אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
מעין א עין כל הארץ · תמר ב - פרק ה
הקב"ה הוא א' תכלית האחדות ויתפשט ממנו תחלת התפשטות כלי א' בו כלל הפעולות בתכלית האחדות ואין הבדל בינו לבין מאצי' שום ענין אמנם יבדל ממאצי' תכלית הבדל אחר שהוא מאצי' והכלי נאצל ואינו מעצמותו אמנם הבדל זה שהוא לנאצל אינו מצד המאצי' שהמאצי' יטיבהו כל טובה וכל מה שאפשר לסבול אמנם לא יסבול להדמות אל מאצי' תכלית דמיון מפני' ג' עניינים הא' קדמות הב' אחדות הג' מציאות הקדמות אין קדמות כקדמות מאצי' מפני שהמאצי' הוא קדמות כל עד שאפי' מלת קדימות בעצם לא יוצדק בו מפני שהמלה הזאת מחייב התחלה וקדמות הא"ס המאצי' קדמות שאין קדמות לקדמותו ואין התחלה אליו שהוא התחלת כל הנמצאות ואין לו התחלה ח"ו כלל. אמנם נאמר על צד השולל קדמות שאין קדמות כקדמותו אמנם הנאצל אינו קדמון אלא לשאר הנאצלים. אמנם הוא בעצמו חדש חדשו המאציל והאציל וסבתו והתחלתו הוא מאציל
הב' האחדות אין הא' האמתי אלא א"ס המאצי' שהוא א' בעצם אמתת עצמותו שלא יקבל השינוי וההפעלו"ת והכ"ח והדמו"י. אמנם הכתר נאצל א' יקבל את הי' האלו כולם ראשונה השינוי משתנה לא שינוי בעצם אלא מאחר שיצא מן המאצי' יקבל קצת השינויים והיינו מה שפי' באידרא בחש"ק שלא הי' מתוקן בתי' ונתקן וענין זה אינו על צד הדקדוק ויש בו תוספת ביאור אבארהו עוד בע"ה:
ב' יקבל ההפעלות דהיינו שהוא מתפעל מזולתו שהרי הוא נאצל נפעל עלול וסובב מהמאצי' והי' בכח ושב בפועל והיינו אפשרי הי' נעדר והוציאו אינו מחויב אלא תלוי במאציל מקבל אורו ושפעו ראשונה ועד"ז כל הענין וכיון שירד למטה ממנו יקבל הדמוי במקצת שהרי נאצלים אחרים אפשרים כמוהו:
ג' מציאות אין מציאות הנאצלים כמציאות הא"ס שא"ס לא יעדר לעולם שהוא המצוי האמתי שתמיד לא יעדר עד שמלת מצוי לא יצדק בו אלא על צד השולל דהיינו נמצא ואין עת אל מציאותו מפני שמלת נמצא מורה שנמצא ונתחדש ח"ו וזה אינו אלא תמיד מצוי והנאצל נמצא מחודש שנמצא עת המציאו. והרי העניינים אלו נתעלה המאציל על הנאצל ואין הנאצל נמלט מהם בשום אופן בעולם ורבים אמרו שנמנע הוא לאלוה לעשות כמותו ואמרו שאין זה חלשות כח בו שיעשה האלוה הנמנעות ואני אומר שהחסרון מצד הנעשה שאחר שהוא עשוי הרי אינו יכול להיותו כאלוה והרי החסרון מצד הנפעל ולא בפועל והטעם שאני אומר כך הוא לתת אחדות למאציל בנפעליו בבחי' שאינם נפעלים אלא הם עצמותיים והם אחדות גמורה ואין נפעלי' מצד עצמן שיורדים בירידה הנז'. אמנם מצד המאציל פועל בהם ודבקים לו והם מעצמותו ולא יתפרדו ולא יתבחנו אל מציאות נמצא חדש כלל והיינו בחי' הפעולות בו בעצמותו שהם אחדות תכלית האחדות כדפי' וכאשר יתאחדו הספי' לא יתאחדו אלא בהשיגם המדרגה הזאת והיינו מצות אחד לדבק הפעולות בפועל ולאחד הנאצלים במאציל במלת אחד כנו':