אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
מעין ד עין השמש · תמר ג - פרק לו
התי' הז' דלא תליין שערי על פימא ופימא אתפני מכל סטרוי הרי התי' הזה לדעת ר"ש הוא סוד שפוון דמלכא שנבאר בע"ה וכאן כללו אותם בכלל חי' דיקנא מפני שהם בסוד שערי דיקנא וכמו שבאריך הם מחי' דיקנא ג"כ בז"א הוא מתי' דיקנא ור"ש ס"ל שאין בתי' ז"א הס"ד שהם בתי' אריך והטעם שהרי סוד השפתים הם בנ"וה כאשר נבאר ועוד אין התי' הזה אל השפתים אלא מה שאין השער מכסה אותם להכי לדעת ר"ש היינו שאין הזקן מכסה השפתים א"כ אין זה תי' לזקן אלא לשפתי' ולדעת האידרא וס"ד סוף סוף הרי התי' הוא בשער והנה השפתים יש בהם גזירה טובה או בהפך א"כ ודאי תלוי בהם נושא עון נושא פשע נושא חטאת נקה עון נקה פשע נקה חטאת לומר סלחתי כדבריך ולדעת ר"ש זהו ענין כולל לכל הגזירות יחד שכולם משפוון דמלכא לגזור הדין והמשפט והסליחה מחי' דיקנא בחסד בענין שפוון נבאר לקמן בע"ה.