אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
מעין א עין כל הארץ · תמר א - פרק יא
שיש אלוה א'. הא' הזה אינו באמירה ודבור כענין הפ' שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד והכרח לזה כי אחר שאין תמונת שם הוי"ה בו כדפי' א"כ מה שנאמר בתורה יהו"ה אחד הוא קשר ואחדות תמונת יהו"ה והפעולות הנמשכות ממנו אמנם בו לא יצדק שום אמירה ודבור כלל שהרי אין לך מדה מפוארת ומהודרת בכל המבטא הכתוב בכל התורה כלה כשם יהו"ה ואמרנו שאינו בו. א"כ היאך נוכל לייחס שום אמירה ודבור בו והרי מלת א' היא מלה המגבלת אם תשכיל בה בעין שכלך היטב שהא' מוגבל באחדות א"כ אם תחייב א' בלשונך אתה מגביל ואסור שאתה מחליף וחשב האומר א' שבא לייחד והוא החליף אמנם הוא א' השכלי שהשכל כן בו ברצוא ושוב והאומר א' ולא האחדות המחייב שיוגבל בשכלי אחדותו אלא א' המורה שאין שני לו אמנם אינו א' ירצה על צד המגדיר המגביל ולזה א' זה הוא שכלי לא בדבור וראה עד היכן הגיע כח חכמינו ז"ל שבמלת א' הכוונה בו בספי' ואח"כ בד' של א' מאריך בו עד הדמות עד הא"ס המנהיג באחדותו ספי' הרי שאין אחדותו במלה ודבור אלא בהרהור ומחשבה כדי שלא יגביל בלשון מה שאין בו גבול ולא יגדיר המה [מה] שאין לו גדר שאין לך שום מלה ודבור שיהי' בו כלל ולכך אחדותו בהרהור ע"י רצוא ושוב כדפי' בפ' הקודם לא באמירה אם היות שהחוקרים שבעמינו אמרו א' ואין יחיד כיחודו הורו על רצוא באומרם א' ושוב באומרם ואין יחיד וכן פי' אחד ולא כאחד המנוי כו' כדפי' לעיל בפ' אבל עכ"ז העיקר הוא כדברינו שאחד המכונה אינו בא"ס אלא במפי' וא' בא"ס הוא בהרהור ולא בפה מפני שהרהור ברצוא ושוב המכונה כבזק והפה לא כ"כ שא"א לומר בבת אחת אחד ואין יחיד אלא מלה במלה זו אחר זו ותמונה אין בו כלל ואחד תמונה היא והיאך נאמר תמונה ולא תמונה ותמונת א' הם י"ס דהיינו יהו"ה אחד קשר הספי' לשרות עליהם השגחתו וכבר פי' בפ"ד שמלת א' בספי' ולפני א' בא"ס. והענין שהספי' הם רבות בערך אחדות א"ס אמנם מצד עצמו אינם אלא א' אבל מלת א' על צד החיוב יצדק בהם מפני שהם נמצאות מרובות מצד פעולתן וא' מיוחד מצד עצמן ולזה חייבנו האמונה האמתית לומר בהם א' כאומר שמע ישראל. והנה א"ס אחד מכל צדדיו בין מצד עצמו בין מצד פעולותיו בצאתם מאתו והספי' אחד מצד עצמן ומה גם מצד מאצילם המייחדם תכלית ייחוד והפעולות הנמצאות מהם רבות וכל עצמן הם אמצעיות בין האחד האמיתי לרבים הנפעלים התחתונים ולזה חייבנו התורה לאחד מפני שאנו הנמצאים התחתונים גרמנו הרבוי א"כ נתקן את אשר עשינו והוא שנייחדם. ואין לנו דרך לייחדם ייחוד אשר לא תמוט אלא כאשר נקשרם בא"ס שהוא א' שאינו נפעל והספי' א' הנפעלות באחדות מצד קיום מצותיו אמנם הא"ס א' מצד עצמו אין אחדותו תלוי בזולתו ולכך לא תמה אחדותו לעולם מפני שאחדותו מעצמותו ותמיד קיימת אמנם אחדות הספי' הם א' מצד א"ס וזה האחדות תמיד קיים אל הספי' אמנם מצד הספי' אלינו אינו קיים אלא תלוי במעשינו כשאר העניינים התלוים בענין שיבחנו הנמצאים לשלשה חלקים הא' הוא הא' הקיים שלא יזוז ולא ימוט ולא יתרבה ולא ישתנה והוא הא' האמיתי א"ש כדפי' הב' אנחנו התחתונים הרבים שאין אנו אחדים אלא על צד הקיבוץ והתעלות למעלה כענין קשר הנשמות בכסא וקשר ההיכלות בפנימיותם בהיכל קה"ק וזה א' רחוק אמנם על הצד הזה נאמר ומי כעמך ישראל גוי א' כאשר נבאר בעין אדם בע"ה. הג' אחד שהוא א' מצד מאצילם ויפרדו לא פירוד אלא מצד פעולתם בנפרדים ויצטרך בחי' זו התחתונים הנפרדת מצדנו להתאחד ותיקונם באחדות תלוי במקור האחדות דהיינו א"ס הטבע האחדות כדפי' בפ"ד ועל הצד הזה אנו אומרים ה' אלהינו ה' א' כדפי' בחלק תפלה למשה בע"ה: