אם יעקב· רבי יעקב בנימין יקימובסקי
ברכות · דף ל:
כמה ישהה בין תפלה לתפל' ח"א כדי שתתחונן דעתו עליו וח"א כדי שתתחולל ד"ע, וכ' רש"י ור"י ורא"ש וטור וב"י דהיא היא ול"פ אלא בלישנא בעלמא, ואפ"ל לדברי התוס' (דכ"ט ע"ב) ד"ה כל, דאם יכול לאומר' בל' תחנונים אפי' עליו כמשא הוי תפלה מעליא עכ"ל, א"כ למ"ד כדי שתתחונן שפי' רש"י שתהיא דעתו מיושבת עליו לערוך דבריו בל' תחנה אפי' עליו כמשא הוי ת"מ ולמ"ד כדי שתתחולל מלשון דום לה' והתחולל כעבד המצפה באימה על תשובת אדוניו ואם תפלתו עליו כמשא לא הוי ת"מ ומ"ד שתתחונן ס"ל כרבנן דאמרי כל מי שאינה אומרה בלשון תחנונים זהו קבע, ומ"ד כדי שתתחולל ס"ל כר' אושעיא דאמר כל שתפלתו דומה עליו כמשא זהו קבע ותרווייהו אליבא דהלכתא כמבואר בא"ח סימן צ"ח וסי' ק"ה, דלכתחלה צריך לזהר בכל אלה ובדיעבד תפלתו תפלה:
בתוס' ד"ה כדי, מביאי' מירושלמי דהיינו כדי שילך ד' אמות עכ"ל, ואף דמדין הפסק בין תפלה לתפל' סגי כדי שתהא דעתו מיושבת עליו בכדי הילוך ד"א, בכ"ז מהנכון לאמר אשרי כדי לעמוד בתפלה מתוך ד"ת או משארי פסוקי דזמרה כמ"ש בתוס' (ל"א ע"א) ד"ה רבנן, ועי' מ"ש המ"פ בירושלמי דפרקין ריש ה"ו ד"ה אנא:
חסל פרק רביעי, ובס"ד אחל פרק חמישי: