אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
מעין ג עין כל רואי · תמר ד - פרק יח
התי' הא' במאמר הנביא מי אל כמוך. ובצורה הגשמי' הוא סוד תמונת השערות מהראש מתחיל הזקן ומתפשט עד ראש הפה ואלו השערו' אינם נמדדים באורך אלא יתרבו השער ויתדבקו זב"ז בראשם העליון והיינו ווי"ן בקוצר להשבית הדינים ויתקשרו הרוחניו' אלו לאלו לכסות ולהעלי' הלחיי' והיינ' בהתחלתם מהראש מלפני האזני' דהיינ' דבקות' בבי' העליונה. אמנם בהתפשטם למטה יתפשטו ויתארכו שאין השערו' הסמוכות לבי' סמוך לאזנים ולראש באורך כעין שיתפשטו ויתארכו השערו' סמוך לפה למטה. והנה סוד התי' הזה כולל מחסד עד המ' שהיא הפה ובו סוד א"ל והחסד הזה הוא יוצא ואוחז סוד ל"א נתיב לא השלים ל"ב אורו' אלא ל"א כמספר מלח א"ל וכשתדקדק מלת מי היינ' רישא מקמי אודנין א"ל היינ' שעור התפשטות השערו' שהם במספר ל"א קוצי דשערי המורים ל"א נתיבי החכמה כמוך שמתפשטת עד הפה שהיא המ' כדפי' ועם היות שיתארכו קצת וקצת לא יתארכו עכ"ז כולם שקולים יחד בהשואה א' אלא העליוני' הם עומדים בעצמן. והנמשכי' מאריכין ומשתלמי' ועכ"ז כולם נמצאי' ממציאו' אחד בהשואה אחת והם כולם בחוזק לבטל הדיני' וג' מאה ותשעין נימין נמצאי' וממציאו' אחד בהשואה אחת והם כולם בחוזק לבטל הדיני' בכל קוץ וקוץ והתי' הזה נקר' אל תקיף בחוזק לבטל הדיני' והנה בכל קוץ וקוץ אחד ושלושי' עולמות בענין שיהיו ל"א כלולי' כל אחד מל"א דהיינ' שיתפשטו כל קוץ וקוץ ויתפרשו לא' ושלושי' עולמות. והם עולמות ששליטת' לכפות הדין ולבטל הגבורו' ואין בהם נטייה לשום הנהגה מהנהגת הספי' והיינ' משמעות מי אל כמוך שאין דומה לשום ספי' ועוד כל עולם ועולם מתפרש לאלף עולמות בענין שישתלשלו השערו' האלו לד' בחי' א' שערו' ל"א ב' נימין כל שער ושער ש"ץ נימין. ג' כל שער ושער ל"א עולמות. ד' עוד לכל עולם ועולם אלף עולמות וכולם להתעדן ולהשתעשע הצדיקים ברבוי מיני העבודה אשר להם המבטלי' הדיני' במעשיהם. והנה הקוצית מצד הת"ת והנימין מצד היסוד והעולמות מצד המל' והיא בעצמה כלולה מאלף עולמות בה ומי יוכל לדמות ולשער טעם במציאותם מפני העלמן בעצמן והיינ' סוד העלם ראש חי' הזקן ומפני שכחו הוא לבטל הדיני' המתנהגי' למטה בספי' מבי' עד המ' ולכך התי' הזה יכלול בעצמו מרישא מסוד הבי' עד פומא שהיא מ' כדי שיבטל הדיני' ויכפם ברחמיו. והנה הדיני' למט' הם בג' בחי' תקיעה שברים תרועה כנודע שהם כחג"ת וכולם מושרשי' בסוד התי' הזה להיותם נמתקי' מכאן כל א' וא' כפי מציאות המתקתו והענין שיש ב' בחי' אל הדין. הא' כפייתו שאינו נמתק אלא כופה ונכבוש. הב' נמחק ממש ולא השתנה הענין כאשר ישב הכתר על הספי' יכבוש הדין וכאשר יתקשרו הגבו' אל שרשם יתמתקו כמרירות המתמתק ועיקר ההמתקה תליי' בתי' זה הראשון וכן כבישתן: