אור ברסלב
אלה המצות ראה › תעט

אלה המצות· רבי משה חגיז

ראה · תעט

תעח

(עשה קצט) לעשות צדקה ולחזק ביד העני בכל מה שצריך למחייתו, שנאמר כי פתח תפתח את ידך לו:

ואז"ל אפילו מאה פעמים. והוכפלה מצוה זו במלות שונות כמ"ש והחזקת בו. וכה"א וחי אחיך עמך. והכוונה אחת לזרז את ישראל על מעשה הצדקה כי רב הוא. דוחה את הגזרו' כמ"ש ברעב פדך ממות כמו שאירע לצרפית. וכמ"ש וחטאיך בצדקה פרוק. וכל המרחם על העניים הקב"ה מרחם עליו כמ"ש רבי דוסתאי בר"י בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת ב"ו. ב"ו מביא דורון למלך ספק מקבלו ואת"ל מקבלו. ספק רואה פניו ואת"ל שרואה פניו ספק עושה רצונו:

אבל הקב"ה אינו כן אדם נותן פרוטה לעני זוכה ומקבל פני שכינה שנאמר אני בצדק אחזה פניך. ובפרט אם עושה אותה במקום הגון וכשר כגון ת"ח שתורתו אומנותו וירא שמים שאז מעולה בכפלים וכאילו מקריב ביכורים לה'. ואמרו עוד בירושלמי דברכות רשב"ל אמר ב"ו אם יש לו קרוב והוא עשיר מודה בו (שהוא קרובו) אבל הקב"ה אינו כן אלא אפילו ישראל נתונים בירידה התחתונה הוא קורא אותם אחי ורעי שנאמר ואת עם עני תושיע. ונאמר והיה מעשה הצדקה שלום שלום למעלה שלום למטה שנאמר או יחזיק במעוזי שלום יעשה לי. כי העני מתרעם עם קונו מה נשתנה מאחיו העשיר מאחר שהוא גם כן בן מלך כמוהו כי הלוא אב אחד לכולנו ואל חסר בראנו. ועל ידי שמרחמים עליו ונותנין לו די מחסורו אשר יאחד לו כמו שצוותה תורה אז ודאי ישבות דין וקלון. והכי איתא בויקרא רבא פל"ד ר"י ור"ש בשם ריב"ל לעולם לא תהא מצות עני קלה בעיניך. שהפסדה כ"ד קללות ומתן שכרה כ"ד ברכות. כ"ד קללות מנין הפקד עליו רשע וגו' כל ענינא. וכל כך למה. יען אשר לא זכר עשות חסד. ומתן שכרה כ"ד ברכות. דכתיב הלא פרוס לרעב וגו' אז תתענג על ה' הרי י"ד. ואלין עשרתי אחרנייתא. הן אינון גבי יעקב: דכתיב והאכלתיך נחלת יעקב אביך. יעבדוך עמים וגו' עי"ש בעובדא דרשב"י ז"ל עם בנוי דאחתיה. הובא בילקוט ישעיה סי' נ"ח עי"ש. דבפרק השותפין מביא האי עובד' על בני אחתיה דרבי יוחנן בן זכאי. ולישוב הדבר אין כאן מקומו. ולא הבאתי לך מאמר זה רק להודיעך גודל מעלת הצדקה. ולכן צריך לעשותה בשמחה ובצנעא כדי שלא לביישו כמו שב"ה הנסתרות לה' אלהינו שר"ל הצדקות הנעשות בסתר הם לה' אלהינו והנגלות שאינם אלא לכבוד ולתפארת הם לנו ולבנינו שאינו אלא לקנות שם. ועוד אמרו וצדק' תהיה לנו אימתי תחשב הצדקה לנו כי נשמר לעשות את כל המצוה דהיינו בצנעא ולא בפרהסיא לשם יוהרא. ולפיכך אמרו שאפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב לעשות צדקה עם מי שהוא גרוע ממנו כי צדיק ה' צדקות אהב. ועוד אמרו שאפי' לעשיר שהוא עני באותה שעה דהיינו שהוא במקום שאין. מכירין אותו. או שהשע' דחוקה לו מחמת איזה מקרה אנו מחוייבים להחזיק בידו. כי בכלל הג"ח נכנס הנעשה עם העשירים בעת שיוצרכו להחזיק בידם. בממון או בדברים טובים וניחומים. ושכרו מרובה. כדאיתא בפ"ק דבתרא כל הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות. והמפייסו בדברים מתברך באחד עשר ברכות עי"ש פרטי פרטיו. כי לפעמים מי שרואה עצמו נצרך לבריות ויורד מנכסיו. ותבחר מחנק נפשו. וחושב כי אבדה תקותו ואז הוא מצוה לנחמו ולדבר על לבו דברים המתיישבים על הלב שאל יצטער על גלגל החוזר ועל עולם שאינו שלו כי עוד השמש במרומים ושוב ישיב כאז שבותו כמו ששב את אחרית איוב. ויפשפש במעשיו כי מי יודע אם מאהבת הי"ת אותו לטובתו נשברה רגל פרתו ומי מפיס. כי אנחנו לא נדע תכלית הטוב והמטיב יתברך שם מהללו שאין דבר רע יוצא מתחת ידו. ועיין מ"ל במצות קע"ז זכר לדבר בעיקר אמונת ישראל דהשגחתו יתברך היא השגחה כללית ופרטית עד אין תכלית. פוק חזי בירושלמי דהובא מעשה שהיה בכהן אחד שהיה עני ביותר. והיה רוצה ללכת לח"ל ואמר לאשתו. אין לי דבר להניח לך. אבל אלמדך ידיעתי. ובעוד שהיה מלמד לה מראות נגעים אמר לה דעי כי הנה אין לך שער בראש שאין תחתיו מעין שממנו גדל. ואם ח"ו היה מתחבר מעין של זה לשל חבירו היו עיניו כהות. אמרה לו אשתו ולא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר. ומה אם על כל שער ושער מראשך הקב"ה מזמין לו מעין בפני עצמו. שיתפרנס בו. את כל עצמך. לא כ"ש שיזמין לך מזונך ולמה תצא לח"ל. מיד חזר בו. והוא ק"ו עצום מאד אם על השער שהוא דומם וחומרי ממותרי ופסולת היוצא מהגוף הוא משגיח. ק"ו לאדם שעושה רצונו. ולכן חייב העני לקבל תנחומות אל ביסורין הבאים עליו. כי לא לנצח יריב. ולא לעולם יעזוב את ברואיו. ולכן חובה על המנחם להתנדב לו לעוזרו. בכל מה שביכולתו. והצטרכתו. שיש קצבה בדבר שהרי אמרו די מחסורו אתה מצווה להשלים לו חסרונו אבל אין אתה מצווה להעשירו. ועוד אמרו שלעולם לא בא שום אדם לידי עניות בשביל ריבוי הצדקה כי העושה אותה גונזה באוצר שאין היד שולטת כמאמר מונבז המלך ומפני כך זרזה תורה לישראל שאל ירך לבבם ואל ירע עינם בעשיתה בראותם שהשכל מחייב שקובץ על יד ירבה ושהחסרון נראה לעין ממה שהוא נותן כי אין זה חסרון אלא תוספות ברכה עד שבשכרה ישראל יהיו נגאלין כמ"ש ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה):

תוכן העניינים

אלה המצות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה