אם יעקב· רבי יעקב בנימין יקימובסקי
ברכות · דף לה:
בתוס' ד"ה כאן לאחר ברכה וכן בפ' כ"כ כו' עכ"ל, ופי' מהראנ"ח דכוונת התוס' דלאחר ברכה אחרונה קאמר והק' ר"י עטהויזן מאי מקשה הגמרא לעיל ע"א מאי עביד לי' הא עביד איסורא דלק"מ דאף לאחר אכילה אית לי' תקנתא ללמוד ברכה אחרונה ע"ש, ואפ"ל דקושית הגמרא הא עביד אסורא אם ילך באמצע אכילה לבקש חכם ללמוד ממנו, והלא צריך לברך קודם שיעקר ממקומו כ' באו"ח סימן קפ"ד וגם דבעוד שילך לבקש חכם בתוך כך ישהה יותר משיעור עיכול, או משום דלשון אסור שיהנה בלא ברכה משמע בלא ב"ר ושפיר מקשה מאיסור דעבד עבד שאכל בלא ברכה ראשונה, ובירושלמי דפרקין גרסינן נהנה כלום מעוה"ז מעל עד שיתירו לו המצות היינו הברכות ור"ל על שניהם, ואפ"ל כפי מה שכתב בצל"ח שחכמים גזרו שלא יטעום כלום עד שיברך לפניה גזירה שמא יאכל כשיעור, אף שמה"ת שניהם שוים דצריכים שיעור, וכן כתב בכ"מ פ"ג מה' ברכות הל' י"ב הטעם שמברך על כ"ש שמא ימלך לאכול יותר, וטעימה נקרא נהנה וחייב מעילה מדרבנן:
גמרא הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידם יש למידק הלא אמרו ביומא דף ל"ח ע"ב) הבא לטהר מסייעין אותו, אכן משום דלעשות למעלה מדרך הטבע צריך קדושה יתירה, וגם משום דאפשר לעשות כר' ישמעאל ולא כל הבא לקפוץ קופץ להיות כרשב"י שנמשח בשמן קדש, קדושה יתירה:
גמרא כר"י ועלתה בידם ר"ל שעלתה בידם שנתקיים תורתם ע"י שלא חסר להם פרנסתם, וכמאמ' רבה בב"ח שדורות הראשונים עשו תורתן קבע ומלאכתן עראי זו"ז נתקיימה בידם, שבודאי גם ר"י ל"פ שצריך לעשות התורה עיקר וכן תני ר"י בירושלמי פאה פ"ר ה"א עה"פ ובחרת בחיים זו אומנות, ואין מקרא יוצא מידי פשוטו שעיקר החיים הוא התו', אלא כמו שפי':