אור ברסלב
אמרי בינה אורח חיים דיני שבת › סימן לג

אמרי בינה אורח חיים· רבי מאיר אוירבך

דיני שבת · סימן לג

סימן לב

ראיתי בספר שמחת יו"ט ממהרי"ט אלגזי (דר"ט) שכ' להסתפק בדין שנים שעשו מלאכה בשבת זה יכול וזה יכול דהם פטורין אם הוא דוקא כששניהם בני חיובא אבל אם אחד אינו ב"ח נכרי או קטן דלאו בני עונשין נינהו י"ל דלא ממעט הקרא בעשותה כ"א כששניהם שוים בחיובא אבל אם אחד אינו בר עונש אפשר דלא ממעט הקרא דעליה דידיה רמיא שלא יניח שיעשה המלאכה ע"י בשבת וכתב שלא מצא גלוי לזה ותמהני הא למ"ש רש"י שבת (דף צ"ב ע"ב) ד"ה ר"י פוטר דלאו אורחיה בהכי זה אינו יכול וזה אינו יכול דאורחיהו להוציא בשנים בהא ס"ל לר"י כר"מ דחייב ור"ש פוטר דיליף מקרא ואף דגם ר"י יליף מקרא ע"כ כונת רש"י דלר"ש תלתא מיעוטא כתיב חד למעוטי זה עוקר וזה מניח וחד לזה יכול וזה יכול וחד לזה אינו יכול וזה א"י אבל לר' יהודה דחד למעוטי יחיד שעשאה בהוראת ב"ד וחד לזה עוקר וזה מניח וחד לזה יכול וזה יכול ממעטינן זאת הואיל דלאו אורחיה למעבדה בתרי א"כ מבואר דעיקר המיעוט הוא מטעם דלאו אורחיה ומה איכפת לן בזה מה שחבירו אינו ב"ח כיון דמ"מ גלי לן קרא דאם אתעבד דלא כאורחיה לא אתעבד כלל מלאכה וכן מבואר להדיא מדברי תוס' שם (דף צ"ד) ד"ה שהחי שהקשו למה פטור בנושא החי דאי משום שהחי מיקל עצמו הלא אף במשא קל יותר חייב ואי משום דשנים שעשאו פטורים הא הוי זה יכול וזה אינו יכול שאין הנשוא יכול לישא עצמו בלא הנושא והנושאו יש בו כח לנושאו אפילו היה מת ולמה להו לזה תפ"ל אפילו אם הנשוא היה יכול לישא עצמו בלא הנושא והוי כזה יכול וזה יכול מ"מ כיון שהחיה והעוף לאו ב"ח נינהו היה מהראוי לחייב הבר חיוב א"ו כיון דמ"מ המלאכ' הי' נעשית ע"י שנים הו"ל כאלו לא נעשה המלאכה כלל ובשבת מלאכת מחשבת בעינן. ועיין מג"א (סי' ש"מ) מן תוספתא קטן אוחז בקולמס וגדול אוחז בידו וכותב חייב גדול אוחז בקולמס וקטן אוחז בידו פטור ושם ה"ט דידו של הנאחז הוי ביד האוחז ככלי ועיין ת"ש יו"ד (סי' ב' ס"ק נ"ה)

ויש להעיר בש"ס פסחים (דנ"ט ע"ב) דפריך ר' ספרא כתיב לא ילין לבוקר זבח חג הפסח לבוקר הוא דלא ילין הא כל הלילה ילין והכתיב עולת שבת בשבתו ולא עולת חול בשבת ולא עולת חול ביו"ט ומאי קשיא לו הא י"ל דקרא אזהיר דלא ילין עד בוקר הא בלילה יכול להקריב ע"י שנים שיעלו למזבח דשנים שעשאו פטורים ומותר מה"ת וי"ל למ"ש רש"י ביצה (דף כ"ז) דביעורן של קדשים רחמנא אחשבה למלאכה לכך אסור לבער חלה טמאה אף להאכיל לכלב דזה הוי מלאכה שנתבער מן העולם וכיון דעיקר המלאכה הוא מה שנתבער מן העולם ע"י סיבתו ולאו משום טורח מלאכה ולכן אפשר דאפילו שנים שעשאו חייבין דהביעור בסיבת ישראל הוא המלאכה ולא איכפת לן אם נעשה ע"י אחד או שנים וצ"ע בזה.

תוכן העניינים

אמרי בינה אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה