אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
מעין ד עין השמש · תמר ה - פרק י
בחלחולת המוציאה המותר לחוץ. דע כי האדם דרך האחוריים מוצא המותר לחוץ לחיצונים שהם מתפרנסים מן השפע העליון וסוד השפע העליון בהתפשט נעשה מותר כעין אור מים רקיע ומשם יצאו מים עכורים כדפי' בזוהר פ' תרומה כאשר נבאר בעין גדי בס"ד. והנה ממש ההילוך ההוא למזונם ושפעם והחלחולת הזאת היא בחי' ה' אחרונה היא הזנה ומפרנסת אותם ואוספת השפע ההוא בסוד בחי' הדעת האחרונה הזאת ונפתח' לאחור לזון ולפרנס החיצונים והיינו שמשם ירד לנוקבא דתהומא רבא ויש שם תאו' תערב לפרנסם ולזונם לקיומם לצורך העולם וזה הענין יהיה כל זמן שיש לעולם צורך בהם שהוא כל זמן שחטא אדה"ר בעולם. אמנם אחר שיתוקן העולם יהיה השפע והמזון זך ולא יושפע מותר לאחוריים מפני שהכל מתוק ואין מר נשפע ואותה פרצה שהיא משועבדת למזון החיצוני' יסתם והנה כאן בסוד ג' אלו שסודם ה"וה בסוד הדעת הוא מקום קיום הגבורות והדינים לצורך העולם והם אחוזים כדפי' והשיבו את האבן על פי הבאר למקומ' כאשר ארחיב בעין גדי בע"ה: