אור ברסלב
אמרי בינה אורח חיים דיני שבת › סימן כה

אמרי בינה אורח חיים· רבי מאיר אוירבך

דיני שבת · סימן כה

סימן כד

במס' שבת (דף מ') ובלבד שלא ישטתף בצונן ויתחמם כנגד המדורה מפני שמפשיר מים שעליו וכתבו בתוס' אף דשרי להפשיר מים לשתי' מ"מ אסור דדומה כרוחץ בחמים ויבא להחם חמין לרחוץ גופו וע"ש ברא"ש ומג"א (סי' שכ"ו סק"ו) דאף שהוחם בהיתר מ"מ אסור לרחוץ בהם ידיו. ונראה דזה דוקא אם ל"ה לו חמין שהוחם בע"ש רק שמפשיר בשבת בזה אסור וכמ"ש תוס' כדי שלא יבא להחם חמין אבל אם הי' לו חמין רשאי לערב בהם צונן אף שמפשיר בזה הצונן מ"מ כיון דרשאי להפשיר הצונן מותר לרחוץ בהן דל"ש לחוש ולמגזר שיבא להחם חמין כיון שיש לו חמין שהוחמו בע"ש ורשאי לרחוץ בהם פניו ידיו ורגליו רק כיון שחם אצלו ורוצה לקררן ולערב בהן צונן בזה לא גזרינן ולא שייך לאמר שיבאו עי"ז להחם חמין בשבת לרחוץ כיון דיש לו חמין רק שרוצה לקררן והוי כאלו נאסר לערב צונן כדי שלא יוחם בשבת ומיושב מה שהקשה רע"א ז"ל בדו"ח שם מהא דמבואר בש"ס שם (די"ב) אלא רחיצה בשבת בחמין ליכא וע"ש ברש"י דאף בהוחמו מע"ש אי אפשר שלא יהי' צורך להפיג רותחין בצונן הרי דרשאי לרחוץ במים שנפשרו בשבת עיי"ש ולמ"ש אתי שפיר כיון שיש לו חמין לא ראו חז"ל לאסור לו להפשיר דאיך נאמר אם יתיר לו להפשיר יחום בשבת כיון שיש לו חמין ודומה למה שמבואר בש"ס שם (דנ"א) השתא אקורי קא מקיר לה ארתוחי קא מירתח לה עיי"ש אבל אם מפשיר בשבת נגד המדורה י"ל דאסור ועוד נראה למ"ש הנו"ב תנינא חלק יו"ד (סי' כ"ד) דרשאי לרחוץ כל גופו בשבת בפושרין דע"ז ל"ה הגזירה רק שלא לרחוץ בחמין גזרו וכן הא דמבואר תוס' הנ"ל דגם בפושרים אסור הוא דוקא ביושב ומתחמם כנגד המדורה שם אסרו אפי' בפושרין דדומה כרוחץ בחמין והיינו כמו דלא נאסר לרחוץ כל גופו בפושרין כ"כ לא נאסר לרחוץ פניו ידיו ורגליו בפושרין שנתפשרו בהיתר בשבת רק כנגד המדורה אסור ולפי"ז א"ש בפשיטת דשפיר יכול להפשיר ולרחוץ רק כנגד המדורה אסור דהוי כרוחץ בחמין. אמנם מדברי הרשב"א בחידושיו שם שכ' ויש מפרשים שאינו משום איסור של הפשר אלא ברוחץ במים פושרים ונכון הוא עכ"ל משמע דאף בפושרין בלבד שהפשירו בשבת אסור לרחוץ פניו ידיו ורגליו וכן משמע מדברי המג"א שם שכ' וכ"נ מידי דהוי ביו"ט שמותר להחם מים לשתות ואפ"ה אסור לרחוץ בהן כמ"ש סי' תקי"א משמע דלאו מטעם שיושב כנגד המדורה אתי עלה רק אף בפושרין אסרו אולם הראי' מיו"ט לא אבין הא י"ל שם ג"כ רק בחמים גזרו חז"ל דהא לשיטות תוס' דלרחוץ כל גופו אסור דל"ה שוה לכל נפש גזרו ג"כ כדי שלא יבא להחם לצורך רחיצה ולשיטות הסוברים דאף לרחוץ כ"ג מותר להחם מה"ת דהוי שוה לכ"נ מ"מ הא דאסרו ביו"ט ע"כ צ"ל מטעם גזירה יו"ט אטו שבת ועיין רשב"א (דל"ט) א"כ י"ל דרק בחמין גזרו ולא בפושרין וכמ"ש הנו"ב.

תוכן העניינים

אמרי בינה אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה