובת הנאה ועיין ס' קה"י שהביא גם כן דברי חידושין הללו וכ' דאף אם טובת הנאת ממון מ"מ כיון דגוף הממון ממש אינו שלו קליש קניינו ונקנה אף על ידי קרקע המושכר לו אבל להקנות גוף ממון שלו על ידי שכירות קרקע המושכר אצלו כיון דלא מהני להקנות גוף הקרקע לגמרי ואינו בידו לא מהני להקנות לגמרי המטלטלין ולא עדיפי מטלטלי ממקרקע גופיה עיין שם. ומעתה שפיר התעורר הגאון בעל פה"ב ז"ל בקנין מכירת חמץ הנהוג על ידי קמטאגמ"ק דלא מהני בקרק' המושכר לו וכדעתו סוברים כן כמה גדולים וראוי לחוש לצאת ידי כולם ולהקנות בקנין המועיל לכל הפוסקים: