אור ברסלב
איגרא רמה חלק ב מסכת בבא מציעא › דף פב:

איגרא רמה חלק ב· רבי משה משולם איגרא

מסכת בבא מציעא · דף פב:

דף פב.

תוס' ד"ה במלוה צריך למשכון ואין להקשות אמאי קאמר מתניתין דלא כר"א נוקי מתניתין באין צריך למשכון וי"ל משום דלפי הא' דהוי סבור דפליגי בפרוטה דרב יוסף הוי צ"ל דעיקר פלוגתא קאי משום דב"ח קונה משכון לקנות קרקע אך דלא מרויח מידי דהא היו יכול לעשות זאת במעותיו ומשו"ה פליגי בפרוטה דר"י ומרויח מידי או דהוי ס"ל כר"ש דדבר הגורם לממון כממון דמי ושפיר שייך גבי דין שומרין דאל"כ לא שייך דין שומרין כיון דהוי של המלוה כמו לענין חמץ דאין הלוה עובר בב"י וב"י כמ"ש החכם צבי משא"כ למאי דמשני במלוה צריך למשכון א"ל דבאמת לא ס"ל כר"ש דדבר הגורם לממון כממון דמי וגם לא אמרינן דבשכר מעותיו יהא כאלו כבר שימוש דנהוי בשביל זה ש"ש דהא כיון דאם לאחר שימוש לא הוי רק ש"ש לא הוי בשביל היתר תשמיש אפי' ש"ש כמו בלאחר זמן בש"ש לא הוי ש"ש. אך הא כתב בספר אסיפת זקנים בפרק השואל דף צ' הא דבעי ר' אבא בר ממל מי אמרינן שאלה לחודה קיימא ולעיל אמרינן בבעי דר"מ בעל שואל הוי או שוכר הוי ואמרינן עלה דאי שוכר נמי הוי אתיא שכירות בבעלים אלמא אמרינן אפילו שכירות ושכירות תרתי מילי נינהו ל"ק מידי כו' והא דאיבעי' לן הכא כגון דא"ל השאילני פרתך חצי היום והשאל לי עמה והשכירה לי לאחר חצי יום ומשך אותה לשאלה ולשכירות ולענין אונסין אע"ג דחדא משיכה לתרווי' וא"כ משו"ה כיון דבאמת הוי ש"ש בזמן שצריך למשכון ולאחר זמן הוי נמי שוכר בשביל פרוטה דרב יוסף מקודם שעבר הזמן כבר התחיל והוי חדא משיכה והוי כמו שנתחייב מיד במשיכה מיד קודם ששימש והשימש משך שייכי במשיכה ראשונה ובמשיכה ראשונה שפיר הוי נתינה כשהוא איש דהא לא הוי עדיין עד השתא בשעת נתינה משכון כלל ומשו"ה חייב משום פרוטה דר"י משא"כ אם לא אמרינן דמלוה צריך למשכון ליכא כלל מצוה עוד וא"כ המצוה הוא לאחר זמן וא"כ הוי הפסק מיד שעבר הזמן שצריך למשכון קודם שהתחיל לשטוח ולניעור ולא הוי חדא משיכה ולא מהני כיון דהוי של המלוה המשכון שלוה עליו וא"כ מתירץ קושיות התוס' דאם אין המלוה צריך למשכון לא הוי כלל ש"ש דהא משים פרוטה דרב יוסף דבשעת הלוואתו לא הוי ש"ש כקושיות הפי' ומשום שטוח וניעור לא הוי כיון דלא הוי מיד והנה לא הוי כלל של הלוה רק של המלוה כיון דבשעת נתינה לא הוי של הלוה יפטור דבעינן כי יתן כשהוא איש ובשעת שטוח וניעור כבר הוא משכון אצל המלוה ולא הוי בשביל זה ש"ש כיון דלא שייך לומר דהוי חדא משיכה משעת משיכה ראשונה דהוי בשעת מעשה של הלוה אבל במלוה צריך למשכון הוי חדא משיכה ממשיכ' ראשונ' דהוי של הלוה והוי ש"ש ומתו' קו' התוס' דלא מוקי מתניתין באין צריך למשכון והנה מבואר בש"ך סימן ל"ט דאפי' לרב שמואל דס"ל שיעבודא לאו דאורייתא מ"מ מיני' גופא רמי רבנן שיעבודא על נכסים ומשו"ה לא פריך אמר איני רוצה לשלם רק לר"פ ולא לרב ושמואל וא"ל ג"כ סברא להיפך דלרב ושמואל הוא כמו לר"פ דכיון דס"ל דשיעבודא לאו דאוריית' ויותר ס"ל לרב ושמואל דאפי' מן היורשים לא גבי כלל הוי כמו לר"פ דלא רמי על נכסיה רק דכייפינן לי' לקיים מ"ע שיהא הן שלך צדק כמו שתי' רב פפא לר"ה ברי' דר' יהושיע וכן דעת מהרש"ל שם יעו"ש וא"ל לפמ"ש דהפ"י הוא במלוה צריך למשכון וא"כ הוי ג"כ לטובת המלוה ואי אפשר לפרוע בתוך זמנו או בהלוואה סתם הוא ל' יום א"כ לוקי דהתנה בפירוש שלא לפרוע לו בתוך ל' יום דלא רצה לקבל אחריות על המעות בתוך זמנו א"כ לא הוי מצוה כיון דלטובתו הלוה וא"ל דאעפ"כ מצוה קא עביד בשכר שיטוח וניעור י"ל דהא לא רצה להלוות לו בלא משכון וההלואה היא לטובתו של המלוה וזה כוונת ר"ח דאין רוצה להלוות לו בלא משכון ומתורץ קושייתי עליו:

והנה אם נימא לתרץ קושיתי שהקשיתי הא אין אדם מוחל דשלב"ל וכיון דתליא בתנאי אם יאבד הוי דשלב"ל ואם נימא דהתנה דהמעות הוי למפרע מתנה הוי א"ש אך א"כ לא הוי מעות הלוואה דהא אפי' דהוי אסמכתא מ"מ אסמכתא לא חייב לשכנגדו דהוא לא קיבל כלל בתורת הלוואה והוי רק ש"ש כמו שנמצא המקח טעות דהוי על המעות ש"ש והוי אפילו נגד שווי' המשכון שמר לי ואשמור לך דהוי שמירה בבעלים ומתורץ קושיות התוס' בד"ה נימא בדלא שויא אפילו אם נגד מעותיו אם שויא כפי חובו הוי ש"ש מ"מ בלא שויא הוי מיגרע גרע מכח שמירה בבעלים.

תוכן העניינים

איגרא רמה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה