אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
מעין א עין כל הארץ · תמר ב - פרק ד
והנה הבורא אחד תכלית האחדות והמדות רבות חלקום המקובלים לי' כפי קבלתם האמתית ואינם מיוחסי' לזולתו ח"ו אמנם הענין הוא שהמדות האלו יש להם ב' קצוות רחוקות תכלית הריחוק והאמצעי' בחי' רבות הקצה הא' מציאות הפעולות מגיעות לנו (אולי צ"ל ב"ת והוא ר"ת בעלי תכלית או אולי צ"ל בחי') בת הנפעלים המושגחים מאתו והנה בבחי' זו שהוא קצה האחרון אל הפעולות היוצאות מאתו ויחס' התורה לבורא כל המדות המורות הפעלות והמורות גשמות והמורות שינוי והמורות העדר הכל בערך הקצה האחרון המגיע אלינו הנפעלים הגשמיים הרבים הגשמיים אמנם קצהו העליון הוא דבקות הספי' בו אין ספי' כלל ואין רבוי ואין מנין ואין חשבון אלא דבקות תכלית הדבקות והנה תחלת פעולות הפרד הספי' אל השינויים בחסד דין ורחמים הוא במדה הנק' מדת הבינה ששם צמיחת הדינים אמנם כל זמן שהבינה מאירה באור החכמה לא יתפעל בדין אלא יקשור המדות כולם תכלית הקשר והפעולה א' וכאשר הבינה תסתיר פני' העליונים מן החכמה יתראו ריבוי הפעולות והתפשטות המדות והדין ועכ"ז אין ריבויים בעצם מהבינה אלא ממנה ולחוץ שהם ו"ק ריבוי הפעולות ועדיין אין ריבויים בהם אלא בהעלותם ע"י המל' ועדיין המל' קרובה דבקה באצי' אלא ע"י פעולתם בכסא ואפי' הכסא היא דבקה קרובה לאצי' אלא בהיותה פועלת ע"י היצירה שהם ז' היכלות שבהם הפעולות הנפרדות היוצאות לב"א. וזהו הקצה האחרון המגיע לנו שאנו נפעלים מפעולות הנפרדות משתנות נעדרות לעתים ודומות למציאותינו. אמנם להבין הקצה העליון הוא דבקות הספי' בבינה ויינקו מסוד החכמה ושם מיוחדות תכלית האחדות הם בעצמן ומזדככות תכלית זיכוך עד שימצא מציאותם מצד היותם אצי' הכל אצי' וספי' א' ועצם א' ואח"כ מהחכמה יתאחדו ויעלו ויהיו תכלית האחדות בכתר והנה יהי' עניינם בחכמה אחדות גמורה וע"י הכתר אחדות על אחדות ויש בענין זה בחי' שונות שכל עצם הכתר יהיו בו ב' בחי' או מצד שרש הספי' בכתר דהיינו שהם מושרשים בחכמה שבכתר ושם נתאחדות אחדות גמור' ויתעלה עד אחדותם בכתר עצמו עד שהפעולות הם לא יקבלו שום שינוי שום הפעלות שום רבוי שום העדר אלא קיימים תמיד וכאשר יתעלו להתאחד משם במאציל נמצאם שאין בהם שום רבוי ושנוי כלל ועיקר אמנם לא נשיגם כשם שלא נשיג מהותו אלא שנדע שהוא פועל אל המציאות באחדות גמורה ואינם רבוי כלל אלא כאשר יתפשטו וישתלשלו ימצא בהם הריבוי והשינוי והדין וההפעלות וכיוצא מן הדמוי האסור ודרך כלל מה שנכתבו בתורה הפעולות נכתבו כפי הגעתם אלינו בשינוי והפעלות והן בעצמן תכלית האחדות כערך צאתם מאת המאצי' עד שמה שנייחס ספי' ונספרם בי' אינו מצדו אלא מצד מה שיתפשטו ויגיעו אלינו הפעולות כדפי':