אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
מעין ג עין כל רואי · תמר ד - פרק יט
התי' הב' בצורה הוא השואת השערו' מהשפה העליונה מרישא דפומא עד רישא דפומא ואין זה יוצא מזה וכל השערות בהשואה א' ובדברי הנביא נאמ' נושא עון ובאידרא בחש"ק ש' ו' סי' א' פי' שהוא סוד השערו' מאורו' הרבה וכולם יעשה מספר שכ"ה עובר והיינ' להיות בו סוד כללות ג' אבות ש' וודאי וכ' נצח והוד וה' המל' ויש להם כללות המציאיות האלו וכולם יחד מאירו' בסוד היות התי' הזה אור א' מקיבוץ האורו' הרבה שהם השערות והאורות מאירים בבחי' האורו' האלו שהם שכ"ה ונק' נושא עון דהיינ' שהספי' נפגמו' בסוד העון ואותו הפגם הוא שחרית בב' דרכים. הא' המשכת האור והזיו לספי'. והב' שחרות הדין המתעורר בה ולכך תתעלה להתרחץ באור המאיר מהתי' הזה בסוד דביקות הבי' נהרא עמיקא עם החכמה המתדבק' בכתר בבחי' התפשטו' אור התי' הזה אל בחי' השפעת הכתר ופתיחתו אל החכמה דהיינ' סוד הפה בכתר מקום אשר מימי מאורי אור התיקוני'. והנה יתפשטו מאורי התי' הזה למטה בחו"ב כדי להתרחץ סוד הפגם מהספי' ע"י המים הזכים אור התי' הזה והנה יתלבן השחרות ע"י ב' עניני'. הא' הארת הספי' ויאיר ויזהיר בזוהר ותתלבן והיינ' עצם מה שיקבל הספי' להתלבן הב' מה שתתרחץ הספי' מזוהמ' הדין לתחתוני' ויעשו מי הכביסה בה שופכי' וישפכו למטה ויהי' חלק הזוהמא לחיצוני' כאומר ונשא השעיר עליו את כל עונותם אל ארץ גזרה והיי' הדיני' הנשפעי' למטה חלק החיצונים והכל נכלל בנושא עון זה. והכל נתקן מכאן. ובמדת רחום שרחמיו ודאי מרובים לרחם מכח האור הזה שהוא בכת' נעשה רחום למטה בספי' התחתונו' מקום המדות כדפי' בפ' הקודמי'. אמנם עוד התי' הזה הוא כנגד הגבורה לכך בו סוד הרחצת שחרות הגבורה הנכנסת לבי' ומאור החכמה נמתקת וזהו סוד שרשה שם ולכך התי' הא' א"ל חסד עליון והב' נושא עון ובמדו' רחום הפך הגבו' אכזריות ח"ו ולמעלה רחום ודאי וכן נושא עון ולכך זה למטה מזה כי ימשך חוט הזקן מכאן ומכאן מהאזני' עד הפה ועל הפה מ' הגבור' והיי' השפ' העליונה לפה הגבורה כוללת צד העליון לפה והגבורה כוללת צד העליון המ' העליונ' שבכת' ולזה יהי' סודה כזה [] ומן הצורה הגשמית והספי' התחתונו' ומלות הכתובים נבא לבאר התי' והמדות התחתונו' רק שנדע שהעליוני' רחמי' כובשי' הדין כדפי':