אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
מעין ד עין השמש · תמר ג - פרק יב
בסוד האזנים הרמוזים בתור' הטה ה' אזניך ענני תהיינ' אזניך קשובות ויהי העם כמתאונני' רע באזני ד' וכיוצא ופעולתם השמיעה וישמע ד' את נאקתם וגם אני שמעתי את נאקת וישמע ד' ויחר אפו שמעה תפלתי ד' שמעה וכיוצא רבים. ותחלה נדבר בענין השמיע' בעצמ' ואח"כ נדבר בענין הכלי בעצמו והנה ענין חוש השמע משמש לג' חושים שהם בג' כלים ישמש לעינים לראות כי ע"י השמיע' רוא' או ישמש לחוטם כאומ' וישמע ד' ויחר אפו או ישמש לדבור כאומ' אז תקרא וד' יענה וזה מפני שיש פנימי' לכל הכלים חוש המשותף דהיינו במוח סוד מוחא בגו גלגלתא ויכנס הדיבור והקול מהתחתוני' שם ומיד יעורר הפעול' מפני שהמוח בתוך הגלגלת כעין חכמ' בתוך בינ' ויתפעל החכמ' ויפעול ע"י בחי' הבי' שהם הכלים אל החושים הפנימיים ולזה כאשר יעלה הקול ויכנס מדרך הגלגלת אל המוח מיד יעורר לפי בחי' הקול כך יעורר הכלי לפעול בענין שהחוש הזה משמש לכל ג' חושי' דג' בפ' התור' לראיה ארדה נא ואראה הכצעקת' הבא' אלי עשו לריח החוטם וישמע ד' ויחר לפה וישמע ד' את קול דבריכם ויקצוף וישבע לאמר (וישמע ד' את קול דבריכם) ויאמר ה' שמעה והם גווני' דקלא דסליק הם. ראשונ' קול העוש' נחת רוח ואין צריך לפעול ע"י הכלים כלל כגון קול העוסק בתור' שבחים והודאות כאו' אז נדברו יראי ד' איש אל רעהו ויקשב ד' וישמע או כאומרו היושבת בגנים חבירים מקשיבים לקולך השמיעני ולזה אין שמיעה נח' כזו שהם דברי' טובי' העושים נחת רוח ואין צריך פעולת דין כלל ע"י שום כלי רק שהקב"ה קובע לו שכר כאומ' ויכתב הב' קול טוב המעורר הכלי' לטוב' כגון התפלות שהם צריכות מטה כגון אז תקרא וה' יענה שמעורר הרחמי' העליוני' כגון ואני תפלתי לך ה' עת רצון ואח"כ (מה סדר) מתסדר הענין. אמנם כאן דרך כלל אינו מעורר דין אלא רחמי' וזה יכלול כל התפלות שאינם לצורך התעוררות דין אלא רחמים וזו צריכ' לעורר הכלים כפי מה שהוא הצורך. אמנם לא יעורר אותם לדין כלל. הג' קול צעק' מפני אויב וכיוצא שיעורר דין שהרי צריך לעורר רחמים לישראל והיא קשה יותר מן הקודם מפני שסוף סוף יעורר דין בא' מג' הכלי' הנז' עינים פה חוטם וכבר נמצאו בכתובים ענין אלו כולם. הרביעית קול שלא יעורר אלא דין כגון הצועקים על ענוי ועושק וכיוצא וזו קשה מאד שאינו עולה אלא לעורר דינים ולכך אמרו גם ענוש לצדיק לא טוב ומטעם זה אמרו השכם והערב עליהם לבית המדרש ירצ' שלא יעוררו עליהם קול כלל אלא הקול הא' היפ' והם כלים מאליהם הה' הגרוע מכולם שאין בו שום תועלת אלא לעורר חרון אף והוא כל דבור מגונ' שבמציאות המעורר לאדם מדנים והנה כל אלו הקולות הם במציאות ויכנסו דרך הכלים שהם האזנים כאשר נבאר ויעורר שם כפי עניניו כדפי':