אלה המצות· רבי משה חגיז
קדושים · רמג
(עשה צט) לאהוב כל אחד מישראל הכשרים אהבת הנפש וכמו שחומל אל עצמו ועל ממונו כך צריך לחמול על חבירו הישראלי כי זה כלל גדול בתורה, שנא' ואהבת לרעך כמוך:
ומדנקט קרא לרעך. בא להודיענו דהיינו אפי' שהרע לך. והיינו טעמא לפי שהוא כמוך. וכמה פעמים שלא במתכוין אתה מרע את עצמך. ובאמת שגגת הרופא כוונת הבורא ית' היא. א"כ כך הוא. היזק הרע שבא לך מצד אוהב וריע. מאת ה' היתה זאת. אפשר כדי שלא תצטער כל כך. ואפשר כדי שתצטער. יותר. והכל הוא לטובתך. כי אין דבר רע יורד מן השמים. ולפיכך מצוה עליך לאוהבו. כאהבת המשלחו. כי שליחא דרחמנא הוא ודעהו. ומדלא כתיב ואהבת כמוך לרעך. בא מאמר רז"ל להודיענו גדר אהבה זו עד היכן היא. ולפיכך אמרו מה דלך סאני לחברך לא תעבד. דהרי אין בכלל גדר האהבה זו שאם אני אוהב חפץ יקר לעצמי. והוא תחת ידי. שאתנהו לאהובי. רק החפץ והרצון טוב שיהיה לי שכשם שאני הייתי רוצה מי שיעזור לי בשעת דוחקי. כך אני כל זמן שביכולתי מחויב אני לעזור לאהובי. וכשם שאני איני רוצה מי שיגנוב לי או יעשה שום דבר כנגדי. כך לא ארצה. אני לעשותו לריעי הישראלי שהוא עמית בתורה ובמצות דוק והבן והארך עם המצו' הקודמת כי טעם אחד להם: