אלה המצות· רבי משה חגיז
ראה · תפ
(ל"ת רפא) שלא להמנע מלהלוות מפני פחד השמיטה שלא תפקיע החוב, שנאמר השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע וגו':
ולחיזוק הענין באו שני לאוין בזה אחר זה והרי השמר לך הוא ל"ת ופן יהיה הוא ל"ת ע"פ הכלל הידוע השמר פן ואל אינו אלא ל"ת וכל התכלית הוא להחזיק לב האדם למדת הנדיבות ולהרחיקו ממדת הנבלות כי יהיו כנבל אויבי השם דמה הועילו לו במגפה אוצרות רשע ברגע קטן עזבם והלך לו ולהפך לנדיב נדבות יעץ כי יש מפזר ונוסף עוד ואל יחסר לחמו מפת בג המלך מלכו של עולם וכמו שצוה אדונינו המלך דוד לשלמה בנו ולבני ברזילי הגלעדי תעשה חסד והיו מאוכלי שולחנך לפי שעזרו בשעת דחקו ומדה כנגד מדה לא בטל'. ישמע המאמין ויוסיף הבטחתו באמונה. כי אבן בוחן האמונה הם הפעולות הנפעלו' על צד ההבטחה במבטיח האמיתי שהוא אדון הכל. אמנם אדם שיאמר שהוא מאמין בבורא ית'. אך ורק לא יתן מעותיו על פני המים ואם אין לו משכון ששוה כפלים. וח"כ וערב בטוח. על מה ועל מה ילוה מעותיו. יכול על מגן בפרט. בלי ריוח. לכן דעתו מסכמת. ואומר שנשבע לקיים את המצוה זו מצות הלואה אפילו במשכון זהב וכסף רק שיהיו מעותיו צרורות תחת מראשותיו ולא יוציא מעותיו מתחת ידיו לפחד פן יקראם אסון או מקרה. איש כזה ודאי אין לבו שלם באמונה. שהרי אינו בוטח. ובדעתו כי האחיזה בהם. הוא דבר היותר בטוח. ושח"ו אין ביכולתו ית' לאבדם ממנו וכן אם יארע בהם מקרה שאין ביכולתו להחזירם אליו. נמצ' מכח פעולת חסרון הבטחתו. שמורה בעסקיו. יורה מיעוט האמונה שבלבו. שמענה ואתה דע לך לשמור את נפשך שלא לאבד עבור דבר האבוד וכלה באחרית הימים) ועימ"ש לעיל במספר הכללי ס"ו: