אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
מעין ד עין השמש · תמר ג - פרק לה
התחי' הו' פי' באידרא ובס"ד נפיק שערא בחד חוטא סחרניה דדיקנא ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. הנה התי' הזה כבר פי' שסוד תי' דז"א אינם בו"ק כתי' אריך לכך תי' דאריך מטי עד טיבורא שסוד הטיבור היא המל' כנודע אמנם דיקנא דז"א עד הת"ת ולא הת"ת בכלל אלא נכלל בחנזד והגבור' ובחי' מה שהגבורה נכללת בחסד כנודע והיינו ג' תי' אחרונים כאשר נבאר לכך אמר ותליין עד רישא דמעוי שנודע שב' זרועות הם חסד ויריר' והחזה שביניהם הוא נידון לב' והיינו גבורה בחסד ולכך בחזה סוד השדי' שבהם סוד החלב הנהפך ללבן שהגבור' בתוך החסד הוא סוד השדים דהיינו כדפי' בפ' פקודי סי'. שכאשר יכנס היכל זכות בתוך היכל אהבה יקרא אל שדי דהיינו סוד השדי' לנערה ודומה לזה לבתולת ישראל ודומה לזה החזה לזכר כאשר נבאר. א"כ התי' הזה בחסד מדקאמר ותליין שכל ל' תליין ואריכו' בשער מורה על החסד ואמר עד רישא דמעוי מורה עד תחלת הגוף ת"ת והמעיים סור הדעת שבו כאשר נבאר אבל לא יכלול הגוף ממש ולכך לא נחית עד טבורא שאינה מתפשט' אלא עד כאן ור"ש אין דרך תי' דיקנא אליו כדרך האידרא וס"ד אלא הענין הזה ודאי אמת כדפי'. אמנם להמנות תי' אינו אלא סוד התלייא בחסד ויש בו ימין ושמאל יהיו ב' התי' ויהי'.