אם יעקב· רבי יעקב בנימין יקימובסקי
ברכות · דף כ.
רש"י ד"ה שב וא"ת שאני אבל עוקר בידים לא והלובש כלאים עוקרו במעשה ממש ובסוף מסיק אבל כלאים דבמעש' ידיו ידחה הזהר באזהרתו עכ"ל, ק"ק הלא צריך לפושטו אפילו בשוק לא מיירי כלל לענין לבישה שבשעת לבישה אפשר דלא ידע כלל שהוא כלאים דאטו ברשיעי עסקינן וכ"מ הלשון המוצא כלאים דמשמע שוגג והיאך נוכל לקרותו עוקרו במעשה ידיו ממש, ולכאורה אפ"ל ב"ב דכשאיש ישראל מוצא כלאים אז תומ"י פושט את הלבוש ואח"כ אם נימא משום כבוד הבריות שילבשנו עוד הפעם הלא עובר במעשה ממש, עוד אפ"ל משום דכל שעה בעמוד ופשוט קאי הוי כמו לובשו במעשה ממש וכ"מ בב"י וש"ך בי"ד סימן ש"ג, ועוד דתחילת הלבישה היה ע"י מעשה, כדאיתא בשבועות (די"ז ע"א) בתוס' ד"ה או אין, ע"כ אף השהיה חשוב מעשה: