אור ברסלב

אמרי בינה הוספות בסוף השות· רבי מאיר אוירבך

סימן א · י

ט

וראיתי בתשובת ר"ש כהן ח"ב (סי'' קי"ח) דנשאל בשמעון שקבל מנכסי' יתומים בהלואה ועשה הכשר ההנאה והריוח בעד היתומים ועברו כמה שנים שלא עשו עוד שום הכשר כלל וטוען כיון שלא עשה הכשר רק על שנה אחת אינו חייב יותר והשיב שאין שום זכות ליתומים מריוח החמשה שנים שלא קצבו ולא התנו ושוב כתב איברא דעדיין יש מקום לחייב לשמעון מטעם מבטל כיס שכ' המרדכי שאם הרויח בו שחייב לתן וא"כ כיון ששמעון הלוה עיכב בידו נכסי' היתומים ונשא ונתן בהם והרויח יש מקום לחייבו מטעם מבטל כיסו כ"ש מבטל כיסם של יתומים וא"כ טוב וישר לפני אלהים שיתפשרו עכ"ל אולם כבר כתבתי דלהלכה מבואר ברמ"א יו"ד אף בהרויח כל שבא לידו בתורת הלוואה הוי רבית וכמבואר מדברי המרדכי פ' המפקיד ובפ' הגוזל הטעם הואיל שלא בא לידו בתורת הלואה ואולי דן לחייבו ליתן ליתומים הואיל דל"ה רק רבית מאוחרת וביתומים מותר רבית דרבנן אולם למ"ש כיון שכבר בא לידו ואינו בעין ואינו עושה שום מעש' היזק בידים רק ע"י מה שאינו פורע אף בהרויח פטור ובפרט בנידון דהרש"ך דלא נתבאר שתבע אותו וכ"ז שלא תבעו ממנו ל"ה חייב לשלם כמבואר מדברי ש"ג מובא בש"ך ח"מ (סי'' רל"ב) שוב ראיתי בכנה"ג יו"ד (סי'' ק"ס אות ע"ח) בהגהות הב"י שהביא שם מתשובת מהר"ש הלוי שהחריד חרדה גדולה על המהרש"ך איך יצא מפיו דבר זה דא"כ הותרה רצועת הרבית וכ' שחלקו עליו כל חכמי דורו והוא האריך ליישב דבריו דאיירי שעשו הכשר על שנה הראשונה עי"ש בארוכה ובכ"ז דבריו צ"ע דבמניעת פרעון החוב שלא הי' בעין ולא נתבע ממנו ודאי אף בכלל גרמא ל"ה וכנ"ל:

תוכן העניינים

אמרי בינה הוספות בסוף השות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה