אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
מעין ד עין השמש · תמר ה - פרק ט
במעי הארוך הגדול. הנה אחר שירד המאכל מסוד ה' שבה מסוד הדעת כדפי' וכבר השפע נשפע עיקרו ויופיו לכבד לבשלו לצורך הקומה העליונה יורד ויש בו עדיין מיתוק קצת ונשפע רובו מר אל סוד ו"ק והבחי' הזאת ברחמיו מושך ומוריד השפע אפי' המר לפרנסת וקיום הכחות כולם אפי' החיצונים שהוא מרחם על מעשה ידיו ונותן לכל בריה ובריה שפע קיומ' אפי' לחיצונים כדי צרכם וקיומם והשפע מעצמו בהתפשטו יש בו בחי' לקיום כל הנמצאות ואפי' הקומ' יש שם סביב לסוד הבחי' הזאת כחות ובורות מתקיימות מתוך שפע המותר הזה שהוא יורד ונשפע עם היותו מתוק קצת שאין מרירות בו עד היותו יוצא לחוץ להתחלק לאותם המתפשטים למטה ודרך כלל אלו הם ו"ק בסוד הת"ת שבסוד הדעת וכמו שהגבורות תחלת' מהבינה כך שפע תחלתו מהאצטומכא ויתמצאו בו"ק כך ימצא שפעם בסוד הדעת בו"ק ויצא אל החלחולת: