אור ברסלב

אמרי בינה הוספות בסוף השות· רבי מאיר אוירבך

סימן ג · יא

י

[ובמקום אחר כתבתי לדון בנידון שנשאלתי עליו בקטנה מבת יו"ד שהגביהה מציאה ובא אחר וחטף ממנה ובא אביה ותפס מן התופס הראשון וכתבתי דלכאורה מהני תפיסה להמבואר ב"י ח"מ (סי'' פ"ז) משם הר"י דיכול לתבוע ולהשביע על מציאת חשו"ק ואם אינו רוצה לשבע מנדין אותו עד ל' יום והביא ראיה מש"ס שבועות (דף מ"א) דקאמר לרבנן מאי עבדינן ליה משמתינן ליה וסובר רבינו ירוחם דקאי על מציאת חשו"ק ולפי זה כיון דהב"ד מנדין אותו מהני תפיסתו והבאתי דברי הראב"ן הנ"ל אולם כתבתי דדוקא היכא דהתובע טוען ברי דחייב לו מדין דאורייתא והנתבע אינו רוצה לשבע בזה מהני תפיסת התובע אבל בזה כיון דמן הדין לא נתתינן לנכסי'ו אף שידענו בבירור שיש בידו גזל מפני דרכי שלום ובכ"ז לא נחתינן לנכסי'ו ממילא ל"מ תפיסה. ונזכרתי מד' רדב"ז (ח"א סתק"ג) שהוכיח ממה שכ' הרמב"ם הל' גזילה וכל מי שיש בידו גזל של דבריהם א"י מידו ומדקאמר אינו יוצא מידו ולא קאמר אינו יוצא בדיינים משמע דאין מוציאין מידו בכח אבל משמתינן ליה רק דלא נחתינן לנכסי'' וכתב וז"ל וא"ת ריבית דדבריהם נמי נהי דלא מפקינן מניה מ"מ נשמתי ליה עד דיחזור וכ"ת הכי נמי הא ודאי ליתא דכתב הרא"ש דאי תפיס ליה מנכסי' המלוה כשיעור מה שנתן לו דמפקינן מניה דלוה ומהדרינן למלוה ואם איתא דמשמתינן למלוה עד דמהדר ללוה מה דשקל מניה אמאי מפקינן מניה אי תפיס וי"ל שאני ריבית דמדעתיה יהיב ליה ולא מגזל גזליה יעי"ש באורך חזינן ליה לדעתיה דרדב"ז דסובר כיון דמשמתינן ליה מהני תפיסה ג"כ ולפ"ז בנידון דידן י"ל ג"כ כיון דעכ"פ משמתינן ליה לחייבו לקיים הת"כ מהני תפיסה ג"כ אולם כבר כתבתי לעיל מה שיש לחלק כיון דאין החיוב רק מצדו ולא מצד חבירו ובר מן דין מלבד דהש"ך בספרו ת"כ (סי'' ל') האריך להשיג על רבינו ירוחם והעלה מדלא כתבו הפוסקים על גזל מדבריהם דמשמתינן ליה עד דמהדר ע"כ הפירוש בש"ס שבועות שם קאי רק על שבועה שחייב מדרבנן כשאינו רוצה לשבע משמתינן אבל בגזל דדרכי שלום כיון דלא נחתינן לנכסי'ו לא משמתינן ליה רק אפשר שהב"ד יאמרו לו אם לא תחזור אתה עובר על דברי חכמים ושרי למקרי' עבריין עי"ש באורך וכן מבואר בחידושי הר"י מגא"ש שבועות שם בפירוש הש"ס ואף דבס' מקום שמואל (סי'' א') הרחיב הדברים להשיג בזה על הש"ך המעיין בדבריו יראה שכל דבריו שם מופרכין ואין בהם רק פטומי מילי בעלמא ואף אם נאמר כדעת רבינו ירוחם י"ל דתפיסה ל"מ והבאתי מדברי הר"ן שבועות הנ"ל ומדברי הנתיבות (סי'' ק"ז) הנ"ל. וי"ל דע"כ לא כתב הר"ן דהלוה חייב לשלם רק שם דלא מתקן האיסור של לא תחמוד דאף שאינו משלם מ"מ המלוה כ"ז שאינו מחזיר המשכון עובר על לא תחמוד משא"כ באם תפס מה דחבירו מחוייב להחזיר דבזה נתקן האיסור שהלה לא יעבור על איסורו בזה י"ל דמודה הר"ן דמהני התפיסה ועיין בזה. ומה שדייק הרדב"ז מלשון הרמב"ם מדכתב (פ"ו מהלכות גזילה) אינו יוצא מידו ולא כתב אינו יוצא בדיינים תמהני הא (בפי"ז שם) כתב סתם מציאת חשו"ק כו' אם עבר אחד וגזלה מידן אינו יוצא בדיינין א"כ ע"כ לשון זה לאו דוקא ואין להכריח מזה דמשמתינן ליה ועיין מ"ש לעיל דיני יו"ט (סי'' כ"א אות ז'):

תוכן העניינים

אמרי בינה הוספות בסוף השות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה