אור ברסלב
אלימה רבתי מעין ד עין השמש › תמר ב - פרק לא

אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]

מעין ד עין השמש · תמר ב - פרק לא

תמר ב - פרק ל

הנה כשתדקדק סוד ההשגחות תמצא שהם אלו בספי' העליונות כי במציאתם למטה פי' לעיל בפ' כ"ה. ההשגחה הא' הטובה שאין למעלה ממנה היא היות הכתר תמיד מאיר באורו למטה בעין תחתון וזה מעולם לא היה אלא עתיד להיות כאומ' כי עין בעין יראו בשוב ד' ציון. ההשגחה הב' שיאיר אמנם לעתים ברצוא ושוב ואז אינו מתגלה אל התחתוני' והיינו סוד כי עין בעין נראה אתה ד' ואז רחמי' פשוטי' לישראל לצורכם. ההשגחה הג' שיהיה ענין זה לתקן אדמימות הדין שבעיני' התחתוני' כאומר עורה למה תישן ויקץ כישן ד' ויתלבנו העיני' לישראל ויתאדמו לאויבי' והיינו סוד רוחצות בחלב וכיוצא ואז נקמות יהיו ההשגחה הד' שיהיו העיני' התחתוני' משגיחי' תמיד ותהיה ההשגחה נכונה מאירה לישראל דבר יום ביומו והיינו השגחת הספי' סתם לא אודם ולא לובן. ההשגחה הה' שיתאדמו העיני' מסוד אודם המחשיך הראות לא אודם הכעס לבד אלא גם אודם המאדי' הלובן ויחשכו קצת ההשגחה ואז הוא משניתן רשות למשחית קצת לא הרבה. ההשגחה הו' שיהי' בהם בת עין שמחשיך הראות והיינו ענין שליטת החיצוני' ובתי עיני' לילי"ת וסמא"ל השולטי' על ישראל ועכ"ז העיני' הם פתוחות. ההשגחה הז' עצימת עיני' בעצם ואז סילוק ההשגחה ונתנו יש' לאכול לאויבי' וזה יהיה בב' בחי' או בבת עין דהיינו בגלות או בלא בת עין דהיינו בזמן שישראל על אדמתם. ההשגחה הח' סגירת עיני' לא עצימת עין בעצם שאז הם מושגחי' קצת דרך גבות עיני' ומסתכלי' הספי' העליונות דרך העליונו' והעצמה יהיה שאין השגחה כלל ולא יושגחו התחתוני'. ההשגחה הט' היא התנומה שהיא נוספת על עצימת עין שהרי העצימ' עכ"ז ירגיש קצת. אמנם התנומה מסלק עוד השגחה זאת. ההשגחה הי' שינה בעצם שהיא תוספת על תנומה שאלו יסלקו ההשגחה מכל וכל ולא ישגיח אלא בספי' לקיום עצמן ויעזבו התחתוני' מכל וכל וזו רעה על רעה קשה מאד זמן החרבן וכיוצא כאומ' אז יקראוני ולא אענה ח"ו, ההשגחה היא בגלותם של ישראל סוד הבכיה והמתקת הדמעות שהיא רחמים קצת מעט מזער לא רוחצות בחלב יושבות על מלאת אלא רחיצה בים הגדול. כל סוד עיינין כללתי מחש"ק ש' א' סי' א ב' ג' ד' ה':

תוכן העניינים

אלימה רבתי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה