אלה המצות· רבי משה חגיז
כי תצא · תקמח
(ל"ת שכה) שלא לזרוע שני מיני תבואה בכרם. ולא קנבוס ולוף. וכן שאר ירקות, שנאמר לא תזרע כרמך כלאים:
וזה המין יקרא כלאי הכרם דהיינו שהזורע שני מיני זרעים של תבואה עם גרעיני הענבים כגון חטה ושעורה וחרצן במפולת יד וכיוצא מקנבוס ולוף שהן זרעים שנגמרים עם תבואת הכרם (דהכי משמע להו כרמך כלאים כלומר דבעינן כלאים לבד מכרמך) בארץ ישראל לוקה שתים א' משום שדך לא תזרע כלאים הנאמר בקדושים מצות רמ"ה. שתחת סוג אותן הכלאים נכנס כלאי האילנות דהיינו להרכיב אילן באילן או ייחור של תפוח באתרוג או אתרוג בתפוח ולוקין עליו מה"ת בין בארץ בין בח"ל וכן המרכיב ירק באילן או אילן בירק לוקה בכל מקום אבל מותר לישראל אפי' לערב הזרעים ולזורעם בח"ל לכתחילה כי כלאי זרעים בח"ל הותרו מפי הקבלה. וירק ע"ג גפנים אפי' בח"ל אסור משום דשרשי הזרעים עוברים בתוך שורשי הגפנים והוה ליה הרכבה והרכבה בח"ל אסור. אמנם בצד הגפנים בתוך הכרם מותר לכתחילה לזורעם אבל לא לאוכלם כי הדבר הולך ויורד במדרגות כי מה שאסור בהנאה בא"י בח"ל מותר לזרעו ואסור לאוכלו דמאי דבעי ר"י שלש מינים היינו לחייב את הזורע מלקות אבל הכרם והמלאה נאסרים בלא זה כמ"ש בפי' אסור לזרוע ירקות או תבואה בצד הגפנים או ליטע גפן בצד הירק או תבואה ואם עשה כן אע"פ שאינו לוקה ה"ז קידש ונאסרו שניהם בהנאה שנאמר פן תקדש המלאה הזרע הרי שאפי' שלא נזרע במפולת יד אסור מן התורה לזרעו ואם זרעו אסור בהנאה בודאי לא פליג ר"י לכל הני מתנית' דאסרי בזורע ירק בכרם וכיון דבא"י ליכא מלקות דזריעה בח"ל מותרת הזריעה והיכא דזרע בא"י האסור בהנאה. בח"ל אסור באכילה כאשר נבאר עוד. וא' משום לאו זה דלא תזרע כרמך כלאים דקי"ל כרבי יאשיה דמשמע ליה לא תזרע בהדי כרמך כלאים והיינו ודאי להתחייב משום כלאי הכרם דאלו משום כלאי זרעים בלא חרצן נמי חייב ומשום דעירב חרצן בהדייהו לא נפטר מחיוב כלאי זרעים דאפי' בלא מפולת יד אסור כדתנן בפ"ב דכלאים ה"ג. אבל שאר מיני זרעים אסורים מדבריהם וכן הם אסרו לזרוע כלאי הכרם בחוצה לארץ מפני שכלאי הכרם חמורין הם שאם נזרעו בא"י הרי הן אסורין בהנאה בארץ אסרו לזרען בח"ל. ולא אסרו בח"ל אלא לזרוע שני מיני ירק או תבואה עם החרצן במפולת יד דבלאו מפולת יד מותר בח"ל לישראל לזרעו. ואם אמר לתינוק גוי לזרוע לו בח"ל מותר אבל לא יאמר לגוי גדול שלא יתחלף בישראל ואע"פ שמותר לזרוע הירק בצד הכרם בח"ל כדי ליהנות ממנו הרי אותו הירק הזרוע שם (בצד הגפנים) אסור באכילה לישראל ואפי' בח"ל. והוא שיראה אותו לוקט ומוכר דאז אסור אבל ספיקו מותר והארכתי לך הביאור מפני ששמעתי רבים נכשלין מחסרון ידיעה ותולין עצמן להקל מבלי השגחה הנצרכת בדעת המקילין. שהם מפרשים דבריהם לחכמים הנבונים המבינים דבר מתוך דבר. אך לא לחולקים על האמת מרוע לב לאהבת הקינטור והניצוח בחושבם כי גם להם לב להבין כי הרואה יראה שאנו אין לנו כי אם מה שפרשו לנו רבותינו ז"ל הרמב"ם ומוהר"יקא ז"ל כמו שביארתי לך ואמיתות מנהג המקילים במדינות אלו למי שיודע להבחין בינה במה הוא שנהגו להקל אענדנו עטרות לי אמנם הנדון ששמעתי שמקילי' בו אינו מה שנהגו היודעים בטיב המנהג ודי בזה כדי שהרוצה לשמוע ישמע ויחדל: