אמרי בינה הוספות בסוף השות· רבי מאיר אוירבך
סימן ג · י
ומ"ש מעכ"ת נ"י לדון להפוסקים דבריבית מהני תפיסה וכן בכ"מ דחייב לצאת ידי שמים מהני תפיסה כן נמי בנידון דידן מהני תפיסת המוכר כיון שחייב הלוקח לקיים הת"כ יש לחלק דדוקא בריבית דעיקר חיוב העשה הוא בשביל חבירו הלוה דהקפידה התורה וחי אחיך עמך וחייב לכן מהני תפיסתו ג"כ משא"כ בת"כ לקיים המקח דלא רמיא רחמנא החיוב מצד חבירו רק שחייב לקיים שבועתו ועיין קצות החושן (סי'' ר"צ) שכת' מה"ט לחלק דאף דנודר ומת מחייבינן היורשים לקיים נדרו דבמצות צדקה יש בו שעבוד הה"ד בנדר דכתיב ביה בפיך ודרשו חז"ל זו צדקה משא"כ בנשבע ומת דאינו אלא משום לא יחל דברו ואינו מדבר במצוה שבממון אלא להרע או להטיב ודאי לא שייך אלא איסור והיורשין פטורין עי"ש כן נמי אף במקום דלא שייך שעבוד כגון ריבית מ"מ כיון דגוף המצוה הוא שיבא בהחזרה להלוה ממון ריבית שנתן להמלוה מהני תפיסה משא"כ בשבועה דעיקר מצוה דנפשו הוא שלא יחל דברו יש לומר דלא מהני תפיסה ואינו דומה לדעת הפוסקים הסוברים דבכל מקום שחייב לצאת ידי שמים דמהני תפיסה די"ל דוקא היכא דהחיוב ליד"ש הוא לפרוע לחבירו משא"כ בנד"ד דלא מפאת חבירו בא עליו החיוב רק מצוה שבגופו לקיים שבועתו הוא ול"מ תפיסה ומה שהביא מדברי הראב"ן שמבואר דסובר דבמחוייב שבועה דרבנן ואינו רוצה לשבע דלא נחתינן לנכסי'ו ומ"מ מהני תפיסה וכבר הבאתי דברי ראב"ן בהגהותי לדברי חיים דיני טו"נ (סי'' ל"ה) וראיתי בס' שער משפט (סי'' פ"ז) שהביא דבריו ואינו ענין לנד"ד דליכא עליו שום חיוב מצד חבירו רק חיובא דנפשו לקיים שבועתו בכה"ג ל"מ תפיסה.
ומ"ש להקשות על דברי הקצוה"ח (סי'' פ"ז) שכתב דל"מ תפיסה באינו רוצה לשבע דמה שאין כח ביד הב"ד להוציא לא מצי איהו למעבד דינא לנפשיה וכתב שנעלם ממנו דברי רש"י ב"מ דבקים ליה בדרבה מניה דמהני תפיסה הס מלהזכיר לומר על רבינו בעל הקצוה"ח שנעלם ממנו דברי רש"י בפרט שמפלפל בדברי רש"י אלו טובא בסי'' א' ובאותו סי'' ס"ק כ"ג ובאמת דבריו כנים ואמיתים בשלמא בקלבד"מ דבאמת מחוייב הוא רק דגזירת הכתוב הוא שהב"ד לא ידונו בזה רק ברשעה אחת לכך מהני תפיסה אבל היכא דמן התורה פטור רק מדרבנן חייב שבועה והמה תקנו דכשאינו רוצה לשבע דלא נחתינן לנכסי'ו רק נדוי וכיון דלא נמסר לב"ד להוציא כמו כן לא נמסר לבעל הדבר ול"מ תפיסה: