אור ברסלב

אמרי בינה הוספות בסוף השות· רבי מאיר אוירבך

סימן א · ד

ג

וצריך לומר דהרמב"ן לאו על שבת במקום נזק קשיא ליה דזה ודאי ע"כ דגזה"כ הוא ואף מאן דלא דן דד"ג מ"מ במקום נזק חייבה התורה ובפרט דנוכל לומר הטעם דמגלגלין עליו את הכל כמ"ש התוס' ב"ק גבי הדוחף מטבע ש"ח היכא דחסרה דמגלגלין עליו את הכל וגם שבת שלא במקום נזק דחייבה ג"כ התורה ע"כ גזה"כ הוא לדון שבת באדם ואין שבת בבהמה כמו שכתבו הפוסקים רק הי' קשה לו להרמב"ן בהדקי' בזה אינו עושה בגופו כלום ואף אם מכניסו בידים להבית מ"מ אינו עושה לו כלום אם לא יסגור בעדו רק אחר הסגירה וכיון דאינו עושה בו מעשה בגופו הוי רק כגורם שאינו יכול להרויח ואף דע"ז חייבה התורה באדם מ"מ היינו דוקא כשתפסו בידים ומעכבו ואינו מניח לו לעשות מלאכתו להרויח אבל בגורם לשבת היינו במה שסוגר לפניו הדלת ואינו מניח אותו לצאת בזה אמאי חייב ומתרץ שפיר כיון דהדקי' מההיא שעתא הוא דאפסדי' עד דפתח לי' והוי ה"נ והיינו ודאי הריוח העתיד להרויח ובכ"מ א"ח רק בשבת דאדם ובאדם נחשב הריוח כאילו הוא ממון ממש שכבר בא לידו רק דהי' קשיא לו דזה אתי שפיר כשמפסי'דו בידים שמונע ממש בגופו ממנו הריוח אבל כשהדקי' באדרונא אינו נוגע בגופו ומתרץ דמההיא שעתא שמכניסו ונועל בפניו הוי הפסד ברור:

תוכן העניינים

אמרי בינה הוספות בסוף השות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה