אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
מעין ג עין כל רואי
תמר ד - פרק א
כבר פי' שיש בכתר השרש' לספי' כלם ועד עתה פי' סוד תיקון החכמה והבינה שהם התי' הנז' כמו שנתבאר אמנם יש תי' נעלמי' בלתי מתגלים שמעולם לא נתגלו ולא יתגלו ולזה כינה הזקן בשם לבושי' כתלג חיוור הורה שהמציאות הזה לבוש ואינו עצם המציאות והטעם לזה שאלו המקורות אשר בזקן הוא כללות השרש' ז"ס שסודם הלחיים ואלו הספי' בלתי גלות בכתר שאין ראוי שיהיו בכתר ז' ספירות מפני התפשטות וגילוים ופעולתם בדין וכיוצא ולכך ההנהג' הזאת נעלמ' מאד. אמנם בז"א רמז הכתוב המתלבש בתוך הלבוש ואמר לחייו כערוגת הבושם בחי' לחיים בא"א בלתי מתבאר ובלתי מתגלה דהיינו עצם הספי' שהתי' בסוד השער דהיינו כדפי' בת"ב פ"ט שהשער אינו עצם וכולו שער ושער מורה ו' נובע ממקורי' א"כ דרך כלל השערות פעולות מתפשטות אבל העצמות הנעלם הוא הלחיים דהיינו עצם ו"ק המתקשרות בו והיינו סוד לחיים שהם ד' ב' עליונות וב' תחתונות דהיינו חו"ג ונו"ה ובין אלו לאלו יעשה סוד המשכת הלשון דהיינו סוד הת"ת ויעשה שם משך היסוד חדוד הלשון ויעש' הפה ופתיחתו דהיינו המל' והיא למעלה מנו"ה למטה מחו"ג קיבוץ ד' הלחיים ב' וב' יחד ונקודה אמצעית היא המל' כזה. [] ולכך סודה ה' ויתפשטו אלו הה' מהבינ' דהיינו דהיינו סוד הלחיים מקום דבקות' למעל' הם ד' נקודות ושורש הלשון הוא נקודה חמישית דהיינו סוד ה' עליונה כזה. [] ויתמשכו ה' אלו ראשם תקוע בבינה וסופם במל' דהיינו התפשטו' ה' ווי"ן לה' נקודות מה' נקודות והיינו סוד ואו בין ה' לה' והנה המציאות הזה הוא סוד הפה והתפשטות החו"ב כל תוך הלחיים האלו שסוד לחיים סוד ווי"ן כנודע לגבי עירוב וכל תוך הלחיים ה"ס ל"ב נתיבות חכמה שהם השינים והטוחנות ואין מכלל כל זה רמז כאן בתיקו' דיקנא דא"א שסוד אלו המאורות נעלמו תכלית ולא נתגלה מהן אלא סוד לבושן שעליהם נאמר לבושיה כתלג חיוור מן הטעם אשר זכרנו וגם בזעיר מתלבשי' ולזה נאמר כערוגת הבושם אמנם בארי' לא נז' כלל אפי' מלת לחיים אלא לבושיה סתם וכמו שהם למט' בסוד התפשטות הקצוות י"ב הויות דהיינו סוד י"ב צירופי' לשם בן ד' שהם צומחי' מאלו הספי' כך הם למעל' י"ג מקורות לבוש להעלים סוד הקצוות ובחי' ולכך כל מה שיושג שם אינו אלא מה שיפתחו אלו המציאות ויהיו נובעין י"ג נביעין דהיינו סוד תי' דיקנא שכללם הם שערות מקורות מושכות ו"ק ממבוע הנבוע ופרטם הם מתתקני' ומתבחני' לי"ב ועכ"ז מעולם לא נזכרה בתורה שם הזקן כלל עם היות שסוד שאר הענייני' נזכרי' כגון הנה עין ה' אל יריאיו ארך אפים על החוטם וכיוצא. אמנם זקן מעולם לא נתייחסה מלה זו למעלה אלא ע"פ הקבל' על סוד אלו התי' אורה היות' ענין הנעל' ובלתי מתגלה לכבוד גבוה ולכך ר"ש ע"ה בחש"ק שער ה' אמר ווי מאן יושיט ידוי בדיקנא יקירא עילא' בסבא קדישא שאין ראוי לשלוח יד בזקן לשום אדם אם שידע לסלסל זקנו ולתקנו תי' הראוי והמסלסל בלתי סדר ח"ו ימשך לו עונש לזה ראוי לירא כל אדם מליגע בסוד תיקוני דיקנא שהיא נק' דיקנא דיקירות שסוד כבוד יתייחס בה וכן מציאות כל המכבד עצמו באיזה כבוד יתייחס הענין אל הזקן ולזה סוד הזקן יתייחס לכבוד וכבוד מי יגע אלא ע"י יראה ופחד שיהי' מובטח לסלסל כבוד עליון כראוי ועכ"ז נלאה דעת הקדמוני' לדבר בסוד הזקן ולא דברו בעצמותו ולא השיגו בסודו ולא מדדו שיעור ומדה לשער בעצמו שהרי הם משוערי' בשיעורי' הרב' ואין מי שידע סודם אלא העלימו והסתירו הכל בסוד י"ג תיקוני' ונלאו החכמי' הקדמוני' מלפרש בהם הטעם בעיקר זולתי מה שחקר ר"ש וחביריו לסלסל בזקן כל מה שאפשר אמנם בשיעור ומדה לשערות לא יכולו שהי' הסתר רב והקדמוני' לא פי' גם הם העלימו ולזה אמר ווי מאן יושיט ידיה שלא נעזרו בסלמול התי' רק במשל התמונ' הגשמי' מה שפי' בס"ד ועכ"ז עזר רב נעזרו מלמעל' ופי' כל א' וא' כל מה שהי' אפשר אמנם בשיעור מדת השער לא נתברר דבר כלל ועיקר:
תמר ד - פרק ב
דרך כלל נקרא סוד הזקן דיקנא יקירא והכבוד מתייחס תמיד אל החכמ'. והנה סוד החכמ' הוא התפשטות הפה פנימה לז"א דהיינו סוד חיך ול"ב שינים הם ל"ב נתיבות חכמה שנפתחים בלחיים בז"א א"כ עם היות שא"א לא יפתח החכמ' דהיינו מוחא לל"ב נתיבות ולא יתייחס בו שיניי' וטוחנות ונסתמו ל"ב נתיבות חכמתו עכ"ז ייחס הזקן יתייחס בשם מקורו והיינו כמו שסוד הזקן לז"א הוא סוד התפשטות החכמ' והבינ' ומשם נובעת אף כאן החכמ' והבינ' עם הכתר גולגלתא מתפשטי' בסוד המקורות האלו והם מתפשטות ומתעלמות בתוך הלבוש הזה הנאמר לבושיה כתלג חיוור ולזה סוד הזקן הוא שיתלבש חכמה בתוך בינה ותתפשט ומה שיתגל' מהתפשטות זה סוד י"ב מקורות הם י"ג כנודע בנקוד' הכוללת הכל א"כ תקרא דיקנא דיקירותא שהכבוד העליון חכמ' היא המתפשט' בה לכך ראשיתם ותחלתם מלמעלה מסוד גולגלתא גולגלתא עילא' שהמח בתוכה כאשר יתבאר. אמנם אינו מעצם החכמ' כשער הראש אלא מהחכמ' תוך הבינ' והיינו אלו יצוייר שיתגל' המציאות בא"א מה הי' מורה הי' מורה על סוד החכמ' בתוך הבינ' א"כ הלבוש הזה דרך כלל הוא מבועין דנפקין מהחכמ' מתלבשת בבינ' ועכ"ז אינם ממש מהמח אלא בסוד התפשטות ו"ק מחכמ' תוך הבינ' והבינ' היא הנפתחת ולכך אין השער הזה צומח מקושי גלגלתא הנסתרת ונעלמת מהשער יוצא ונובע כדבתר כותלא כדפי' שם בת"ב. אלא הוא צומח ומתפשט מהבינ' כסדר המציאות אל החכמ' והבינ' כל תוכיות הפה ומציאות הלחיים מתוכיו' הוא חכמה תוך הבינה ל"ב אלהי"ם דעובד' דבראשית וכאן אין המציאות הזה אלא בתוכיות נסתר מכל וכל ולא נתייחסו לו ה' מוצאות כלל ועיקר אלא בז"א וכך צד המתפשט ומתראה לחוץ דהיינו לחיים שהוא סותם ומעלי' אפי' בזעיר לא נתייחס אלא סתם הזקן י"ב תי' והם דיקירותא ע"ש החכמה המתלבש' בבינה המתכבד וכ"מ שיתגלה הזקן הזה יורה על הכבוד לא שימצא סוד הנעלם אלא פעולת' פעולת הכבוד כאומר ואכבדה בפרעה ובכל חילו ונאמר שם מה תצעק אלי דהוה לי לעילא כדפי' בצניעותא דספרא וכן יום הגדול והנורא הוא יום כבודו של הב"ה דומה לענין זה וכל מקום שיורה על הכבוד של מעלה מורה על סוד הזקן הזה שכל הכבוד הוא הזקן והענין שאלו הם המקורות הנפתקי' מהכתר והפעולות התחתונות בסוד י"ג מקורות הם י"ג מדות של רחמי' להתפלל ולשפוך שיחה ולמצוא מבוקש כאשר יתבאר ולפתוח הרחמי' לכל חפץ א"כ באלו יתכבד הכתר ויתגלו פעולותיו. עוד נודע שסוד הקדמות והזקנה עיקר הוראתם בסוד הזקן ולא יכובד הזקן בזקנתו אלא בהדרת זקנו ששם גילוי הדרת שניו וימיו. ולא יתגלו מעלות הכתר וקדמותיו על הספי' אלא מטעם י"ג תיקוני' אלו שבהם הסליחה והכפרה ורחיצת הפגם מכל הספי' התחתונות בהתלהבם. מדמי דינם יתפתחו המקורות ומיד ויאמר ה' סלחתי וכו' אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך וכו' לפני ה' תטהרו ישלח מעינות מימי רחמיו ויעתקו קשרי שלשלת הדיני' ויתלבנו מאדמימות קושי דינם ומיד נהפכין לרחמי' כל הנמצאי' ואין מי שיפתח בה לפני הזקן כלל וזהו כבודו וזהו יקרא דיקנא דיקירותא ודאי:
תמר ד - פרק ג
אין תיקוני הזקן בעצם הזקן אלא בסוד גבוליו כאשר ית' המשל בזה יתפשט הזקן מכאן ועד כאן יתרחב כו"כ לא יתפשט כאן יפנה כאן וכיוצא וכשתדקדק תמצא שהם גבולי' ותחומי' לזקן לא עצם כעצמות הזקן יורה הענין שעצם הזקן אינו מושג כלל ומה שנשיג ממנו הוא גבולי התפשטותו ונאמר נתפשט מציאות הספי' העליונה עד פעולות אלו וסופי הפעולות המגיע אלינו הם כך וכך אלא שנבין בעצם התי' והרי כלל התי' הם מתפשטי' ווי"ן ונובעי' והנה בעצם הווי"ן בשער הראש אמרנו הם משוערים בסוד קדוש לקדוש עולמות לשעור מציאות' מתפשטי' עד כך עולמות וכיוצא והנה בשער הזקן (אולי צ"ל אין ייחס) מזה כלל אלא סתים סתומי בי"ב גבולי' הם י"ג שמגבילי' מציאות המקורות לא שנדע שיעור קומה או מספר וכיוצא אליה' כלל ועיקר וסוד זה הוא העלם הזקן על כל מציאות שהרי כולו ווי"ן ו"ק וכללם לא נדע להם שיעור וקומה וכללם יעשו י"ב גבולים ובהם נדע מציאות גבולי סודם והיינו כעין התפשטות הקצוות שיעשו עניינם י"ב גבולי אלכסוני כך ממש סוד הזקן שנדע בהם סוד גבולי אלכסונין שבה ולא נדע עצם הזקן ואל תתמה על הדבר שהרי סוד הבינה להעלי' החכמה וכל מה שאין הבינה מעלמת החכמה החכמה נפתחת והיינו דאמרן לעיל שקרומא דאויר' מעלי' המח בת"ב ולזה סוד שם יהו"ה בחכמ' ושם אהי"ה בבינ' כאשר אבאר בע"ה בעין ה'. ונודע ששם אהי"ה מורה העלם ושם יהו"ה מורה גלוי ושם יהו"ה מתלבש בשם אהיה כדפי' בתי' כמה פעמי' והמתפשט שהוא שם יהו"ה מתעלם בשם אהי"ה דהיינו שעם היות שתי' הכת' העליוני' יורו ויתגלו כשיגיע אל בחי' הבינה בסוד תיקן דיקנא נתעלה ונסתם הכל ולכך סוד י"ג מדות של רחמי' הם מקורות מתפשטי' מתגלי' למטה אמנם למעלה בכתר עצמו אינה מתגלי' כלל ולזה תחלת שם המדות יהו"ה ומיד פסק המפסיק ומעלי' ואח"כ יהו"ה שנפתחו המקורות אל רחו' וחנון וכו' למטה וסוד השמות אבאר בע"ה. ואולם מן הטעמי' האלו כולם אין הכתר מתגלה בסוד דיקנא ונודע ששם יהו"ה יצטרף י"ב צירופי' ושם אהי"ה י"ב צירופי' להלביש י"ב צירו' בי"ב סתומות והרי מזה נקיש כמה העלם על העלם נעלמו הספי' הרי ו"ק בעצמן אינם אלא בגבולין והגבולי' מתלבשי' בלבוש העלם בהעלם וסתימא בסתימא ועדיין נבאר העלם זה בענין שו"ק מציאותן במקומן ונעלמי' בבינה ונמצאי' בחכמ' הרי כמה מדרגות העלם ונעלמי' יותר ויותר בשרשי השרשי' שבכתר אחר שאינם נגלי' מיד בצאתם מן הכתר אלא יש להם ב' בחי' שרשי' לשרשי' ועתה אין להפליא מפלאי דיקנא עילאה שהיא שרשי הנמצאות כולם והם המתקני' המקשטי' הכל כדפי'. ולכך תתעלם מכל הנביאי' ולא נזכרה בשם כלל ולא השיגוה הנביאי' מפני העלמ' וסתימת' כדפי':
תמר ד - פרק ד
הנה לא יכלו הנביאי' והחכמי' לעמוד על תוכן תיקו' הכתר אלא מתוך תיקו' ז"א כי מאלו נבין באלו ולא ידענו שיש בכתר ט' ספי' אלא מתוך היות כל ספי' כלולה מי' וגם היא כאח' מהן ובה ט' ספי' אמנם השגתם הוא שנדע שהם רחמי' פשוטי' ולזה כל מה שיתדמו התיקו' שבכתר לתיקו' תחתוני' נוכל לעמוד על העליוני' מתוך התחתוני' רק שנחלק בין הדין בתחתוני' לרחמי' בעליוני' ועד"ז נמצא שלמעלה בכתר יתדמה למטה בז"א בכל התיקו' גולגלתא בגולגלתא מוחא במוחא שערא בשערא מצחא במצחא עיינין בעיינין חוטמא בחוטמא רק שאלו בא"א ואלו בז"א אמנם דיקנא בדיקנא אינו כלל מפני שתיקו' דיקנא דז"א הם ט' ותיקו' דיקנא דא"א הם י"ג ויש ביניהם כמה שינוי' לזה לא יתדמו ואי אפשר לעמוד על העליוני' מתוך התחתוני' ולזה לא השיגו הנביאי' המעלה הזאת כלל אלא מדרך הקבל' למרע"ה מסוד י"ג מדות של רחמי' ועם היות שנאמר בדניאל עד די כרסוון רמיו וכו' אין הכוונה שהשיג בכתר בשער הראש ולא בלבוש תלג חיוור שהוא הזקן ח"ו אלא מה שראה הוא ביטול הדיני' באומר חזה הוית עד די כרסוון רמיו דהיינו שנטל כח כסא הדין ובמל' ניטל כח הדין במה דעי"ו יתיב לבושיה כתלג חיוור וכו' ואקבלה דידיה סמיך והבן ברחמיו מכח ביטול הדיני' כדפי'. ואפי' מרע"ה רצה לעמוד על החכמה כ"ש שיעמוד על הכתר אלא שאנו יודעי' הסודות מתוך מה שהשפיעה תורה סודות האלהות אל ישראל:
תמר ד - פרק ה
בשער ה' מחש"ק שסוד הזקן דהיא תליא בשערוי עד טיבורא דליבא והענין כי הזקן בצורה העליונה מורה על הרחמי' והטעם שהזקנה והשיבה במשל מורה על אפיסת החומר והסתלק מן האכזריות ושאר המדות ומורה על הישוב והחכמה כאומר בישישי' חכמה ובהם העצה האמיתית והנהגה הישרה עד שהם המדריכי' ומנהיגי' שאר האדם אל הדרך הישרה ומחכימי' ב"א ומלמדי' אותם דעה והשכל כדכתיב גם שב גם ישיש בנו ובהגיע האדם אל ימי השיבה כל מה שיתן בעיניו הוא בראשו ובשכלו ובדברי' הנסתרי' ומענייני העולם ישכחם ויסתלק ויתיאש מהם ועיקר תשמישו הוא בכלי' השכליי' דהיינו החושי' הרוחניי' שהם חושי הראש שהם לדברי חכמה ולשמוע ולראות כל הצורך לענין זה אמנם שאר האיברי' שהם לצרכי הגוף והגשמיות ישכחם והיינו החכם עיניו בראשו ולכך מבחר חלקי העבודה הוא השכלת הרוחניות ומן הטעם הזה מדות ז"א הם מכוונות כאיברי עולם השפל דהיינו ידי' רגלי' שוקיי' גוף אמה להיות שפעולות מדותיו אינם רוחניות כפעולות מדת הכתר ועוד שיש בהם דין והוא כמו שהבחור שאוחז מזה וגם מזה אל יניח ידיו עד שגם אל מציאות זיווג עליון יתייחס כינוי יצה"ר כדפי' בזוהר פ' יצה"ר לעילא מאן הוי ומסיק דאיהו גבורה והרי שהפעולות שהם בדין ברוחניות מתייחסות בפעולות הגשמיות שבאדם ולכך יתייחס לו ענין הכעס והאף והחימה וכיוצא. אמנם בא"א הוא סוד הלובן סוד הרחמי' הפשוטי' לכך אנו מכני' אותו בשם עי"ו ואין להמשילו בצורה הזאת אלא עד הזקן שהם הפעולות הנכבדות הרוחניות שבאדם דהיינו איברי השכליות ואין לו פעולת הדין כלל שהיא פעולה גשמי' כעין פעולת הידי' או השוקיי' והרגלי' והגוף וכל איבריו ולכך כל מדותיו וכל תיקוניו נמשלי' כי אם אל הראש עם הזקן כמו האיש המתבודד הרוחני שאין לו השגחה אל עניני הגוף ואין עין השגחתו כי אם בראשו עד שהוא נפטר מכל ענייני גופו ונמשך אחר שכלו שהוא הראש עם הזקן לרדוף אחר הנכבדות והיינו ענין הכתר אמנם בז"א מדותיו נמשלי' בשוקיי' ובזרועות ובגוף וכיוצא מפני פעולות הדין שהדין נמשל אל הגוף שהרי הכעס והחמה צומחת מן המרה והלב והכבוד ועוד כי אל פעולות השינויי' צריך איברי' רבים דין ממועט דין מרובה דין ממוצע וכיוצא מהשינויים שבמדות ולכך יצטרך נוסף אל תיקו' רישא עד תיקו' דיקנא ולכך הזקן אינו מטפל אלא בישוב המדות ותיקו' והמשכם לרחמי' ולא יתייחסו לו איברי' אלה כלל אמנם תליא בשערוי התפשטות ווי"ן עד טיבורא דליבא עד המל' נקודה דקה שהיא למעלה בסוד הדעת שבבינה כי הלב בינה ודאי כאשר יתבאר וטיבורא דליבא היא המל' והיינו סוד ו"וין, מתפשטי' עד הנקודה התחתונה משך סוף הזקן להראות השרשת ו"ק בסוד דיקנא כדפי' בפ' הקודמי':
תמר ד - פרק ו
עוד ייחסו לובן הזקן חיוורא כתלגא והדין כך שתפסו לשון הכתוב לבושיה כתלג חיוור אמנם יש לדקדק הכתוב למה המשילו ללובן השלג אמנם הענין הוא כי השלג מורה הקושי והצנה הדין ומסטרא דצפון גלידין מיא כדפי' בזו' פ' בראשית שער ובכמה מקומות והענין כי הזקן הוא בחי' הספי' שבהם הדין למטה בספי' שהם ו"ק. והנה בכתר להלבין אודם הגבור' ולבטל כח הדין והנה אין הדין התחתון מתבטל אלא מצד התחזק השרשי' העליונ' למעלה לבטל כח הדיני' למטה ולזה להראות שהרחמים האלו והלובן בחסדים הנז' הוא מחמת שיש קושי בשרשי' אלו שהרי בהתפשטם אל מקומם יתקשו בדינם וכאן יתקשו בחסדי' לנגד נגד הדיני' הקשי' למטה להתגבר עליהם לבטלם ולזה הלובן שלהם לובן השלג שמורה במציאותו קושי וחוזק והיינו קושי וחוזק לנוכח הגבור' ודיניה לבטל דיניה וכיוצא בענין שיורה ב' ענינים הא' לובן המתחזק לנוכח הדין הב' שהלובן הזה בעצמו הוא שרשי' לספי' שהם ספי' הדין הקשה למטה. משא"כ בשער הראש שנאמר בו שער רישיה כעמר נקי אין צורך בחסדיו לנגד הדיני' שהם למעל' נמשכי' עד החכמ' והבינה ואינם שרשי' אל הדיני' כלל לכך יתייחסו בשם הלובן הרך והנה מטעם זה יתייחסו עוד ב' בחי' לזקן. הא' קוצר השער ועם היות שיש שערות ארוכות כאשר יתבאר הנה רוב תיקו' יורו על השער הקצר מן הטעם הזה משא"כ בשער הראש שכולו משולח ותלוי וארוך מפני שהם שרשי' לספי' ברחמי' גמורי' ואלו השערות שבזקן הם קצרים מפני שיורה על שרשי המדות שהם למטה מדות הדין וכאן ישתרש דינם ויתמתק. הב' קושי השער ששער הראש רך כצמר להיותו במדות הרכות בחסד ולכך שער הראש יתייחס אל החסד אמנם שער הזקן קשה להראות השתרשות מדות הדין למט' ובקושיו מתגבר על הדיני' ומלבינם וכל זה נכלל בכתוב באומרו שער רישיה כעמר נקי ולבושיה כתלג חיוור. והנה הם ג' בחי'. הא' בגוון. הב' באורך שיעור ומדה. הג' בממשות השער ברכותו וקשיותו. והנה ג' עניני' אלו יורו ב' מהם על עצם המד' ומציאות' והם האורך והקושי. וב' יורה על הפעולה הגוון והקושי. והענין שהאורך מורה כולו על עצמות' ועצמות הספי' היא מושרשת שם יש מהם גבור' ויש מהם חסד ויש מהם הוד ויש מהם נצח ויש מהם יסוד ויש מהם ת"ת לכך מהם ארוכי' וגלויים השרשי' שהם שרשי החסד או הנצח ויש מהם קצרים שרשי הגבור' וההוד ויש מהם בינוני' שרשי הת"ת והיסוד ויש הוראה בפעולה דהיינו הגוון כולם בחסד הגמור והלובן המלבין בחזקה כל האדומי' ולזה הגוון כולו מורה ממש על הפעולה אמנם הממשות מורה על עצמות הספי' ומורה על הפעול' והיינו שהם שרשי הספי' הקשות ופועלות למט' בדיני' בקושי וגבור' לבטל הדיני' לא גבורה ודין אלא גבורת הפעול' כנגד הדיני' הקשי' ובסי' ב' משער ה' פי' עוד בזה כי שער הראש הוא התפשטות סוד הדעת מחכמה שבכתר אל החכמ' עצמה דהיינו ממוחא למוחא מחכמ' לחכמ' לכך הם ארוכי' מצד א"א והם בסוד פשוט' ורכים בסוד הרכות והחסד והרחמי' אמנם שערות הזקן הם מבחי' הבינ' דהיינו דיקנא להמשיך למט' עד החסד לכפות הגבור' והדין א"כ הם נמשכי' בסוד הרחמי' הכופי' את הדין וכשתדקדק תמצא שהשער הם סוד וא"ו בכל מקום וכמו שסוד ו' מהחכמ' חסד ורכות וסוד ו' מהבינ' קושי ודין כך בבחי' מהכתר סודם כולם ברחמי'. אמנם מצד הראש דהיינו מצד המח חכמ' הם מתפשטי' לחכמ' לכך הם חלקים משמן המשחה כנודע. אמנם מצד הזקן שהם בבינ' הם קשי' לבטל הדין וקצרי' מעין מציאותם בגבור' והנה יהיו בסוד החכמ' למטה ג' חכמות שהם ג' מוחי' דהיינו חו"ב ודעת וצריך שג' יקבלו מן החכמ' הנפלאה העליונ' שבכתר דרך השער שבראש ולא שיקבלו בינה ודעת שבחכמ' תחתונה החכמ' העליונ' ע"י אמצעות החכמ' אלא ממש כולם מקבלין מן החכמ' העליונ' עצמה לכך הם השערות שבראש ארוכי' ושוים בשיעורם ובמדתם ואין שינוי בחי' בהם כדי שתהי' החכמ' העליונ' הנפלאה מתפשטת דרך הדעת הנעלם שער ראש אריך אל כל בחי' מוחא חכמ' דלתתא ויקבלו הבינ' והדעת שבחכמ' מן החכמ' הנפלאה הנעלמ' ממש בלי אמצעי כדפי'. והטעם שאלו הי' אור חכמ' שבכתר מאירה בחכמ' לבד הי' כח הדין מתערב בבינ' והדעת שבחכמ' לא היתה ההנהג' מתיישבת כראוי אמנם עתה שעצם החכמ' שבכתר ממש מאירה בג' חלקי החכמ' עצמה ימצא מצד הכתר ברחמיו כל ההנהגה אחת בלי שינוי ואם יהי' שינוי יהי' לבד מצד הכלים דהיינו חלקי החכמ' שהם חכמ' ובינה ודעת והחכמ' שבכתר אחת לכולם יחד. כאשר הרחבתי הענין בת"ב פ' והנה שער הזקן עיקרו לבטל הדיני' כדפי' וצריך ביטול הדינים בבחי' שונות שהרי הדיני' אינם מתבטלי' אלא מחמת השתרשותם בכתר כי כל מדה שיהי' דין במקומה כשישתרש בכתר בסוד הלובן יהי' כח ביטול הדיני' ולזה צריך שישתרשו בגבורות כלם שם כדי לבטל כל גבורה וגבור' כפי עניינה והיינו סוד מדידת השערות במדות ושינויים ושיעורי' כפי מה שנבאר בפ' י"ב. והנה הזקן היא בחי' הבינ' והבינ' גבור' דכליל כל גבוראן במקומה כך למעל' ישתרשו הגבורות ויתרבו הבחי' בה והמדות לשער מהם קצרים מהם ארוכי' מהם בינוני' והיינו שיתדמו קצת לשער ראש זעיר שיש בו תקיעה פשוט' שברים קצרים תרועה בינוני' והם דין וכאן כלם בלובן רחמי' אמנם אלו הבחי' מושרשות שם בסוד רישא דמלכא גבוראן וכאן בסוד דיקנא ביטולם והלבנת אדמימותם וצריכי' להיות קצרי' כדי להמתיק דינם וכאלו נתארכו והיו אצולי' מן החכמ' מעולם לא נמתקו התחתוני' שאינם מתמתקי' אלא מצד היותם' מתפשטי' העליוני' בבינה דהיינו סוד דיקנא והיינו השרש' הגבורות בחסד עליון ורחמי הכתר כדפי' וזה יהי' הטעם ג"כ לקושיין דהיינו להתגבר ולהתחזק נגד כוחות הגבורות שאפי' שדרך מציאות השתלשלות להוליד הדין להנהיג התחתוני' כשיתגלה השורש העליון יבטל כח הדין ההוא ויכסנו והיינו סוד גוון הלובן שמשתנה בכל להראות על הרחמי' השוין בכולם. ולכך שער הראש התפשטו סליק על אודנין מאחורוי ירצה יקדם אל סוד האזנים שהם בחי' הבינ' מפני שהם מסוד החכמ'. אמנם שער הזקן מקמי אודנין מפני שהם מהבינ' מתפשטי' מאודני' בחי' הבינ' ולמטה ואינם מתערבי' שער הראש עם שער הזקן ששער הראש מהחכמ' העליונ' אל החכמ' התחתונה ושער הזקן מהבינ' העליונ' שבכתר אל הבינ' והגבורות התחתונות להכפותם ועם היות שיש בין חכמה עליונ' לחכמה תחתונה הבינ' שבכתר ובין בינה עליונה לבינה תחתונה החכמ' ממש אין חשש כלל מפני שהספי' הם שכליות לא גשמיות ויקבלו זו מזו עם היות שיהיה בין זל"ז כמה ספי' ואין חשש וזהו סוד הצינורות שיש צינור מספי' הכתר אל החסד ויעבור דרך החכמ' והבינ' ולא תחוש כלל מפני שהם שכליות ואינם מעכבות ואינם משמשות אלא דרך ומעבר וכל כיוצא בזה יהי' לסוד השערות האלו וענין זה יתרחב ביאורו בפ' והנה יהיה לפ"ז ג' בחי' בתיקו' א"א הא' שער הראש הוא התפשטות החכמ' בלי שיתוף הבינ' ולהכי מאחורי אודנוי שאין הבינ' מראה פנים להם כלל כדפי' ושער הזקן הם סוד הדעת מבינה בלי שיתוף החכמ' ולכך מתחילות מקמי אודנין והתיקו' האמצעיי' שהם מצחא חוטמא עיינין הם משיתוף ב' יחד כדפי' במקומם ולכך יהיו ב' עינים ב' אזנים חוטמא תרי נקבי ומצח בכלל בב' בחי' והשער זה לעצמו וזה לעצמו לא יתערבו שערות הראש בשערות הזקן כדפי' בסי' ב' משער ה' מחש"ק וירצה שאין ב' דעות אלו מתקשרים להיות זה עובר אל החכמ' להנהיג ההנהג' נשמה בתוך הגוף וזה עובר אל הבינ' להמתיק דיניה כאשר נרחיב בפ' י"ג בע"ה:
תמר ד - פרק ז
בחש"ק בשער ה' סי' פי' ששער הזקן נפיק מאודנוי וחפי עד טיבורא דלבא הנה פי' גבול סוד הזקן מראשו ועד סופו והם ב' מדות מהשמיע' ועד המחשב' שהיא בלב והנה השמיע' אשר בכתר כולה רחמים אין שם שמיעת הרע כלל העיקר אמנם שמיעת הטוב למלאת שאלות בני חיי ומזוני ומיד נותן שהמזל שסוד הזקן יוחס בשם מזל כאשר יתבאר ומגיע עד טיבורא דלבא בחינת הלב כדפי' שהיא הבינ' ולא הבינ' ממש אלא טיבורא דליבא שהיא המל' כדפי' והיינו שהיא הפועלת כל המציאות הנשפע מלמעל' והנה סוד ענין זה יתפוס ו"ק שהרי השמיע' מתייחס' אל הבינ' עם היות שיהי' בשיתוף החכמ' כדפי' בת"ג פ' והטיבור יתייחס למל' ומזו לזו ו"ק שהיא ו' בין ב' ההי"ן אמנם ו"ק ממש והענין כי ו"ק הם השערות בעצמן ו' מתפשט' מי' אל י' כזה י-י והיינו י' תחלת נביעת' י' סוף נביעת' וכן כל שער ושער זה שעור מדתו אבל ישתנו המציאות בסוד גבולי השער כאשר נבאר כך ו"ק יגבילו גבולי הפעולות ויעשו מקורות ומעיינות לפעולות שהם י"ב גבולי אלכסון כדפי' בספ"ר בשער פרטי השמות וארחיב הענין בעין תפוח ב"ה ולכך גם בסוד הזקן העליון יהיו ו"ק דרך כלל השערות במציאות כל א' וא' ווי"ן מתפשטי' מהם ארוכי' מהם קצרי' לפי בחי' כדפי' אמנם כללם יחד יעשה גבולי' הם י"ב מעיינות י"ג מקורות עם הנקוד' הכוללת אותם כולם והנה הפעולות האלו הם מלבישות ומעלימות סוד פעולת השערות והנימין כל א' וא' לבד' שלא נדעם ולא סופר מהם כלל ובלי ספק שהשערות במספר במשקל בשיעור ומדה אמנם לא נדע העולמות העליוני' והתיקו' הנפלאי' אלא מצד הפעול' וכמו שהם למטה ו"ק ו' פעולות ומשקוף אותם הו' יתחדשו עוד י"ג פעולות ילבישו הו' כך הם סוד המקורות העליוני' י"ג מקורות לבוש לו"ס ולזה אמר הכתוב לבושיה כתלג חיוור נוסף על מה שפי' לעיל בפ"א על ענין היותם לבוש הנפלא והעצמות נוסף עתה לבוש ללבוש שאין סוד שער זה מגלה עצמות פעולת השער ואין תיקו' הזקן עצם השער אלא גבוליו מה שיגביל כל שער ושער תיקו' וסדרו כאשר יתבאר. בענין שנקרא מקורות אלו מה שיתפשט השער מה שילביש מה שיגלה מה שיתפשט וכע"ז הדרך מה שיעלו מה שירדו. ולכך עיקר ושורש לכל מציאות הזקן הם ו"ק מהבינ' עד המל' כדפי' דהיינו שיהיו הספי' כולם בבינה כדפי' בח"ב. אמנם באו בלבוש והעלם על הדרך הנז' בסוד הו' האלו:
תמר ד - פרק ח
ג' שלמיות בדיקנא דאריך שאינם בדיקנא דזעיר וכנגדם אמרנו בחש"ק שם דיקנא יקיר"א מהימנ"א שלימ"ה. הא' יקיר"א כי בהיות הזקן מתתקן בי"ג תיקו' כאשר יתבאר מורה על הכבוד והתפשטות החכמ' הנעלמ' הפועל' בהעלם כדפי'. והנה לא יתכבד האדם אלא בהיותו מהודר הזקן ולא בהיותו מתבלבל הזקן ולכן עתיקא קדישא מתי' זקנו מסודרים הוא יקירא והכוונ' על סדר תיקו' דיקנא דא"א שכולל כל י"ג בחי' שהם השרשת כל הגבולי' התחתוני' וכלל כל צירופי ההו"יות כאשר יתבאר בעין ה' ב"ה והיינו סדר הנאות לכלול י"ג בחי' לו"ק שהם י"ג מדות של רחמים מסודרי' על כל צרכי המציאות למחול ולסלוח ולהשפיע ולתת ולרחם. הב' מהימנא. הענין שמי שהוא מלא זקן נקרא נאמן ומי שהוא זל דקן אינו נאמן והוא א' מסימני הרמאות והנה בדיקנא דז"א לא שייך לישנא דמהימנא מפני שהוא משתנה לדין לרחמי' ומרחמי' לדין ואינו נאמן עומד על ענין א' ולכך תיקו' דזעיר בדין ולכך אינו נאמן וקיים ברחמיו ואין הזקן שלו מגיע אלא עד הגבור' לבד כאשר יתבאר במקומו דהיינו עד החזה כדפי' בסי' זה אמנם בא"א כתיב אמת ובתיקו' זעיר לא כתיב אמת כלל הרי זה מורה על סוד הנאמנות ודאי מן הטעם שפי' הג' שלימ' כפשוטו שז"א אינו שלם בתיקו' והעד שהם ט' צירופי יהו"ה כאשר יתבאר בעין ה' ב"ה והיינו בעוד שלא ישתלם שם יהו"ה אלא י' י"ה יה"ו יעלו ט' צירופי' ולכך כל תיקון שלם לעצמו והתיקו' כלם שלמי' ובזעיר הם כל תיקו' לעצמו בלתי שלם בד' אותיות והתיקו' בעצמן בלתי משלימין לי"ג הם י"ג תיקו' י"ג אורות י"ג מקורות מושכין שמן משח רבות קודשא מן החכמ' הנפלא' הנעלמ' מוחא דאריך אנפין והם מכוני' בי"ג נהרי אפרסמונא דכיא הם מכוני' י"ג מדות של רחמי' הם מכוני' בי"ג:
תמר ד - פרק ט
הקדמוני' פי' שיש בכתר תר"ך מאורי אור וכן נמצא בתפלת ר' נחוניא וכן פי' בתי' ומוכח התם שהם בבחי' אחרונה שבכתר דהיינו מה שמתפשט אל הספירות למט'. והנה כאן פי' שסוד דיקנא היא בחי' אחרונה אל הכתר ולכן נראה לי שהם ג' בחי' בו"ק הא' היא ז"ס דהיינו סוד השער שהם סוד זיינין מתפשטי' לכך הם עד טיבורא כדפי'. הב' היא סוד י"ב תיקו' דהיינו ו' וו' והנקוד' האמצעי' הם י"ג ואלו הי"ג נקשרי' בז' הם כ' ואלו הם ב' בחי' הנכללי' בכ' כתר ועוד בחי' ג' היא היותם כל א' וא' מהו' בי' וי' מי' הם ק' כל א' וא' כלולה מק' הם ת"ר היינו כתר והיינו תר"ך עמודי אור ואפשר שהשערות בעצמו יתפשטו ויעשו תר"ך אלו ובסודן פי' בספ"ר בשער מהות והנהג':
תמר ד - פרק י
הנה השמן הוא מתהפך למטה באור והיינו שמן למאור והטעם שהשמן הוא מן החכמ' ומתפשט ויעשה אור כאומר ויאמר אלהים יהי אור יה אויר ומהם יצא אור והנה אלו התיקו' מושכי' משחא טבא מחכמה סתימאה ומשם מאירי' הספי' התחתונות אור כדפי' בחש"ק שער ה' סי' א' ולזה יהי' סודו תר"ך עמודי אור שהתפשטותן בספי' יעשה אור והנה אלו התר"ך יתפשטו למטה אל ג' חלקי' ויהיו או"ר או"ר או"ר שהם עולי' כתר ולכך הם עמודי' בהתפשט למטה אל סוד הווין ויהיו עמודי' ודאי ולפי שהם מתפשטי' אל החכמ' והבינ' החכמ' נקרא י"ש והבינ' ש"י דהיינו סוד בחי' התפשטות התיקו' האלו ולכך הם ג' בחי' הכנס' בכתר עצמו שהיא נעלמת הוא בחי' ז"מ דהיינו סוד הלחיים הנעלמי' והאמצעית הם י"ג תיקו' דיקנא שהם מתפשטי' מהכתר למטה לכך אנו מושכי' בסוד י"ג מדות של רחמי' והבחי' האחרונ' שהיא על הספי' היא סוד ו' מאות דהיינו הבחי' המתפשטת ומתלבשת בספי' כנשמה הפועלת בגוף מתפשט ראשונה בחכמה ובינה י"ש ש"י ויתפשט שנייה בחסד אור ובגבורה אור ובת"ת אור:
תמר ד - פרק יא
הנה הבחי' שבה נוכל לדבר היא בחי' י"ג מדות של רחמי' הם הנקרא י"ג תיקו' דיקנא ומהי"ג בעצמן בכתר נמשכי' לתחתוני' י"ג מבועין מקורין נובעי' שפע החכמ' העליונ' הנעלמה אל החכמ' והבינ' למטה ולפעמי' יונקי' כל התחתוני' מהם ונמשחי' משמן משח רבות קודשא והנה למטה כל ספי' וספי' ישיג מהשמן ההוא כפי שעורו ועניינו שאין יניקת הספי' בהשואה אחת שהחו"ב הם ספי' נגלות בערך הכתר ונעלמות בערך הספי' התחתונות והם א' לקבלת השמן הזה ויגיע אל החסד מפני שהוא חסד ויתייחס אליה קבלת הכתר וכן אל הת"ת אמנם הגבורה מכבה משם אש דיניה אמנם למטה ברחוק על הדרך כולל נייחס שם השפעת הכתר והמ' בעלותם למעלה זה הכלל שיש ספי' שהם מאירות משמן הכתר ויש משוחות בשמן לבד כל ספי' וספי' לפי עניינה כך השגתם באור זה. עוד פי' שהם למעלה בכתר י"ג תיקו' דיקנא אמנם בהתפשטם למטה בחסד הם י"ג שערי' של רחמי' ירצה אינם הארת עצמן אמנם הם שערי' ליכנס דרך בם אל המדות פנימה בענין שקצה המדות מגיע אל החסד ושם הם שערי הכניסה אליהם ולזה יתייחסו המדות אל החסד עם היות שהם בכתר מפני שהם נפתחי' בחסד י"ג שערי' להמשיך רחמיהם דרך השערי' ההם ואותם השערי' הם סוד י"ג מדות של רחמי' המיוחסים אל החסד וכן פי' בשלהי סי' א' משער ה' מחש"ק. ובסי' ב' הוסיפו ופי' שהם ג' בחי'. הא' המקורות והם נובעי' מעצם הכתר הב' השערי' שהם המדות של רחמי' והם בחסד. הג' למעלה שהם התי' שבעצם הכתר שמהם נובעי' המבועי' להוציא השפע במקורות ליפתח בשערי' וענין זה בג' בחי' אלו אינם במדות אלא בעצמות המקורות הם י"ג להם קצה עליון תיקונם בכתר הם סוד תיקוני דיקנא וקצה התחתון תיקו' בחסד ואמצעות מה שבין קצה לקצה כדפי' ומתוך בחי' זו הנגלי' עמדו הנביאי' על מה שאמרו בסוד תיקוני דיקנא לא בעצמות התיקו' הנפלאי' למעלה ומטעם זה יקראו אלו מדות שהם מדות ושעורי' משוערי' במקום שיש שיעור ומדה והנה אלו הג' בחינות במקורם העליון אין שיעור ומדה ואין גבול ואין גילוי שהוא בעצם הכתר אמנם השפעתם והמשכתם שהיא הבחי' האמצעית מציאות השפע הנשפע ג"כ נעלם. אמנם הבחי' האחרונה יקראו מדות שנמדדות ושעורי' משוערי' ופעולות נפעלות, ע"י החסד הנגלי' בעלת י"ג מדות כדפי' והנה התפשטות זה הם י"ג מדות לא עצמות התיקו' העליוני' כי אלו היו התיקו' העליוני' בעצמן לא הי' ראוי שיהי' שום דין עומד בפניהם שאין שום דין עומד בפני הכתר אלא מחמת היותם למטה מדרגה ג' לכך אין בהם כח לבטל הדין מכל וכל ולכך מדע"ה במעשה העגל בטל הדין ולא מכל וכל מפני שהדיני' העליוני' בכחם הן עומדי' ולכך יתייחסו המדות אל החסד דהיינו קצה בחי' הג' המגעת לתחתוני' בגבול ושעור ומדה ופעולה כדפי'. ועתה לפי הנדרש יהיה בהשכלתם ג' בחי'. הא' השכלת התי' בעצמן למעלה והם נעלמי' כשאר העלם הכתר עם היות שהם בחי' אחרונה לתי'. הב' השכלת התפשטות' למטה וזו נעלמת ובלתי נעלמת ונגלי' ובלתי נגלית. הג' מציאותם למטה במקום התפשטותם ממש עד בחי' החסד השכלה קצת:
תמר ד - פרק יב
הנה סוד י"ג מדות אלו יקראו בשם זקן מבינה שהוא בינה שבבינה שבכתר והם יקירא מחכמה שבבינה שבכתר והיא עתיקא מכתר שבבינה שבכתר שכל התיקו' אינם אלא בבינה שבכתר כדפי' בפ' הקודמי' ומה גם בתמר א' והנה השערות כלם ווי"ן מתפשטין כדפי' ועכ"ז אין הוו"ין האלו בהשערה אחת כמו שהם שיעור קומת ווין שער הראש אלא שיש בהם מדות משוערות הרבה בסוד התיקו' והם ח' מיני שער דרך כלל והנה במשל הצור' הגשמי' נתן בהם שיעור ומדה והם אלו הא' השערות למעלה קרוב לאזני' שהם קצרי' הרבה שאין הדרתם ותיקו' אלא כך. הב' הם שערות התפשטות הזקן שהם ארוכי' יותר ויותר הג' שערות ארוכי' מאד מאד שהם אותם דתליין ומתפשטי' בגבול הזקן למטה. הד' הם שערות השפה העליונה שהם קצרי' שלא יכסה הפה. הה' צדדי הפה שהם מהשפה על הזקן והם ארוכי' קצת נמשכי' על הזקן. הו' שערות הזקן למטה מהפה שהם סביב לשפה התחתונה שהם קצרי' ולא כל כך. הז' שערות שיבולת הזקן שהם ארוכי' מכולם יותר ויותר. הח' שערות המכסי' על הגרון שהם קצרי' ומעובי' ומכסי' וכל א' מאלו השערות הם סוד מקור נמשך מלמעלה למטה ויש בשעור קומתם שעור ומדה אבל לא יוכלו הקדמוני' לעמוד על סודם רק שידעו שכל מציאות עניינם נקשר ונכלל במציאות י"ג מקורות. אמנם פרטיות שיעור ומדה שבהם נמדדו השערות האלו ומה הי' עניינם ופעולת כל מקור ומקור מאלו המקורות אין מי שיודע אלא השערת גבולי הזקן דרך כלל האבולי' יורו על י"ג תיקו' הם י"ג נביעין ועכ"ז נראה אלי שסתם שער וט' כדפי' וסוד הוא"ו ימדד שיעורה ומדתה כפי עניינה בתיקו' ההוא ששם סוד השער יש בחי' התיקו' שהיא שורש החסד ומחייבת התפשטות הדעת ואריכותו והם השערות התלויות וארוכות ויש בחי' תיקו' שאינה שורש לחסד ואינה ארוכות הוא"ו ויש מטעמי' אחרי' סוף סוף הוראת השער המתפשט מורה התפשטות הוא"ו כעין תקיעה פשוטה והשער הקצר אינו מורה על זה והנה אחר שפי' בפ' ו' שסוד שער הזקן הוא מצד הגבורה לבטל דיניה א"כ יהיו סור השער על כמה בחי' שרשי' לגבו' (צ"ל שהם) שום כמה מיני גבורות ולכך כתיב מי ימלל גבורות ה' דהיינו גבור' א' דכלולא כמה גבוראן כדפי' בפ' ולזה הם בחינות השער בכמה בחי' הכל לפי הוראת הגבורות למטה כך ישתנו ויתרבו בחי' השרשי' למעלה שהם שרשי הגבור' למתקן יש שיצטרכו קושי הוראת הרחמי' בגבור' דהיינו קצרי' ויש בב' גבורות דהיינו קצרי' וקשי' ויש בינוניי' הכל לפי חוזק הדין התחתון כך יצטרך קושי הרחמי' וגבורתם לבטל הדיני' כדפי' בפ' ו' ומטעם זה יתרבו כל רבוי בחי' השערות ואל יעלה בדעתך שריבוי הבחי' יהי' לפי חילוקם לדין ח"ו אלא כולם רחמי' כולם לבני' כולם להשבית הדיני' כולם להלבין אודם התחתוני' אמנם עניינם שהם משביתי' הדיני' התחתוני' לפי בחי' הדיני' בענין שהם בעצמן בהשואה א' לרחמי' אמנם מצד התחתוני' ישתנה שכל א' וא' עושה פעולתו למטה בענין שזה נושא עון הרי הוא משבית הדין ולבן הוא ומלבין הוא אמנם מלבין ונושא עון וזה עובר על פשע הרי הוא מלבין ורוחץ הפשע אמנם מצד העון והפשע משתני' וענין זה מורה שאין השערות אלו דמות אלו שבבינה שבכתר מתבחני' למציאיות רבות אלא מצד התחתוני' שהם נפעלי' למציאיות רבות. והמשל בזה דון לעצמך כובס א' יש בידו כמה מיני בגדי' לכיבוס ובהיותו כובס הכביסה ישנה מציאות הבגדי' כל א' וא' לפי כתמיו והכביסה כלה א' והבגדי' ישתנו לפי צורך כיבוסם והיינו שינוי בחי' המדות אל רחום וחנון ארך אפים וכיוצא שכולם א' מצד בעל הרחמי'. אמנם מקבלי הרחמי' ישתנו ויראו רבויים במדות והיינו ממש ענין השערות ואינו מן הרחוק ששמנה ספי' שהם סוד ו"ק שבכלם יצמח הדין מצד הגבורה ואפי' ו' אמצעיות גבורות ולמעלה מכולם גבורה אחת כוללת כל הגבורות כלם ולמטה גבורה אחת כוללת כל הגבורות הם בינה ומל' יעשו ריבוי הח' בחי' לשערות כדפי' והם סוד המתקת הגבורות וכאשר יתקשרו הגבורו' ה' עליונות וה' תחתונות בה' אמצעיו' שהם גוף וברי' חשבינן חד יהיו כלם ה' שהם סוד הלחיי' שמהם צמיחת הזקן כדפי' לעיל בפ'. ולזה הכל יעלה לענין א' ולמציאות א'. ויהיו סוד הגבור' התחתונות מושרשות בבינה ולמעלה בינה בכתר השבתת הדיני' ויהיו סוד גבור שבבינה שבכתר ולזה יהיו להם ג' בחי'.
הא' הלחיי' עצמות הנעלם כדפי' בארוכה בפ'. הב' שער דהיינו סוד ו' שער ו"ק סוד הדעת שבבינה כדפי' לעיל. הג' סוד הגבורות האלו הרמוזות ועכ"ז אין אלו הג' מציאיות מדות הרחמי' לפעול בתחתוני' אלא י"ג מדות המגבילות סוד הפעולות וכאשר תדין אלו הענייני' תמצא שהלחיי' עצמן כלל ועיקר אינם נזכרות ולא עמדנו על סודם אלא מתוך דבריו בזעיר לחייו כערוגת הבושם ובדברי רשב"י תקרובתא דבוסמא בשער ה' סי' א' אמנם פעולות א"א לפרש בהם והרי המציאות הא' נעלם מכל וכל. המציאות הב' שער נודע שסוד שער הוא סוד ווי"ן סוד הדעת אמנם לא נתבאר בעצמו בשום מקום שיעור ומדה והעלימו הענין בו יותר ויותר משער הראש ונסתם המציאות בערך הפעולה לא בערך מציאיותיו שהרי נתבאר בדברי ר"ש שסוד הזקן דרך כלל שער. המציאות הג' שינוי השערות בח' בחי' אלו נתבארו בפי' דברי ר"ש בשער ה' סי' ב' והם מכלל דברי ס"ד וקרובי' להכלל בכלל י"ג תיקו' אמנם עכ"ז נעלם. המציאות המתבאר מתוך דברי ר"ש ומתוך הכתובי' בפי' שאין בהם פקפוק הם י"ג תיקונא דיקנא הם י"ג מקורות ועכ"ז להם בחי' והתלבשות אלו באלו להמצא אל התחתוני' כדפי' בפ' י"א ושם נתבאר שיתפשטו עוד ג' בחי' ואין להפליא על ההתלבשות הזה ועל ההעלם כי אחר שהכתר תכלית הלובן תכלית הרחמי' רחוק מאד שיתייחס שם השתרשות אל ספי' הגבורות לכך שרש עליון לחיים מיוחד נעלם לא יבחן שם מציאות זה ויתעלם הענין ויתרחק הכינוי בו ולולא זה שאנו מביני' מתוך התחתון העליון לא יתייחס כלל ולא יכונה כלל לרוב מה שיתעלם הענין ויתקשר וכבר פי' בת"ב במה יתרחקו התיקו' עצמן והשרשת הספי' בכתר עד שכמעט אין ראוי להזכירם כ"ש לכנות הספי' והגבורות התחתונות ולזה יתעלם המציאות אמנם סוד הדעת ענף הכתר כנודע וכדפי' וכאשר יכנה אל הספי' יהי' הדעת אמצעי ויהי' עניינו נותן מציאות לכתר להכלל בספי' ולזה נתן בחי' הדעת סוד השער מציאות בינוני לכנותו בכתר והיינו סוד השער המכונ' בראש או בזקן השתרשות הספי' התחתונו' למעלה בהשואה בדקות ויתייחסו בלובן מפני שרחוק מאד לתת שינוי בין שער לשער ואח"כ יגבל השער גבולי' ילבישו ויעלימו עניינו והם הפעולות למטה ומגבילי' הרחמי' העליוני' המורות שינוי הספי' ולא נתנו הרחקו' אלו לשאר התיקו' מפני ששאר התי' אינם השרשת הגבורות ועם היות שהם לבטל הדיני' כדפי' סף וסוף הספי' התחתונו' דיני' ואין ראוי שיושרשו הסב מקו' גבוה שהרי הגבורות הנמתקו' ראוי שיהי' במקו' המתקת' ידיעה והשכלה לשיעור דינם וכיצד יכונה ענין ההמתקה אם לא יכונה שם השכלה לשיעור הדיני' ובהכרח ישתרשו הגבורות ממטה למעלה ויגיע שם שיעור הדיני' ועניינם להמתיק מרירותם והרי ענין זה רחוק מאד מהכתר להגיע אליו שיעור הדיני' ולזה נרחיק מאד זה המציאות ונאמר שישתלשלו ויתפשטו רחמיו מבחי' אל בחי' ראשון ושני ושלישי כדי להרחיק הדיני' ושעורם מהכתר. וכאשר ישפוט השכל מה שיתדבק ויתייחס אל הדין הנהג' החיצוני שהרי הגבורות משכילות הם שיעור התפשטו' הדיני' והגעתם אל הגרון למטה עד הגיעם אל האדם ע"י הכלי' החיצוני' הפועלי' וכיון שכן חוייב אלינו יותר ויותר להרחיק הדיני' מלמעלה ולא זאת אלא להבחין הגבורות התחתונו' לבחי' יש דין הנעש' בתחתוני' שהוא נעשה ע"י החיצוני' והתחתוני' אינם נידוני' בגבורות הזכר ח"ו שאין חיצוני' קרבי' שם אלא בגבור' התחתונ' היא המל' שזו הדין הרפה הם יכולי' לסובלו והגבור' הקש' לעיוני' הרוחניי' שאינם נידוני' ע"י הכלי' החיצוני' כלל אלא ע"י נהר דינור וענייני' אלו יתרחק ביאור' במקומ' ורמוז ענין זה בפ' תרומה ודרך כלל נעשה כל האפשר להרחיק הדיני' והנמשך מהם מלמעלה מטעמי' אלו וזה טעם העלם ענין הזקן ותיקוניו משאר התיקוני' עם היות שאר התיקו' נעלמי' יותר ויותר כדפי'. ודרך כלל הכתר נשמה לספי' להנהג' וסוד הנשמ' היא סוד התפשטו' החכמ' כדפי' בת"ב פ'. אמנם כל שאר התיקו' פעולות רחמים ומני שפע נמשכי' למטה ומאליו יתמתקו הדיני' אבל תיקוני' דיקנא הם תיקו' וספי' למתק הדיני' ממש ולכך הזכיר מרע"ה בתפלתו אלו התיקוני' לבטל הדיני' והגזרות הקשות מקום השרשתם ולא הזכיר שאר תיקונ' אריך אלא דרך העברה דהיינו יהו"ה אמנם בפרטות לא פרט שערי דמוחא ודרישא ומצחא וחוטמא ועיינין מפני שהם כלים לסגולתם דהיינו לפעולתם אמנם ביטול הדיני' אחר שכבר גמרו בדיקנא תלויין להמתיק ולהזכיר מדות הרחמי' וא"ת ולמה לא הזכיר מצח הרצון שהוא עיקר ביטול הדיני' כדפי' בת"ב וי"ל כי יתבאר הענין במה שפי' כי עיקר רחמי הכתר לעולם הם מתפשטי' ולא יחסרו לעולם אפי' רגע כמימריה אמנם אם אין הספי' התתתונו' תיקו' זעיר מקבלות השפע אינו מצדו אלא מצדם שאינם מכיני' עצמן לקבל השפע ההוא העליון ועתה נאמר אם הספי' התחתונו' אינם מכינות עצמן לקבל מה יועיל הזכרת התיקו' או השפעת' והמשכתם והרי תמיד נשפעי' ואין החסרון מאתם כלל אמנם העיקר הוא להכין התחתוני' תיקוני זעיר ספי' הדין שיכינו עצמן לקבל והרי הספי' התחתונו' מתלהבו' בדין החזק לא אבו רחם כלל היאך יתוקן זה ואם התי' הספי' התחתונות אינם מתלהבות בדין החזק בקל יתוקן שנאמר פקח עיניך לקבל מעינא פקיחא וראה שוממותינו וג"כ בשבת נאמר ואני תפלתי לך ה' עת רצון כדי להביט אל הרצון העליון מפני שאין התלהבות דין ובקל יתוקן. אמנם בעת התפל' שאין העת עת רוגז' יאמר רב המנונא סבא לבעל החוטם אני מבקש ויועיל אבל בעת רוגז והתלהבות הדין הקשה שאין הספי' מוכנות לקבל ואין כח בתיקו' התחתוני' להכינם ולתקנם שיקבלו מן הכתר מה יעשה המתפלל להפך הדיני' ולמתקם שהרי אין תחבולה שהרי הרחמי' העליוני' הרי לעולם נשפעי' ועכ"ז התיקו' התחתוני' אינם מכיני' עצמן לקבל שפעם ואורם א"כ באיזו תחבולה נעשה למתק דינם הרי שאין דרך אחרת לענין זה אלא ע"י השרשת הגבורות והדיני' למעל' ונפתח הרחמי' ההם לא שהם אינם נפתחי' אלא ע"י ההתפשטו' ממדרגה למדרגה כדפי' ונכריח הספירות והגבורות התחתונו' שיתמתקו ממרירות דינם וזה הטעם לצורך התיקו' האלו ותפלת מרע"ה בהם ולזה נרחיק הענין מהכתר בחי' אחר בחי' כדפי' ומטעם זה יהי' הקושי לשערות והם כשלג להפך בתוקפם ובחוזקם דיני הגבור' הקשה שאם היו רפי' הי' אפשר שהגבור' לא תתמתק מהם שהרי אין הגבור' נמתקת אלא מצד כח ואומץ הגבורות הרוחניות העליונות למעלה ואלו היו שרשי הגבורות החסרי' לא יתמתקו הגבורות שאין האילן שותה אלא משרשיו העליוני' כנודע לכך היו תקיפין דהינו הגבורות מושרשות שם כדפי'. והנה כח אלו הגבורות אבות לגבורות התחתונו' ומשפיעות ומורישות לבניהם רחמיהם ולא שיתקשרו העליוני' ממש בתחתונו' שאין ראוי שהכתר יתקשר בגבורה אלא מושך כח ההמתק' והוא נעלם ומורישו ומטביעו בחוזקה בספי' הגבור' ויסתלק ויתעלם העלם בהעלם כדפי' ואלו הי' השפעה סתם לא הי' יכול לבטל הדין כל כך כמו עתה שהם אבות לגבורות ומורישות לבני' הדיני' בירושה לא השפעה ומתנה לבד כדפי' בסי' ב' בשער ה' בחש"ק:
תמר ד - פרק יג
בכלל תיקוני דיקנא נכללו תיקוני' שהם מהעצמות בכתר עצמו לא שער ומכלל ב' תפוחי' דהיינו סוד הפני' ואלו למטה בזעיר הם סוד תפוח ויש לו ב' גוונין לובן ואודם והם בסוד החו"ג ואף כאן הם סוד שורש לב' מדות אלו אמנם בכתר הם ממש בלובן המאירי' אור מתוק ומרפא לתחתוני' וכל בחי' מלת תפוח שימצא מכונה למטה בספי' יאיר מהתפוחי' האלו והנה אלו הפנים הם פנים שייתייחס בהם היופי מצד הת"ת והיינו שיוכללו בו"ק וכולם בלובן אמנם שאר הגווני' או הריח לא יוחס בהם כלל. אמנם הארת התחתוני' יהי' בב' בחי'. הא' שהם זקנים קמו עמדו ויאירו מכאן. הב' ראוני נערים ונחבאו שאינם מאירים לפניו וסוד התפוחי' האלו הם עצמות למטה מב' עינים דהיינו חו"ב והחוטם שהוא משך הת"ת באמצע כדפי' וכאשר יכונה מלת פנים בכתר יכונה אל בחי' זו ובאור פניו למטה מיד הם חיים והדיני' נמתקי' ודאי. עוד כאשר נדקדק במשל נמצא שהם עצמות ב' לחיים חלק מהם לא חלק דבקותם למעלה בראש דהיינו בחי' בחו"ב אלא חלק אמצעי דהיינו בחי' עצמות החו"ג ולמעלה לא ימצא האודם אלא הלובן. אמנם יצמח שם הארת החסד ואור מתיקות הדין לגבור' שהם פנים למטה בז"א דהיינו סוד הפנים בתוכיות הבינה כאשר יתבאר. והנה בפנים התחתונים מאיר ובשאר הספי' מאיר הלובן ומלהיב מתיקות דינם בלהב המתוק המתקן ומבסם הדין וכן פי' בשער ה' סי' א':
תמר ד - פרק יד
הנה אלו המדות נרמזו בדברי הנביא ובתורה ואלו הם י"ג נגד י"ג ואין מלת יהו"ה יהו"ה מכללם שהשמות אינם מדות פרטיות אמנם הם שמות לכלול סוד אריך וז"א שם א' בזעיר וב' באריך כאשר יתבאר בארוכה בעין ה' בע"ה וכן פי' בפי' בשער ט' סי' ה' וזהו חילוקם. א' מי אל כמוך. ב' נושא עון. ג' ועובר על פשע. ד' לשארית נחלתו. ה' לא החזיק לעד אפו. ו' כי חפץ חסד הוא. ז' ישוב ירחמנו. ח' יכבוש עונותינו. ט' ותשליך במצולות ים כל חטאתם. י' תתן אמת ליעקב. י"א חסד לאברהם. י"ב אשר נשבעת לאבותינו. י"ג מימי קדם. עד כאן י"ג מדות רמוזות ממש בכתר התיקו' הנז' ואלו העליוני' מתחתמין למטה בז"א והם י"ג צ"ל לי"ג עליוני' ולכך העליוני' שהם במקום הרחמי' העליוני' לא הזכירם הנביא דרך תפלה ובקשה אלא דרך שבח וקילוס להב"ה בנוראותיו. אמנם התחתוני' הזכירם מרע"ה דרך תפלה מפני שהם למטה בז"א במקום הדין נחתמי' מט' וכאשר יוחתמו העליוני' למטה ויתעוררו מלמעלה ישביתו הדיני' כדפי' שעיקרם הם להנחיל ולהחתי' העליוני' למטה להשבית הדיני' כדפי' בפ' י"ב ולזה עיקר התפלה להזכיר אלו התחתוני' שהם נקשרי' בשרשם ולכך הזכיר ב' שמות שם א' בז"א כדפי' ושם ב' באריך ואחרי שנקשרו ב' שמות אלו זע"ז הזכירם במציאות' מלמט' מאירי' מלמעל' שזהו השבתת הדיני' ולזה אלו שהזכיר מרע"ה הם בסוד החסד שער החסד המושרש בבינה מגעת סוד דיקנא דכתיב על הזקן זקן אהרן ואל זה יהיו בסוד החסד משביתי' הדין המתעורר בשורשו הגבורה כאשר יתבאר ואלו הם. א' אל. ב' רחום. ג' וחנון. ד' ארך אפים. ה' ורב חסד ו' ואמת. ז' נוצר חסד לאלפים. ח' נושא עון. ט' נושא פשע י' נושא חטאת י"א נקה עון. י"ב נקה פשע. י"ג נקה חטאת. והיינו שמלת נושא משמש לעון פשע חטאת ומלת נקה משמש לשלשתם והדין כך הוא שהרי נושא ענין לעצמו ונקה ענין לעצמו וג' אלה כל א' וא' ענין לעצמו חטאת עון פשע ולכך היה מתודה ביוה"כ חטאתי עויתי פשעתי. והוא פגם בג' ספי' כדפי' בזוהר פ' ולזה הם ו' טהרות נשיאות חטא או עון או פשע וכן נקיות חטא או עון או פשע ולכך יחשבו לו' ורמזה הכתוב באומר עון פשע חטאת בין נושא לנקה והם ו' ראשונות והנקודה האמצעית נוצר חסד לאלפים וו' אחרונות והנה הו' הראשונות כולם שרשי' בחסדי' והו' אחרונות שרשי' לגבורות לכך הם ו' וו' ו' מלמעלה למטה ביושר וו' מלמעלה למטה בהיפוך אלו דין ואלו רחמי' ובמדות אלו הם כנגדם ששה פועלת חסד וו' משביתים דין ולכך הם הששה אל רחום וחנון ארך אפים ואמת דרך שבח ותפלה למטה ע"י פעולתם למטה מכח העליונות אמנם הו' למטה הם דין ולא הזכירם כלל אמנם מרע"ה הזכיר ב' שמות דהיינו יה"וה יה"וה ולכך הזכיר י"ג שכולם רחמי' ומשביתי' הדין כדפי' ואלו הם סוד י"ג תיקו' בב' מציאות המציאות העליון באריך. והמציאות התחתון בז"א כרפי' ורמז הפי' הזה תמצא בשער ה' סי' ב'. ואל תתפתה אחרי האומרי' שהשמות בכלל י"ג מדות שבפי' פי' בברייתא שם שתחילתם אל רחום וחנון בזולת מה שפי' בשער ט' סי' ה' דהשמות הם כל עיקר הכתר והב' כל עיקר ט' ספי' והיינו שהם י' חכמה ה' בינה ו' ו"ס הם מל' בז"א ומושרשת בכתר דהיינו יהו"ה עד התשע עצמן בשרשם שם כאשר נבאר בארוכה בעין ה'בע"ה. וכאשר תדקדק תמצא אלו שהזכיר מרע"ה מלות קצרות וקטנות דרך כלל ואותם שהזכיר הנביא מבוררות ומלות ארוכות בכ"א וא' והענין שאותם שהזכיר מרע"ה הם בז"א צל עליונות כדפי' ולכך הם דרך קצרה דכל מלוי דז"א בזעירו וקמיטו אמנם אותם שהזכיר הנביא באריך ולכך הם באריכו דכל מלוי דאריך הם באריכו ודומה ענין זה למה שפי' בזה"ק בפ' תרומה באלפא ביתא דאל ברוך גדול דיעה או אל אדון על כל המעשים וטעם זה פי' בחש"ק שם:
תמר ד - פרק טו
מיני השער בכל האצילות הם חמשה. הא' שער ראש אריך אנפין והוא סוד התפשטות הדעת מן החכמ' הסתומה הנעלמ' כדפי' ומגיע עד רישי דכתפין להמשיך לחכמה מוחא דז"א להמתיק השער הנובע ממנה כדפי' שם בפ' וכו'. ה"ב שער הזקן שהוא סוד התפשטות הדעת מן הבינה שבכתר כדפי' והם להמתיק הדיני' והם מדות הרחמי' ומתקשרי' בדין דז"א שהם ט' תיקוני' ואלו ואלו הם בב' תי' כאשר יתבאר בעין שמש בעז"ה. ה"ג שער ראשה דז"א והוא התפשטות הדעת מחכמה ובינה ובה תלוי כמה בחי' הדין עד הנהגת הדיני' התחתוני' דכל מציאותם דיני' בסוד שברי' ותרועה ותקיעה כאשר יתבאר במקומו בעין שמש. ד' שער דיקנא דז"א והוא סוד הדעת המתפשט מבינה והחכמה והוא כח הדין המתוק יש בו כח לבטל החיצוני' ולהנקם מהם ומלחמות השם משם ודאי כאשר יתבאר במקומו בע"ה. ה"ה שער ראש הנקבה וסודו הוא ה' בחי' סוד ארגמ"ן נעשה אחדות גמור' יש בו דין וערוה ולפיכך ניתן להכסות ולהעלי' והיינ' סוד הדעת בראש הנקבה ג"ר שבמ'. והנה יקשה שהיה בדין שידמה שער זעיר לשער אריך והנה ישתנו בכמה דרכי' ה"א סוד שער זעיר שער הראש דין ושער הזקן רחמי' מדות של רחמי' שהזכיר מרע"ה להתפלל על ישראל במרגלי' כאשר נבאר שם ושער אריך בהפך שהרי שער הראש הם תי' ראשון כמעט ומהם ימשך ההשפעה וההנהגה אל החכמה ושער הזקן שרשו הדיני' ולכך יש בהם חוזק כדפי'. והיה ראוי שיהיו שערי זעיר לרכך זה שער הראש רחמי' ושער הזקן דין קשה כיון שאפילו בשער אריך הראו הקושי כדפי'. ה"ב שאחר ששער ארי' יתפשט אל המוח לזעיר כדפי' לעי' בפ' ובח"ב בפ' א"כ למה לא נמתק הדין שבשער והי' ראוי שילבין וירכך מלובן השער העליון הבא מהמוח העליון חכמה סתימה. ה"ג ששער דיקנא דז"א הם למטה רחוקי' יותר ויש בהם רחמי' והיה ראוי שאחר שהם רחוקי' ויורדי' למטה. ישחירו וידינו ויתקשו בקושי הדין. והתירוץ לכל זה הוא כי סוד השער בז"א הם צינורו' ומעברות למחשבה חכמה העליונה וכל מה שיחשוב שם הוא סוד חיי העולמות וקיום הספי' וקיום הנמצאו' וזהו סוד הדעת המתפשט מן החכמה העליונה לקיום הנמצאו' וחיי ההנהגות כולם נובעות ג' ראשי' עליוני' משם ונשפעי' לחכמה ראש להנהגה התחתונה כולה. והנה החכמה מוחא בזעיר כל מחשבותיה הם הנהגות לספי' האיך יתקיימו הדיני' והם עיקר ההנהג' התחתונה והתפשטות הדעת משם והמחשבות המתפשטות להנהגת הספי' הם דיני' שהרי עיקר הנהגת המציאות התחתון הם הנהגת הדיני' לכך סוד השער שהוא סוד התפשטות המחשבות לקיום הנמצאות הם הדיני' שאלמלא מוראה של מ' אמנם יתפשטו השערות העליוני' וישפיעו רחמיהם וחיי המציאות כולם במוח זעיר שהם ג' מוחין דהיינ' חלקי החכמה שהם חכמה ותבונה ודעת דהיינ' יו"ד במילואה וכולם מתלבני' מלובן השער העליון המשכת חיי חכמה הסתומה הנעלמת כדפי' ומשם נמשך ומלבין חוט השדרה שהם פתיחת ל"ב נתיבות חכמה הנפתחי' מהחכמה והם כולם בליבן ורחמי' מצד החכמה היונקת מהחכמה הסתומה וג"כ נמתקי' השערות שהם סוד הדעת נפשיות מתפשטות למטה במחשבות הנחשבות בחכמה להנהגת התחתוני' שהם הדיני' ואותם המחשבות ג"כ נמתקות לפעמי' מהמחשבות העליונות שהם שערות דארי' המשלחי' חיים לכל הספי' ע"י החכמה כדפי' והנה הזקן אין השער שער המחשבה אלא היא סוד התפשטות הרהורי הלב דהיינ' בי' ל"ב ומחום הלב הוא השתרשות הרהוריו בספי' הנ"ז והנה הכתר עם היות שאין בו התפשטות סוד ו"ק עכ"ז הוא בסוד הבי' המושרש' למעלה כדפי'. ולזה יהיה בסוד השער חוזק השרשת הגבורות ברחמי הכת' וימתיק כל הגבורות ויתפשט מהבינה אל הבינה וימצא שם סוד דיקנא דז"א הנמצא מחום הלב שהיא גבורות הבי' המתוקות ששם התלהבות הקנאה המחללים קדוש' יש' ולזה אין דין שם שאינה מחשבות הנהגו' תחתונות אלא הרהורי הלב המתחדשי' בקנאה על אויביו ולזה יתקשרו אלו עם אלו להשבי' החיצוני' וללחום מלחמות על אויביו כאומר ד' איש מלחמה ד' שמו ולזה אין לסוד שערות (אולי צ"ל יחוד) אלו באלו מפני שכל א' וא' לעצמו וענין זה פי' בחש"ק ש' ה' סי' כ"ג. ושער הנקבה היאך ומחשבות היאך ישתמש בדיני' התחתוני' החיצוני' ולכך הוא עתה דומה לשער ראש הזכר:
תמר ד - פרק טז
עיקר הזקן לפי מה שפי' היא השתרשות הגבו' בבי' והבי' מושרשת בכת' וסוד התי' הם סוד השע' התפשט' ווי"ן מסוד הספי' והם תחילת מציאו' התי'. התיקון הא' מתחיל מרישא דשערי דרישא דהיינ' שהם נקשרי' תחילת התפשטו' המציאות מן הבי' ממציאו' התפשטו' החכמה דהיי' סוד שער הראש כדפי'. וסוד הזקן היא הבי' המתפשט' ונפתחת ומגלה מציאו' העלם הבי' הנעלמה וכבר פי' בעין כל סוד עזקא דכיא עזקא דכליל כל עזקין בת' ד' פ' וסוד ההעלם ההוא מתעלם ואין לו גילוי אלא ע"י התי' הזה הא' שהוא הפותח ומראה החותם הנחתם תוך העזקא דהיינ' אלף עלמין ובטבעת כמה טבעות וכן פי' ריש סי' ג' מש"ה בחש"ק וכאשר נראה בצורת גשמי' הזקן הזה מתחיל קרוב לסוד האזני' וקרוב לעינים בין זה לזה ושם בעין כל שסוד דעזקא הזאת ירמוז להעלם הסתר העינים ולזה בסוד הזקן יתגלה סוד ההעלם ההוא בסוד התי' הזה הצומח מן הראש והנה סוד התי' הגשמיי' הם הכרח לרוחנים כדפי' ולזה יכריח ענין קורבת הזקן ומציאותו אל בחי' החכמה בסוד התפשטו' שער היוצא ממנה ממציאו' הגשמי שהרי הזקן תחילתו מהראש ויתקרב אל שער הראש עם היות שער הראש ההעלם שפי' לעיל והזקן מציאו' השרשת הגבורו' ולזה יגלה הזקן המציאו' הנעלם הנז' והנה סוד המוח חכמה. וגולגלת' כתר וכל שער התי' הם מהבי' שבבי' שבכת' כנודע. והנה סוד המשכת הבי' יהי' בסוד ו"ק והנה הזקן יתייחס לחסד זקן אהרן ופאת זקנם לא יגלחו כדפי' בחש"ק ש' ה' סי' ד' והנה התי' הא' בחסד כאשר נבאר בפ' י"ח והנה משכן הבי' בתיקוני' בחסד ולכך בצורה הגשמי' יפתח הזקן עצמות' לכאן ולכאן ויראה בתוך גבולה המצח והעינים והחוטם והפנים כזה שהרי הזקן צומח התי' הא' מהאזנים ונמשך בקו ישר עד הפה ויעשה חוט שוה מכאן ומכאן כזה [] ובין שני חוטים אלו השוים שהם מהאזנים הדבקות למעלה בראש בסוד גולגלתא עד הפה שהיא מ' הוא המשכת החסד מי אל כמוך בשם אל כאשר נפרש בתי' הראשון בתי' י"ח ולזה יפתח בב' חלקים ובפתיחת החסד יורה על תי' הכת' ולזה כלול התי' הא' בין מציאותיו כל סוד התי' והעליונים ולכך במדות אל דהיינ' חסד ומה שהוא למטה חסד מראה מציאו' הבי' כך הוא למעלה חסד מראה מציאו' הבי' הנעלמה כדפי' בפ' ויצא סי' חסידה ברושים ביתה הבי' נק' חסידה והיא בראשית שהוא חסד ראשית לכל האבות שם בית שכינת' ולזה הזקן הזה חסידה ודאי כללה בו"ק פתיחת' מהחכמה והבי' תחילת מציאותה החסד ושם תי' א' כאשר ית' והיא נפתח לכאן ולכאן ומראה סוד תי' הכת' שהם סוד הבי' ולעולם הכת' אין בו אלא כח"ב ובינה שבה כל סוד השרשת י"ס וחסד שבה תחלת הזקן עד פומא מ' כאשר ית' בע"ה:
תמר ד - פרק יז
הנה יסדנו שביטול הדיני' מהכתר והרחמים נובעים מעט והתי' בו כולם או רובם לבטל הדיני' ולהפיגם לזה ראיתי לסדר בפ' זה לכמה בחי' יתחלקו המתקת הדיני' הא' כל עצם הכתר יתייחס בו כרסייה שביבין די נור על מדות ז"א והוא יושב עליו לכפות הדין כאומר ועי"ו יתיב וזה דרך כלל לכל המציאות יחד וטעם לכל התי' כדפי' בספ"ר סי'. הב' בסוד מנחא דרעוא שבסוד הגלות' למטה קבלת תפילה מפני שמשקיט הדיני' ורוגז התחתון שכיך ולא יעשה הדין ובעלי הדין נטמני' ואפי' אש גיהנם נשקע הרשעי' נחים בענין שכל השתלהבות הדינים (אולי צ"ל נכבים) כדפי' לפני' כדפי' בשער ג' סי' ה'. הג' לובן א' מעינא פקיחא מאיר לספי' גבור' הוד מ"ל והם מתרחצות מדינם שהי' בהם ומסוד העין הזה עיינין דז"א רוחצות בחלב לובן רחמי העין העליון להתלבן ממרירותם ואדמימותם וכעסם כדפי' בשער ד' בסי' מ"ב. הד' בסוד חוטמא נעשה למטה נחת רוח וממנו קבלת תפלה כדפי' בשער ד' סי' ג' ד'. הה' בסוד דיקנא שכל מציאותה לבטל הדיני' כדפי' בפ' הקודמי' וביטולם בדרכים שונים כדפי' בש' ה' סי' א' ועכ"ז לה י"ג דרכים שונים:
הררך הא' השרשת הדיני' הקשי' המתעוררי' שתים מצד היחוד שמתייחד החכמ' עם הבי' ויאיר החכמ' בסוד הדעת והבי' להכות במקל על קדקדם: הדרך הב' השרשת הדיני' שהם דיני' יפים ללחום מלחמות ד' ולהציל עשוק מיד עושקו והם אדרבה מתמתקי' ומשתלשלי' מתי' א' מתי' דיקנא: הדרך הג' השרשת הדיני' דיני הגבו' הממשיכי' המל' והיא מאירה מאור התי' הא' וג' מדרגות אלו כולם יחד הם מתתקנים מתי' הא' מחי' דיקנא כדפי' בש' ה' סי' ב':
הדרך הד' הוא בב' דרכי' מתי' הדיני' או כפייתם כי כפייתם אינו ביטולם ממציאותם אלא כביסתם אמנם מתיקות' הוא כמתיקו' המרירו' בעצמו וכמתיקות המציאות המלוח ממליחתו ואלו הב' דרכי' הם לשלשה הדיני' הנז' בג' הדרכי' או שיכנסו הג' בתי דיני' שהם גבו' תתאה מ"ל או גבור' ממש. או גבור' עלא' ראש לגבורות שם למעל' בתוכיות התפשטות הארת המד' והתי' ותתרחץ ותתמתק כהמתקת המר ממרירותו או שיתראה האור אליהם מלמט' ויתביישו ויתכבשו לפניו ויכפו דינם והיינ' שיתעלמו הדיני' ויסתתרו לא שיתרחצו ויתלבנו ויעברו השעה והעניני' האלו תלוים בזה כשיהי' ליבון ממש מבטל הגזרה מכל וכל אלא מבטל הגזר' וכובשה לפי שעה והדין תלוי לעתי' וכאומ' וביום פקדי ופקדתי. בימיו לא אביא הרעה וכל כיוצא והנה ב' דרכי' אלו לג' בתי דיני' שהם ג' דרכי' הקודמי' הם מכח התי' הא' מדה א' לי"ג מדות של רחמי' כדפי' בחש"ק ש' א' סי' א' ב':
הדרך הב' לתי' הב' הוא סוד נושא עון שממש תתעלה הספי' הפגומ' מהעון ותתעלה שם ותתרחץ משחרו' הפגם במימי אור התיקון הב' והמי' ההם יעשו שופכי' ויורדי' למטה והשחרות ההוא תתרחץ ותתלבן:
הדרך הג' מהתי' הג' הנה תי' זה משתיק כל פיות הבתי דיני' התחתוני' קדושי' קשים ורפים ואין מי שיפתח פה לפניו כלל והיינ' חתום פי שטן ואל יסטין זעום בו וידום וכל פתיחת פה שותקים לפניו כדפי' בש' ו' סי' ב' ושם יתבא' שבו ביטול החיצוני' בשפטי מצרים וכיוצא ובו תי' הפגם לכל פגם קשה שימצא בתחתונים אי, מי שיעמוד נגד אור התי' הזה כאשר נבאר לקמן בפ' כ' בעז"ה:
הדרך הד' מהתי' הד' והיא סוד המל' המושרשת למעל' בהתחזק הדיני' למט' נותן לעולם שארית ומבטל הדין שלא יכלה הכל בענין שאפי' בהיות הדין בחזקה מבטלו משם ונותן שארית כדפי' בפ' כ"א:
הדרך הה' מהתי' ה"ה והוא סוד היסוד המושרש למעל' הנותן מעבר לחיים העליוני' המתנשבים להשבית הדיני' שלא יתחזקו וישפיע הטוב לבטל הרע ומשקיט הרוגז ומשככו מן הת"ת והמ' מפני שהם מתלהבי' מדינם ו הדרך הו' מהתי' הו' שהוא שרשו הנצח וההוד והיינ' חסדים המושפעי' להרפות הדין כאשר הוא מתחזק ומבטלו. ואין נותן לו כח להתחזק ומהם נמשכי' החסדים שעושים עם הנשמות דהיינ' חסד של אמת שעושים עם המתים: הדרך הז' הוא מהתי' הז' ובו סוד החיים והשמח'. ההאר' לפנים התחתוני' ובהיותם מתאדמים מתלבנין מכאן ובהיותם משחירים מאירים מכאן ובהיות המות גובר החיים מאירי' מכאן והכלל שתי' כל ו"ק מתתקנין מהתי' הזה: הדרך הח' בתי' הח' שכל עונות ופשעים וסרבות האוחזו' במל' ומעכבים היחוד הכל מתבטלי' מכח המל' הזה וכל הדיני' המונעים ההשפע' שהם סותמים פתחי ההשפע' כולם נפתחי' מכוחו ונוזלי' מאורו:
הדרך הט' בתי' הט' דהיינו מכח הגבור' המושרשת בכתר יתגרשו כל תובעי חטאי בני אדם ומשם כפרת פגם החטאת:
הדרך הי' בתי' היו"ד כל הכוחו' התחתוני' והדיני' מתעלמי' ומסתתרי' כאשר יתגלה התי' הזה ויתנקה ויחטהר כל עון בהגלות אורו:
הדרך הי"א בחי' הי"א כל הפשעי' מתנקים מכל וכל. וכל הדיני' נעלמי' ועל ב' אלו נאמ' ובאו במערות צורים ובמחילות עפר דהיינ' הסתתר מקום הדיני' והחיצוני' הכנס' בנוקבא דתהומא רבא
הדרך הי"ב בחי' הי"ב בו שלימות הכל וקיום הכל וטהרת הכל וקשר הכל בשורש השרשי' המשלי' כל חסרון המלביש שלמות כל משתלם ומטהר כל עבודה להיותה שלימה ומנוקה מכל פגם:
הדרך הי"ג בתי' הי"ג שממנו מתביישין כל הדיני' ומתעלמין והוא נובע רחמיו לכל:
תמר ד - פרק יח
התי' הא' במאמר הנביא מי אל כמוך. ובצורה הגשמי' הוא סוד תמונת השערות מהראש מתחיל הזקן ומתפשט עד ראש הפה ואלו השערו' אינם נמדדים באורך אלא יתרבו השער ויתדבקו זב"ז בראשם העליון והיינו ווי"ן בקוצר להשבית הדינים ויתקשרו הרוחניו' אלו לאלו לכסות ולהעלי' הלחיי' והיינ' בהתחלתם מהראש מלפני האזני' דהיינ' דבקות' בבי' העליונה. אמנם בהתפשטם למטה יתפשטו ויתארכו שאין השערו' הסמוכות לבי' סמוך לאזנים ולראש באורך כעין שיתפשטו ויתארכו השערו' סמוך לפה למטה. והנה סוד התי' הזה כולל מחסד עד המ' שהיא הפה ובו סוד א"ל והחסד הזה הוא יוצא ואוחז סוד ל"א נתיב לא השלים ל"ב אורו' אלא ל"א כמספר מלח א"ל וכשתדקדק מלת מי היינ' רישא מקמי אודנין א"ל היינ' שעור התפשטות השערו' שהם במספר ל"א קוצי דשערי המורים ל"א נתיבי החכמה כמוך שמתפשטת עד הפה שהיא המ' כדפי' ועם היות שיתארכו קצת וקצת לא יתארכו עכ"ז כולם שקולים יחד בהשואה א' אלא העליוני' הם עומדים בעצמן. והנמשכי' מאריכין ומשתלמי' ועכ"ז כולם נמצאי' ממציאו' אחד בהשואה אחת והם כולם בחוזק לבטל הדיני' וג' מאה ותשעין נימין נמצאי' וממציאו' אחד בהשואה אחת והם כולם בחוזק לבטל הדיני' בכל קוץ וקוץ והתי' הזה נקר' אל תקיף בחוזק לבטל הדיני' והנה בכל קוץ וקוץ אחד ושלושי' עולמות בענין שיהיו ל"א כלולי' כל אחד מל"א דהיינ' שיתפשטו כל קוץ וקוץ ויתפרשו לא' ושלושי' עולמות. והם עולמות ששליטת' לכפות הדין ולבטל הגבורו' ואין בהם נטייה לשום הנהגה מהנהגת הספי' והיינ' משמעות מי אל כמוך שאין דומה לשום ספי' ועוד כל עולם ועולם מתפרש לאלף עולמות בענין שישתלשלו השערו' האלו לד' בחי' א' שערו' ל"א ב' נימין כל שער ושער ש"ץ נימין. ג' כל שער ושער ל"א עולמות. ד' עוד לכל עולם ועולם אלף עולמות וכולם להתעדן ולהשתעשע הצדיקים ברבוי מיני העבודה אשר להם המבטלי' הדיני' במעשיהם. והנה הקוצית מצד הת"ת והנימין מצד היסוד והעולמות מצד המל' והיא בעצמה כלולה מאלף עולמות בה ומי יוכל לדמות ולשער טעם במציאותם מפני העלמן בעצמן והיינ' סוד העלם ראש חי' הזקן ומפני שכחו הוא לבטל הדיני' המתנהגי' למטה בספי' מבי' עד המ' ולכך התי' הזה יכלול בעצמו מרישא מסוד הבי' עד פומא שהיא מ' כדי שיבטל הדיני' ויכפם ברחמיו. והנה הדיני' למט' הם בג' בחי' תקיעה שברים תרועה כנודע שהם כחג"ת וכולם מושרשי' בסוד התי' הזה להיותם נמתקי' מכאן כל א' וא' כפי מציאות המתקתו והענין שיש ב' בחי' אל הדין. הא' כפייתו שאינו נמתק אלא כופה ונכבוש. הב' נמחק ממש ולא השתנה הענין כאשר ישב הכתר על הספי' יכבוש הדין וכאשר יתקשרו הגבו' אל שרשם יתמתקו כמרירות המתמתק ועיקר ההמתקה תליי' בתי' זה הראשון וכן כבישתן:
תמר ד - פרק יט
התי' הב' בצורה הוא השואת השערו' מהשפה העליונה מרישא דפומא עד רישא דפומא ואין זה יוצא מזה וכל השערות בהשואה א' ובדברי הנביא נאמ' נושא עון ובאידרא בחש"ק ש' ו' סי' א' פי' שהוא סוד השערו' מאורו' הרבה וכולם יעשה מספר שכ"ה עובר והיינ' להיות בו סוד כללות ג' אבות ש' וודאי וכ' נצח והוד וה' המל' ויש להם כללות המציאיות האלו וכולם יחד מאירו' בסוד היות התי' הזה אור א' מקיבוץ האורו' הרבה שהם השערות והאורות מאירים בבחי' האורו' האלו שהם שכ"ה ונק' נושא עון דהיינ' שהספי' נפגמו' בסוד העון ואותו הפגם הוא שחרית בב' דרכים. הא' המשכת האור והזיו לספי'. והב' שחרות הדין המתעורר בה ולכך תתעלה להתרחץ באור המאיר מהתי' הזה בסוד דביקות הבי' נהרא עמיקא עם החכמה המתדבק' בכתר בבחי' התפשטו' אור התי' הזה אל בחי' השפעת הכתר ופתיחתו אל החכמה דהיינ' סוד הפה בכתר מקום אשר מימי מאורי אור התיקוני'. והנה יתפשטו מאורי התי' הזה למטה בחו"ב כדי להתרחץ סוד הפגם מהספי' ע"י המים הזכים אור התי' הזה והנה יתלבן השחרות ע"י ב' עניני'. הא' הארת הספי' ויאיר ויזהיר בזוהר ותתלבן והיינ' עצם מה שיקבל הספי' להתלבן הב' מה שתתרחץ הספי' מזוהמ' הדין לתחתוני' ויעשו מי הכביסה בה שופכי' וישפכו למטה ויהי' חלק הזוהמא לחיצוני' כאומר ונשא השעיר עליו את כל עונותם אל ארץ גזרה והיי' הדיני' הנשפעי' למטה חלק החיצונים והכל נכלל בנושא עון זה. והכל נתקן מכאן. ובמדת רחום שרחמיו ודאי מרובים לרחם מכח האור הזה שהוא בכת' נעשה רחום למטה בספי' התחתונו' מקום המדות כדפי' בפ' הקודמי'. אמנם עוד התי' הזה הוא כנגד הגבורה לכך בו סוד הרחצת שחרות הגבורה הנכנסת לבי' ומאור החכמה נמתקת וזהו סוד שרשה שם ולכך התי' הא' א"ל חסד עליון והב' נושא עון ובמדו' רחום הפך הגבו' אכזריות ח"ו ולמעלה רחום ודאי וכן נושא עון ולכך זה למטה מזה כי ימשך חוט הזקן מכאן ומכאן מהאזני' עד הפה ועל הפה מ' הגבור' והיי' השפ' העליונה לפה הגבורה כוללת צד העליון לפה והגבורה כוללת צד העליון המ' העליונ' שבכת' ולזה יהי' סודה כזה [] ומן הצורה הגשמית והספי' התחתונו' ומלות הכתובים נבא לבאר התי' והמדות התחתונו' רק שנדע שהעליוני' רחמי' כובשי' הדין כדפי':
תמר ד - פרק כ
התי' הג' בצורה הגשמי' היא הפסק השערו' תחת החוט ושם פנוי שאין שם שער כלל והם חלוקים בהשואה חציה לצד זה וחציה לצד זה וצדדי האורך הזה השערו' בהשואה א' שאין זה יוצא מזה בענין שהאורח הזה מפלש והנה כשתדקדק בצורה הגשמי' תי' הא' מהאזנים עד רישא דפומא והב' מהשפה העליונ' מראש הפה לראש הפה. והג' באמצע הב' והב' באמצע הג' כזה [] ולכך פי' בביאורו בנעלם ששני התי' הם נמשכי'. לבא אל השלישי. והנה הג' הוא סוד הדעת המתמצע בין הקצוות והרי התי' הא' נחלק לב' עם היות שאין בכתר ימין ושמאל עכ"ז כולא ימינא והכל הוא תי' א' והב' נחלק לב' ג"כ והאמצעי הזה בין חצי וחצי לב' התי' מפני שהוא למטה בסוד קו האמצעי ולכך הוא בדברי הנביא ועובר על פשע בסוד וא"ו כאומ' מי אל כמוך נושא עון הרי ב' התי' בלי וא"ו ואח"כ ועובר על פשע בוא"ו להראו' תי' ראשון בא"ל חסד כדפי' בש' ה' סי' ג' והתי' הב' נושא עון גבור' והתי' הג' בוא"ו ועובר האמצעי בין שניהם הדעת הת"ת כאומ' ותפארתו עבור על פשע וכמו שפי' ש' ו' סי' ב' והנה האורח הזה נוכח החוטם ממש וכבר פי' לעיל תמ' ג' פ' סוד החוטם שסודו למעלה בבי' בחי' האמצעית בסוד הדעת וכמו שבספי' התחתונו' הת"ת אמצעי ממש מתנגד אל הדעת אשר בבי' אל התוכיו' האמצעי כך בכתר בסוד תי' האורח הזה מתמצע אל האמצעות אל החוטם ועושה האורח הזה למעבר רוח החיים וחיים דחיים היוצאי' מהחוטם כדפי' שם והיינ' וחנון ועובר על פשע בסוד וא"ו כדפי' וסוד החנינ' ומתנ' חנם אל הבי' דרך הת"ת כדפי' וכאשר ית' בעין ה' בע"ה דהיינ' שהחן לקו האמצעי ונ"ח מצא ח"ן והחנינ' במתנת חנם לבי' כנודע. והנה יש פגם בתחתונים הא' נק' עון הב' נק' פשע הפשע גדול מהעון. ולכך טהרת הפשע ורחיצתו אינו מהתי' הא' דהיינו סוד שרש הגבורה אלא משרש הת"ת דהיי' האורח הזה ועובר על פשע שבו כלול כל מציאו' נשיבת החוטם ועובר דרך בו ולכך ועובר על פשע ומטהרו ומכבסו. והנה כשתדקדק אם התי' הזה יש בו מהעצמות כמו שפי' בתמ' ב' פ' ולזה יפנה השער מהתי' הזה כדי שיתגלה מעצם הכתר ממש בסוד חוזק הפעולה לעבור לטהר אפים. ונודע שהמרד מקציף ומכעיס הרוח הפנימי כאומ' והמה מרו ועצבו את רוח קדשו דהיינ' תוכיו' ז"א לכך לתקן אותו המציאו' צריך תוכיו' הרוח המתגשם דרך החוטם העובר דרך האורח הזה לתקן הרוח הנעצב שעצבו במרדי' ופשעים והיי' ועובר על פשע וממתיק התוכיות בעצם הכת'. והנה מטעם חוזק הארת התי' הזה אפי' שיתרבו עונות יש' עד אין תכלי' ח"ו עד שאפי' פה עליון פתיחת הכתר מ' למעלה אינה נפתחת והיא נעלמת ע"י האורח הזה היא אומרת סלחתי והיינ' כמו שהיא למטה ת"ת על מלכות כך האורח הזה ת"ת על המ' והיא עושה בה דרך גבר בעלמה ופותח בה לומר סלחתי והיי' כענין הת"ת הפועל ביסוד במ' והיא אומרת ע"י הייחוד למטה סלחתי וזה תלוי בזה. והנה כאשר פשע יהי' דהיי' פ' פומא מתעלמת על ש"ע שהם י"ס יש' חכמה ותבונה ודעת ע' ז"ס אז יהי' הפה סתומה וש"ע יעשה שע"ה רע"ה שיפתח הה"א אל החיצוני' הרעים. אמנם האורח הזה עובר על פשע ופותח הפה ומגלהו אל ש"ע ויעשה שפע שנתגלה הפה אליהם דהיינו ועובר על פשע ועושה שפע ונתקן הכל והאורח הזה הוא המגלה הפה בחנם למטה דהיי' וחנון ובו ביטול הקלי' במכה י' מכת בכורו' ועבר ה' לנגוף את מצרים. ולכך היו לישראל שפע ענ"ג ולמצרים פש"ע נג"ע אין למעלה מענ"ג ואין למטה מנג"ע וכן פש"ע שפ"ע כדפי' וכחו להשקיט בעלי הדין שלא יהי' בהם פתחון פה פותח הפ"ה העליון ומשתיק פיות בעלי הדין ולכך נתינת האצבע באורח הזה מורה על השתיקה וממנו שמחה רבה נמשכת למטה:
תמר ד - פרק כא
התי' הד' בצורה הגשמי' הוא תי' השער בשפה התחתונ' למטה מהפה מראש הפה לראש הפה מלמטה ובדברי הנביא הוא לשארית נחלתו והוא ארך אפים במדות למטה והיא סוד המ' שבחי' בשפה התחתונ' כנודע שהמ' גבור' נאחדת בהוד וכן המ' שארית לת"ת והנה כמו שב' התי' הם לבוא אל הג' כדפי' לעיל כך הג' לבוא אל הד' ולהכי קאמר מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע ג' למי לשארית נחלתו דהי' בחי' השתרשות המ' למעלה שהיא נקשרת בג' אבות והיא למטה ארך אפים שהפנים מתארכים ממה שהיא מתפשטת ומארכת למטה מפני שהדין גורם קצר אפים ונפעלים ע"י המ' באלו המדות אריכות אפים והנה המ' למטה במקום המיעוט והדין היא נטרדת. אמנם בשרשה העליון היא דבקה אל הת"ת ממש ובחי' היותה ד' בתים והנה מתוך מה שפי' ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה מורה שהשבתת הדין בעת תוקפו כדי שיתן לעולם שארית הוא מתוך התי' הזה:
תמר ד - פרק כב
התי' החמישי בצורה הגשמית היא שנעשה אורח בזקן מתחות פומא ובדברי הנביא לא החזיק לעד אפו ובמדו' הוא ורב חסד. והנה האורח הזה ממש נגדם לאורח העליון הנק' ועובר על פשע התי' הג' והיינו היות היסוד אורח משך ו' בת"ת וכמו שהאורח העליון בת"ת נכלל בתוכיות הגבור' כך האורח התחתון נכלל בתוכיות המל' גבו' תתאה כזה [] אין התי' הזה הנק' לע"ד המורה על הנצחיות לא החזיק אפו. אינו מניח האף שיתחזק ע"י המשכ' רחמיו למטה והנה האורח הזה משפיע הטוב לכל התחתונים והיינו שהיחוד בעל הטוב דכתיב אמרו צדיק כי טוב והנה מפעולותיו להשכיך רוגז וכעס בת"ת והמ' כענין היסוד במקומו שהוא מרצה ומשלים הזכר והנקבה כנודע וממתק הדינים:
תמר ד - פרק כג
התי' הששי בצורה הגשמי' הוא השער המכסה הזקן מראש הפה עד ראש הפה מלמטה שהאורח הזה נעשה באמצעו והוא שער שבולת הזקן ובנביא הוא כי חפץ חסד הוא ובמדות הוא ואמת. והנה התי' הזה הוא קשר נצח והוד ועם היסוד ונודע שהנצח וההוד חסד ימין והיסוד עובר דרך הנצח וההוד אל המל' ולכך האורח הזה הוא באמצע התי' הזה ולכך בכתו' נתינת טעם לתי' לא החזיק לעד אפו והטעם כי חפץ חסד הוא שהנצח חפץ בהמשכת החסד וכן במדו' נותן טעם ורב חסד ואמת נקשר רב חסד עם האמת הזה ונודע שהנצח נקשר באמת ולכך נק' נביאי האמת נביאי קשוט והיינ' שהוא מבטל הדיני' בהמשכת החסרי' הנז' והחסד תלוי בשרש זה שהנצח וההוד ממדת החסד ימיניות הוא ודאי ותי' זה נק' חסד של אמת שעושי' עם הנשמה וענין ההוד שאינה אל הימין יתבאר במקומו בע"ה:
תמר ד - פרק כד
התי' הז' פוסק השער ונפתח מכאן ומכאן ויראו ב' תפוחי' שהם סוד תפוחי הפני' ובנביא ישוב ירחמנו. והנה התי' הזה הוא קרוב לתי' א' שפי' בפ' י"ח (צ"ל כי) כ' השער הנפתח לכאן ולכאן הוא סוד פתיחתו שיראו ב' תפוחי' והם השואת הזקן בחוטי' מהאזני' לפה והיי' שגמר ו' תי' שהם בספי' חזר הדבר אל החסד והתפוחי' האלו מהחסד הם ובמדות הוא נושא עון והכלל שהוא אור פני מלך חיים הנמשכי' מן הכתר אל הספי' התחתונות והנה ו"ק מושרשות בתפוחי' אלו והטעם שו' ספי' הם מושרשו' בחסד והם ב' תפוחי' חג"ת בתפוח א' נה"י בתפוח ב' שהם בתפוחי' התחתוני' חיוור סומק ירוק וכנגדם למעלה הכל חיוור ומהם תיקונם והארתם והם ו' כלם מאירי' משם ולכך כל ו' תי' הקודמי' נכללי' בז' ולכך הוא מעצם גלוי העצמות לא סוד והם מוצאי' חיים כאומ' באור פני מלך חיים ומהפכי' הדיני' לשמחה והנה מהפני' האלו מאירי' ש"ע עיבר שהם חכמה ותבונה ודעת ש' וז"ס הם ע' בסוד הכללות וכולם מאירי' מאור הפני' העליוני' הנעלמי' ומפני שלפעמי' לא יוכנו התחתוני' ולא יתגלו וכאשר יוכנו יתגלו כתי' ישוב ירחמנו. שישוב הרחמי' להגלות לרחם ובהם נשיאות הפני' להיות נושא עון כנודע ובו ביטול כל מיתה וכל דיני' שבעולם והשמחה והארה כנודע וחיים:
תמר ד - פרק כה
תי' הח' בצור' הגשמית הוא חוט השוואת השערות למטה שהם מגיעי' עד טיבור ובדברי הנביא יכבוש ובמדות נושא פשע והנ' התי' הזה הי' המ' דהיינו אשד נחלי המשכת הזקן ולכך יקרא התי' הזה מזל ועלי' יכונה הכתר בשם מזל והכל תלוי במזל מפני שזו היא בחי' בזולת הכתר כל מיני שפע ובו תלוי קשר ויחוד ת"ת ומ' דהיי' ת"ת בהיכל וסוד אותיות ומזלות שהם בספי' מושכי' מכאן וכל הספי' תלויות במזל זה ולכך יש בסוד התי' הזה התפשטו' וסגולתו לכבוש כל דיני' וכל תובעי עוונות ופשעי' והנ' כמו שבו' הקודמי' הא' הת"ת בחו"ג כך בו"ס השניי' המ' היא בין החו"ג כדפי' ולכך הם התי' בבחי' מה ששה וששה בסוד וא"ו כאשר נבאר. ועדין נראה היות התי' הזה חוט השואת השערות סוד הת"ת המשוה המדות כולם וכולם משתוין ונקשרי' כולם בהשואה בחוט דהיי' בת"ת ולא שהוא הת"ת עצמו אלא הוא"ו המשוה כל השערו' כל הווין והם נמשכי' ונוזלי' לסוד התי' הזה והוא מקבל כל הווין ומגיען עד הטיבור שהיא מ' דהיינ' סוד הת"ת בתוך המ' והשערות ארוכות מתפשטות להראות הווין דמתארכי' ומתפשטי' מכח החסד שהוא מן החכמה מוחא:
תמר ד - פרק כו
התי' הט' הוא שערות הזקן שהם קצרי' ומתערבי' בארוכי' יחד ואינם יוצאי' אלו באלו ובנביאי' הוא ותשליך במצולות ים כל חטאתם. והיי' קשר הגבו' עם החסד בשרשיה' למעל' ומכללם נעשית המל' שהוא התי' הקודם והנ' המציאות הזה הוא סוד התפשטות מצולות ים החכמ' העליונ' כמו ששמה החכמ' התחתונ' היא הגבו' כך בסוד הכתר מצולות החכמ' מוחא היא הגבור' הזאת והיא ממש פעולתה בהפך הגבור' להפך הדיני' ולכבוש החטאי' והיי' תשליך למטה במצולות ים בכח המצולות ים העליוני' מתיקות הגבור' ולבנינותה כל פגם החטאי' והיינו נושא חטאת במדות כדפי' ולכך כל תובעי חטאי בני אדם יתגרשו מלמעל' ויכפו אותם מכח התי' הזה:
תמר ד - פרק כז
התי' היוד בצורה הגשמית הוא שיורדין השערות תחת הזקן ומכסין הגרון והתי' הזה נקרא בנביא אמת ליעקב ובמדות נקה עון והנ' התי' הזה הוא המל' המכסה וגונז הגרון שהיא הת"ת והתי' הזה נק' הדר גאונו דהיינו הגאון ת"ת המתגאה וזה הכסוי שמתכס' בו גאונו ודאי ובו כח כפיית הדיני' כאומ' בקומו לערוץ הארץ דהיי' לבטל דינים ומה גם דני המל' המתקשי' וכולם משתברי' מכח אורו והיי' אמת ליעקב שמדת אמת הוא סוד כיסוי הת"ת כדפי' בעובדא דר' אלעי בפ' בלק סי' ואמר תתן אמת ליעקב חיפוי הת"ת יעקב בסוד אמת שהוא גאון הנז' ובו נקיות הפשע מכל וכל ומעביר כל פגם ומנקה אותו מכל וכל: