אם יעקב· רבי יעקב בנימין יקימובסקי
ברכות · דף לז.
גמרא אורז ודוחן מברך עליו תחלה וסוף כמעשה קדרה, וגבי מעשה קדרה תניא בתחלה מברך בורא מ"מ ולבסוף מברך ברכה א' מ"ש ופירש רש"י אורו הוא מיל, ובתוס' פירשו איפכא דאורז הוא ריזו ודוחן הוא מיל, ומשום זה פסק הב"ח דכל י"ש לא יאכל רייז והירזש מבושל אלא בתוך הסעודה משום ספק, ואמר הגאון בעל אה"נ ולי נראה דאין כאן ספק, ולפי מה דפסק הטור באו"ח סי' תנ"ג וז"ל ויש אוסרין לאכל אורז בפסח לפי שמיני חיטין מתערבין בהם ופירש הב"י וא"א לבררם יפה לפי שדומה לחיטין א"כ הרי להדיא לפנינו דאורז הוא רייז הדומה לחטין ודגן דאם הוא הירזש ק' הא אין זה דומה לזה כלל והי' לנו להתיר כמו שאנו מתירין עניס ואליינדאר מפני שאפשר לברר מגרעיני תבואות שבתוכה אלא ודאי אורז הוא רייז הדומה לחטין שאין הפרש רב ביניהם וא"א לבררם וכו', וא"כ לפ"ז אין כאן ספק ברכה דמאורז דהוא רייז איתותב רב ושמואל מברכה ראשונה וכו' וצריך לברך שהנ"ב עכ"ל, ובירושלמי דפרקין סה"א גרסי' הכוסס את האורז כו' ול"פ מאן דאמר בורא מ"מ בההוא דעביד בלול, מ"ד בורא פה"א בההוא דברור, מ"ד שהכל בההוא דשלוק, ופי' הבס"ח מבושל הרבה ונתמעך לחצאין, אלמא דלירושלמי לכו"ע אם לא נתבשל לחצאין מברך עליו בפה"א (ולא יצא מכלל ספק אפי' בברכה ראשונה וא"א לומר כדבריו, דאין ספק אלא אם הוא בשול הרבה, דא"כ לכו"ע שהכל) וז"ב מירושלמי, ולפי דבריו יהא מחולקים בזה הבבלי והירושלמי דלבבלי כפי מה שהוכיח האל"ב אין הפרש בין ברור ובלול ותמיד מברך שהכל ולפי הירושלמי יש נפקותא בכל אלה כפי המבואר לעיל: