אור ברסלב
אמרי בינה אורח חיים דיני או"ח › סימן יב

אמרי בינה אורח חיים· רבי מאיר אוירבך

דיני או"ח · סימן יב

סימן יא

כתב בש"ע (סימן מ"ב) אסור לשנות תפילין של ראש לעשותן של יד לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה ואם היו חדשים שעדיין לא הניחם מותר לשנות וכן הוא ברמב"ם (פ"ג מתפילין) ולכאורה יש להתבונן מנ"ל דמותר אף לכתחלה לשנות כגון ביש לו של יד אף אם לא יטלה מכסה עור על של ראש הא בש"ס מנחות (דף ל"ד ע"ב) ומודה לי ר"י ברבי שאם אין לו תפילין ש"י ויש לו שתי תפילין ש"ר שטולה עור על אחת מהן ומניחה ופריך הש"ס איני והא שלח ר"ח משמי' דר"י של ראש אין עושין אותה ש"י לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה ומשני לא קשי' הא בעתיקא הא בחדתא וא"כ כיון דקאמר שאם אין לו תפילין ש"י נימא אף בחדתא דוקא מי שאין לו מותר לשנות אבל מנ"ל דאף ביש לו מותר ונראה דהי' לרמב"ם הוכחה דבחדתא אף אם יש לו רשאי לשנות והא דקאמר שאם אין לו תפילין ש"י ויש לו שתי תפילין ש"ר שטולה ע"כ לאו דוקא באם אין לו וביש לו יהי' אסור רק אורח' דמילת' נקט מי שאין לו דביש לו טורח זה למה דאי ס"ד דדוק' מי שאין לו רשאי לשנות וביש לו אסו' מאי מקשה הש"ס איני מהא דשלח ר"ח משמי' דר"י של ראש אין עושין ש"י הא קאמר הטעם לפי שאין מורידין דילמא רק לכתחל' אין מורידין אבל אם אין לו של יד נימא כיון דמצוה דאוריית' מוטל עליו להניח ש"י ועושה על צד ההכרח רשאי להוריד לא מבעיא אם נאמר דהא דאין מורידין הוא רק מדרבנן כמו שעלה ע"ד הפ"מ במ"ז (סי' מ"ב) י"ל לא העמידו דבריהם במקום שצריך לקיים מצוה דאורייתא כגון באין לו ש"י אתי עשה דמצות תפילין ודוח' לאיסור דאין מורידין אלא אף אם נאמ' דאסור מדאוריית' להוריד כמו דמסיק שם הפ"מ וכן כ' להדיא המבי"ט בס' קרית ספר מ"מ אינו בגדר עשה או ל"ת ועשה דתפילין חמור' ודחי לאיסור זה דאין מורידין אף דלא הוי בעידנא וגם יכול לעשות שיהי' בעידנא אלא ודאי דע"כ סתמא דש"ס סברה דמאי דקאמר מי שאין לו תפילין ש"י לאו דוקא רק אורחא דמילתא נקט ולכך פריך מהא דשלח ר"ח משמי' דר"י וכיון דמשני דבחדתא רשאי להוריד ממילא אף אם יש לו רשאי ולאו דוקא נקט מי שאין לו שוב מצאתי בס' אור זרוע הגדול הלכות תפילין (סי' תקע"א) שכ' אף בחדתא נראה בעיני דדוקא על ידי הדחק התירו לעשות כן כדקתני מי שאין לו תפילין של יד ומדהשמיט הרמב"ם לשון זה ע"כ לאו דוקא ואף ביש לו רשאי לשנות וכמ"ש:

עוד ראיתי שם בא"ז שהביא משם מורו רבינו שמחה דהא דקאמר בש"ס ולמ"ד הזמנ' מילתא היא דאתני עלייהו מעיקר' דזה דוק' בלא לבשן מעולם אבל לבשן לא מהני תנאה דמעיקרא דאמרינן ביומא (פ"א) ילבש להביא בגדי כה"ג שכשרים לכהן הדיוט א"ר שתי תשובות בדבר חדא בגדים שנשתמשו בהם קדושה חמורה ישתמשו בהם קדושה קלה ואי תנאה דמעיקרא מהני היכא דמשתמש בהם קדושה חמורה להורידה אין לך תנאי גדול מזה דמעיקרא להני איתקין אחר עבודתו של כה"ג שישתמש בהן כהן הדיוט אלא כי מהני תנאה דוקא להוציא מתורת הזמנה אבל להוציא מתורת מעשה לא מהני והא דמהני תנאה כמבואר מס' מגילה דוקא בתשמישי קדושה דאין בהם אלא כמו קדושת דמים בעלמ' אבל בקדושה גופא דיש בהם קדושת הגוף לא מהני תנא' דמעיקרא בתר דנשתמשו בהם עכ"ל ובש"ע כ' בפשיטות דמהני תנא' אף אם לבשן ובב"י הביא זאת בשם הר"יא. ובפ"מ במ"ז התעורר בזה והביא משם הצ"צ עי"ש ולכאורה יש ראי' דמהני תנאי מהא דמבואר קידושין (דף נ"ד) דכתנות כהונ' ניתנו ליהנות בהן לפי שלא ניתנ' תורה למלאכי השרת וע"ש ברש"י דלכך הקדישו תחלה ליהנות בהן שוגגין ובתוס' מבואר שם דבגדי כהונה כלי שרת הן ויש בהן מועל אחר מועל אחר שנתחנכו לעבודה הרי דקדושת הגוף הן ואעפ"כ מהני בהם תנאי וטעמ' דלב ב"ד מתנ' עליהם והם קדושת הגוף לחצאין ובאמת בריטב"א שם חולק על דברי תוס' והביא דבריהם במל"מ (פ"ח) מכלי המקדש ועי' תו"י יומא (דף ס"ט) ד"ה ותפ"ל משום כלאי' דהקשו מ"ש דאיסור כלאים פשיטא לי' דאיכא וגבי מעילה מספקא לי' אם ניתנו ליהנות בהן או לא וטעמא דלב ב"ד מתנה עליהם לא שייך הכא לומר שיהי' קידושין לחצאין וכתבו דלאו קדשי ה' נקראים לענין מעיל' כיון שנתנו ליהנות בהן והוה לי' בלאו דמעילה דומיא דקדשים קלים וקדשי מזבח דלא חזו להקרבה לא הן ולא דמיהן הרי עכ"פ אף דקדושת הגוף הן מ"מ כיון דלא ניתנה תורה למלאכי השרת מהני התנאי אף בקדושת הגוף דומיא דקדשים קלים דאין בהם מעילה ואף דשם עכ"פ אסור מה"ת ליהנות מ"מ תנאה מהני בבגדי כהונה וכדברי תוס' ישנים כ' שם הריטב"א ודבריו סותרין למ"ש בקידושין דבגדי כהונ' מכשירי עבוד' הם ודינם כקדושת דמים שיוצאין לחולין בשוגג וביומא כתב דדינם כקדשים שאין בהם מעילה עכ"פ דעת התוספות דהוי כקדושת הגוף ותנאי מהני דלב ב"ד מתנה מהני ומכ"ש דמהני תנאי בקדוש' דתפילין:

תוכן העניינים

אמרי בינה אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה