אור ברסלב
אלימה רבתי מעין א עין כל הארץ › תמר א - פרק י

אלימה רבתי· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]

מעין א עין כל הארץ · תמר א - פרק י

תמר א - פרק ט

כשתדמה בשכלך שיש אלוה שהוא עיקר המצוה שאנו בביאורה אל יעלה בדמיונך לדמות שיש אלוה על צד המגביל בדעתך שיש אלוה שא"כ נמצאת מציאות בדעתך על צד הגבול והגשמות ח"ו אמנם תדמה בדעתך חיוב מציאותו לבד והוי רץ לאחור שאם יעלה דמיונך ביותר מזה נמצאת מהרהר באלוה מצד עצמותו והדמיון יגביל ויגשים לכך תן לדעתך מחסום ואל תתירהו יותר מדאי אלא תחייב מציאותו ותשלול השכלתך מהשגתו וב' כא' הם רצוא ושוב רצוא לחייב המציאות ושוב שלא תגביל ותדמה ותצייר מפני שהדמיון רץ אחר השכל ולכך נאמר בס"י ואם רץ לבך שוב לאחור וענין זה הוא אפי' בחיות הקודש ועליהם נאמר והחיות רצוא ושוב ומלת חיות נלקח למקובלים אפי' בספי' העליונות והם רצוא ושוב רצוא לחייב המציאות ושוב שלא להגביל ולא תדמה בדעתך לעמוד על פרק זה בקלות כי טורח גדול הוא ענין זה עד שאפי' העליונים נזהרים בו: וראיתי שיש בזה ב' צדדים בבני אדם הא' שלא ישכילו בזה כלל ואינם ברצוא הילכך אינם צריכים ליזהר בשוב. הב' שלא ישכילו טעותם והם ברצוא ואינם בשוב אמנם חיות הקודש תמיד הרהורם דבקה בו לשאוב שפעו ולא יפסיקו ולכך הם ברצוא וכדי שלא יגיעו למקום האזהרה הנז' מיד הם בשוב ששכלם לא יגביל ולא יגדיר מציאותו שהם נפעלים ממנו והיאך ידעו מציאותו בהשגה מגבלת ח"ו לזה הם שבות אל מקומם ותמיד לא יפסיקו שכלם מדבקות בחיוב מציאותו נמצאות תמיד ברצוא ושוב לא יחסר להם רצוא ושוב ברגע כמימריה ובני אדם הם ברצוא ושוב כפי כחם לא כאותם ב' כתות החסרות שאינם ברצוא או שאינם בשוב אלא צריכים שיהיו ברצוא דהיינו לידע שיש אלוה ושוב לידע שאינו מדומה ולא מוגבל ולא מושג כמו שביארנו לעיל וע"ז כט א"ס בפטירת ר"ש ברח לך אל מקומך מספרא דצניעותא ירצה שירצה המחודש להשכיל וכל השכלה עילוי הכניסה אל מקום המושכל וההשכלה בא"ס אפי' לנאצלו הא' בחיוב המציאות אמנם בשלילת ההשגה שא"א שיוגבל בהשגה כלל ולזה ברח לך צריך לברוח אל (אולי ר"ל אל מקומך) יהיה הריצה בזריזות ומהירות בשובו אל מקומו שצריך דרך בריחה ממש דהיינו ושוב שמי שרץ ישוב יותר מהרה והיינו ברח עוד דרך בריחה כמי שנשכו נחש בורח מן הטעות הגדול והריצה עלייה והתעלות יותר מן הראוי והבריחה לשוב אל המקום שהוא שעוריי נגבל נאצל נמצא למטה דהיינו ברח לך אל מקומך ואם השכל הנאצל יאמר עליו ענין זה והחיות הנאצלות רצוא ושוב כמה יפול מן (אולי צ"ל ממנו) על פני שכל הנברא וכ"ש הנוצר וכ"ש הנעשה הגשמי בגלגל וכ"ש הנעשה המלובש בחומר העכור השולט בו המות המשועבד לחוש המשוש החרפה הגדולה המחשכת כל אור שכלי:

תוכן העניינים

אלימה רבתי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה