אור ברסלב
אמרי בינה אורח חיים דיני שבת › סימן לד

אמרי בינה אורח חיים· רבי מאיר אוירבך

דיני שבת · סימן לד

סימן לג

הא דבהמה וכליו של אדם קנו תחומין לבעליהן כ' המ"א (סי' ת"ד) דאף להסוברים דתחומי י"ב מיל הוי דאורי' מ"מ בהמה וכלים שהם כרגלי הבעלים הוא רק מדרבנן ומיושב בזה מה שכתב הגרא"ו שם וז"ל אבל ראי' גדולה יש [היינו דאף י"ב מיל ל"ה מה"ת] מש"ס ערובין (דף מ"ה ע"ב) דפריך על מי גשמים ואמאי לקני שביתה באוקיינוס ומוקמינן בעבים שנתקשרו בעיו"ט ופריך ודלמא הנך אזלי והנך אחריני ומשני ואב"א הוי ספק דבריהם ולהקיל ושם כמה מילין יש עכ"ד ולדעת הרלב"ח ל"ק דלגבי מים לא עדיף מבהמתו וכליו אלא דדעת הגרא"ו דאי י"ב מילין הוי מה"ת בתחומי אדם כן נמי בהמה וכליו הוי מה"ת וכדעת המר"מ אלשיך שהביא המג"א וכן מצאתי להדיא בחידושי רמב"ן בלקוטיו למס' עירובין (דף י"ז) דכ' אי תחומין ד"ת כר"ע אף בכלים מה"ת הוא וראיתי עוד בדבריו (דמ"ג) שם האריך בדבר להתיר המפליגים בספינה כשמגיעין ביבשה בשבת אף אם הלכו בספינה למטה מעשרה יותר מי"ב מיל בשבת מותרת היא ואין אני קורא בו אל יצא איש ממקומו כיון שלא הלך ברגליו והוא יושב בספינה שהיא רה"י ואין אתה חשש לו משום מהלך ג"פ איהו מינח נייח וספינה היא דקא מסגיא וחצר מהלך הוא ולא אדם מהלך כלל ול"א דלמא יש תחומין למעלה מעשרה וקנה שביתה בה"ש במקומו ויצא מחוץ לתחום ג"פ ואסור מן התורה לצאת חוץ לד"א דשלשה פרסאות בהלך של תורה כד"א של העברה ברה"ר כל שמעביר מתחילת ד' לסוף ד' באיסור חייב וכל שמהלך ג"פ לוקה כשהלך באיסור הא בשלא הלך ואין ביציאתו חוץ לתחום איסור אין בהלוכו משום חיוב תורה עד שיהלך משם שנים עשר מיל ורבנן הוא דגזר שלא לצאת אפילו אמה אחת והוסיף לומר דגדולה מזו מצינו דעדים שבאו בשבת להעד בקידוש החוד' וכן חיה והבא להציל מן הגייס הרי אלו כאנשי עיר ויש להן אלפים אמה לכל רוח והרי העדים הלכו שלש פרסאות עד מקום הועד א"כ אם ילכו אח"כ יותר מד' אמות יעברו על ד"ת וכי ב"ד מתנין לעקר דבר מה"ת וזו התקנה לד"ה אפילו לר"ע דתחומין אלפים מה"ת א"ו דאין לוקין על תחומין דבר תורה אלא במהלך באיסור הא במהלך בהיתר כל היום אעפ"י שיצא לו לכמה חוץ לתחום אינו חייב עד שילך מאותו מקום כשיעור תחומי שבת כ"ש היושב בספינה בהיתר כו' ועוד אמרינן לקמן גבי ליקני שביתה באוקיינוס ואב"א ספק דדבריהם להקיל אעפ"י שהגשמים הללו חוץ למקום שביתתן כמה פרסאות הן ובודאי כשתמצא לומר תחומין דאורייתא לאדם אף לכלים תורה הם ואעפ"כ אין אומרין בהן כיון שקנו שביתה באוקיינוס ויצאו חוץ לג' פרסאות אסורין הן מן התור' ואפילו בתוך אלפים ש"מ שאין תחומין מה"ת אלא מתחילת תחומ' לסופן באיסור עיי"ש עוד. למדנו מדבריו דכל שלא הלך ברגליו באיסור ל"ה כיצא תוך לתחום ואם רוח הביאו שלא כדרך הלוכו יש לו משם אלפים כיון שלא בא באיסור אולם י"ל דזה הוא רק מה"ת אבל מדרבנן אין לו אלא ד"א רק אם הלך בהיתר או בספינה דוקא דהוי כיושב ברה"י איהו מינח נייח וספינה היא דמסגיא וחצר מהלכת ולא אדם מהלך כלל אבל ברוח נשאו עכ"פ מדרבנן אבד תחומו וראי' לזה דהא בש"ס (דף מ"ה) פריך ולקני שביתה בעבים ומשני מיא בעבים מינד ניידי ומאי פריך הא עכ"פ לא הלכו באיסור וכן אם לא היו עבים נתקשרו מעיו"ט לס"ד דקנו שביתה באוקינוס הי' אסור א"ו דעכ"פ מדרבנן אבדו תחומין בכל אנפי. אבל מה"ת דעת רמב"ן כל שהוא שלא בהילוך רגליו לא הוי הילוך כלל ויש להן עוד תחומין כל ג' פרסאות.

ועיין ברוקח (סי' קע"ט) וז"ל בפ' ר"ע בשבת ניתנה תורה לישראל ואמרינן במכילתא מקול הדיבור חזרו לאחריהם י"ב מיל הרי יצאו מתחומן יש לומר הואיל ועננים מקיפים אותם הוי כמחיצות ב"א וכאלו לא יצאו עכ"ל ויש להתעורר מש"ס עירובין (דף נ"ה ע"ב) דמשמע משם דהעננים ל"ה כמוקף חומה ואולי לדעת רוקח זה מה דקאמר בש"ס כיון דכתיב בהו על פי ה' יחנו כו' כמאן דקביע להו דמי ודלא כפירוש רש"י שם אולם לדברי רמב"ן דהא דחזרו לאחריהם ל"ה ע"י הילוך ברגלהם בל"ס כיון דיוד פעמים חזרו על כל דיבור ודיבור כמבואר במכילתא ולכך ל"ה כיצאו חוץ לתחום. עוד מבואר מדברי רמב"ן דבמים כ"ז שהולכת הספינה אף למטה מיוד ל"ק שביתה והביא ראי' משביתת אוקיינוס דמינד נייד כ"ש ספינה דניידא וכ"ז שמהלכת הספינה אין אנו קורין בו אל יצא ולא שבו איש שאין לזה מקום ולא שביתה כ"ז שמהלכת והוי כנהרות המושכין דאינן קונין שביתה במקומן וקונין שביתה ברשות הזוכה משם אלפים כן נמי היוצא ליבשה מספינה ההולכת אף בפחות מיוד ומודדים רק ממקום שהספינה עומדת. ודעת ראב"ד באדם מהלך שאינו קונה שביתה אא"כ עומד משום דניד לי' עיי"ש אולם מדברי רמב"ם וש"ע (סי' רמ"ח וסי' ת"ד) מבואר דבפחות מעשרה קונה שביתה בספינה ועיין טור ח"מ (סי' רס"ח) דדעת ראב"ד אף לענין קנין דד"א במהלך אינו קונות לו ועין ש"מ ב"מ (דף ט') והטור משם אביו הרא"ש ז"ל חולק עליו ועיי"ש בסמ"ק ובודאי לדידהו אף במהלך קונה שביתה.

והנה מדברי רמב"ן דהקשה מהא דגשמים מאוקיינוס דהוי י"ב מיל ספק דאורייתא מבואר דעתו דתחומים י"ב מיל דהוי דאורייתא הוא אף ביו"ט דבש"ס שם איירי ביו"ט וכן מבואר מדברי רמב"ן מלחמות ביצה דכ' הא דאין מראין סכין לחכם ביו"ט משום גזירה דיצא חוץ לתחום י"ב מילין ודלא כמ"ש הפ"ח כמה פעמים דביו"ט אינו אסור אלא מדרבנן משום דלא מיקרי מלאכה ועיין תשב"ץ (ח"ב סי' רי"ג) דכתב דלכך לא גזרו על תקיעת שופר בשבת משום גזירה דיצא חוץ לתחום דאין מבטלין מצות עשה דאורייתא משום חשש שלא יעבור על מצות ל"ת גרידא שאפילו לעבור עליו בידים מותר דהא קייל"ן אתי עשה ודחי ל"ת ותחומין אפילו אי דאורייתא א"ב כרת אפילו בשבת אלא בלאו וכ"ש ביו"ט דכל המלאכות שבו אינן אלא בלאו ועוד דמילתא דל"ש היא שיצא אדם חוץ לשלש פרסאות ללמוד אצל בקי ואין לחוש לכ"ז אבל העברת ד"א לא מינכרא עיי"ש וע"כ הא דקאמר דלעבור בידים מותר אף דל"ה בעידנא צריך לומר דס"ל עשה דרבים עדיף דל"ב בעידנא וכמ"ש המג"א (סי' תמ"ה) משם הש"ל ויבואר אי"ה דיני פסח אולם קשה עליו הא מבואר בש"ס דשופר של ר"ה אין מעבירין עליו את התחום משום דיו"ט עשה ול"ת ואין עשה דוחה את ל"ת ועשה והוא בעצמו כתב שם מתחילה דאי תחומים דרבנן איך נבטל מצוה דאורייתא משום גזירה שיעבור על דברי חכמים ואעפ"י שהעמידו דבריהם במקום עשה ואמרו אין מעבירין עליו את התחום זה לעבור עליו כשאין השופר בכאן אבל לבטל מפני חשש שיצא חוץ לתחום אין להחמיר כ"כ באיסורי דרבנן. וא"כ אם הוא מדאורייתא ודאי הוי עשה ול"ת ואולי י"ל למ"ש לעיל סי' י"ב) לדעת רבינו יונה שבריטב"א יבמות (דף ה') דהעשה דשבתון לא קאי רק על אבות מלאכות ולא על ל"ת כמו מחמר וא"כ ממילא תחומין דהוא מאל יצא אינו רק בחומר ל"ת ולא בחומר עשה והא דקאמר הש"ס על אין מעבירין עליו את התחום משום דהוי עשה ול"ת הוא אם תחומין דרבנן ורק משום לתא דהוצאה הוא ומשום סיג וגדר עשאו חז"ל כחומר עשה ול"ת אבל אי תחומין די"ב מילין דאורייתא ואינו רק כחומר ל"ת שפיר דחי העשה דשופר לל"ת. אולם יש להתבונן ביו"ט דליכא חיוב מיתא וע"כ קאי העשה על כל איסורי מלאכה דיו"ט וצ"ל לדעת ריטב"א דאף ביו"ט לא קאי העשה רק על אבות מלאכות שהם בשבת בחיוב סקילה ולא על מה שאינו אב מלאכה ותחומין אף י"ב מיל אם הוא מה"ת אין בו אלא ל"ת.

תוכן העניינים

אמרי בינה אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה