איגרא רמה חלק א· רבי משה משולם איגרא
שאלות ותשובות הגאון רבינו משלם · כז
הרמב"ם פסק בהלכות שגגות פ"ב ה"ו כמ"ד תינוק שנשבה לבין הנכרים חייב קרבן והנה הכ"מ מקשה דהא הלכה כר"י נגד רב ושמואל ותי' הכ"מ דלא אמרי' אליבא דהלכתא רק למונבז ולכאורה קשה מנלן לר"י ור"ל לאוקמי מתניתין כמונבז שלא אליבא דהלכתא וי"ל משום דהנה התוס' בדף ע"א כתב חילוק מלאכות מנלן א"כ מנינא ל"ל ותי' התוס' (דהוי אמינא) דמנינא אתי לאשמועינן דל"ת דלא חייב רק אם עשאו כלן יעש"ה ולכאורה קשה לפמ"ש הרא"ש בפרק כלל גדול גבי מוחק ע"מ לכתוב דמן הדין הי' שיחייב על מוחק אות אחד אך כיון דאין חייב רק על מחשבת הכתיבה וא"כ לא יהא חמור מחשבת הכתיבה יותר מן הכתיבה א"כ לפ"ז קשה האיך ה"א דאינו חייב רק דוקא אם עשאו כולן בבת אחת הא באמת על ל"ח אינו חייב ואם יעשה רק ל"ח מלאכות ויעשה מלאכה אחת כמה פעמים כפליים למלאכת ל"ח והי' פטור וא"כ כיון דבאמת איכא בהנך ל"ח מלאכות מחיקה או סותר או קורע וא"כ האיך יכול לומר כן דא"כ אם לא עשאו למוחק רק שיכתוב כמה פעמים הוי פטור וא"כ השתא דהחיוב של מחיקה גרם לכל החיובים וא"כ גרם החיוב של מחשבת הכתיבה יותר מן הכתיבה עצמה אלא וודאי דלא בעי לכולם אך דאפילו אם באמת אם עשאו לכותב ומוחק וחייב שני חטאת על מחיקה וכתיבה אע"ג דאי הוי כותב שני פעמים יהי' פטור זה ל"ק דהא עכ"פ הוי שני שגגות דהא אם נהוי לי' ידיעה על כתיבה עדיין הוא שוגג במחיקה דהוי גרע והוי שני העלמות ומש"ה חייב שני חטאת אך דזה תליא בהך איבעי' דאיבעי' לי' העלם זה וזה בידו דהיינו העלם שבח ומלאכות ואם הי' לו ידועה דשבת היום עדיין הוא שגג במלאכות והוי כל מלאכה בפ"ע והוי שני שגגות ואך עדיין אם נימא לי' דמלאכות אסורה עדיין כ"ז דלא ידע דהוי שבת עדיין שגג ובזה הוי חדא שגגה ואמרינן חזינן אי משים מלאכות פירש אי משום שבת פירש וא"כ אם נימא דשם חייב שני חטאת בהעלם זה וזה בידו אע"ג דבזה הוי כ"ז דלח ידע דהוי שבת הוי שוגג והוי חדא שגגה אך מ"מ אם נימא בשבת עדיין הוי שני שגגות דמלאכה וא"כ ה"נ בכתיבה ומחיקה הוי שני חטאת אך אם אמרינן דהעלם זה וזה בידו אינו חייב אלא חטאת אחת והוי הטעם משום דכיון דאם נימא לי' מלאכות חשוב חדא שגגה מכח שבת וא"כ באמת אם לא נימא לי' דכתיבה הוי איסורא וא"כ הוי חדא שגגה ולא אמרינן הך סברא חזינן אי משום מלאכות פירש או משום שבת וכו' וא"כ הוי כולא חדא שגגה וא"כ תקשי האיך אפשר להיות סברת הרא"ש הנ"ל וא"כ תקשי אמאי חייב במחיקה וכתיבה שנים א"ו דאין הסברא כהרא"ש הנ"ל והנה על הך קושיות התוס' הנ"ל דאמאי נקיט מנינא וי"ל משום דהנה מונבז פוטר תינוק שנשבה לבין הנכרים ומקשים התוס' א"כ יפטור נמי היכר ולבסוף שכח והנה התוס' מדמים העלם זה וזה בידו לתינוק שנשבה בין הנכרי' יע"ש ונוכל לומר דבאמת לפי המסקנא אין חילוק לשכח ולהיכר ולהעלם זה וזה בידו דכיון דלא ידע מן השבת כלל וא"כ זאת דהקרא אמר מנינא אתי לאשמועינן דהוי אמינא דהעלם זה זה בידו פטור לגמרי דהוי כמו תינוק שנשבה לבין הנכרים קמ"ל דהיכר ולבסוף שכח חייב עכ"פ אחת ולעולם אם עשאו רק לאחת חייב אחת ולכולם חייב אחת וא"כ מוכח עכ"פ דתינוק שנשבה לבין הנכרים פטור דאל"כ א"צ לימוד וא"כ מיושב דלר"י ולר"ל קשה לי' דכיוון דקתני במתניתין דהבערה חייב חטאת וא"כ הבערה ע"כ לחלק וקשה לי' ל"ל לימוד על הבערה לחלק דהא קשה ל"ל מנינא וא"ל כתירוץ התוס' דאינו חייב רק אם עשאו לכולן קשה הא מוחק איתא ג"כ ועכצ"ל ועכצ"ל דמכ"פ חייב אחת בהכיר ולבסוף שכח וא"כ ממילא מוכח דעכ"פ תינוק שנשבה לבין הנכרים פטור והך לימוד וידבר אלה הדברים דהוי מנינא ס"ל לר"י וד"ל לפסק הלכה כו' ומש"ה דחיק ואוקמי' מתני' כפסק הלכה (ומ"ד דע"כ צ"ל כן מדלא חייב אחולדה במקום אב וא"כ לא ס"ל לחלק ולא שייך זאת דאין חייב אחולדה במקום אב ועיין לקמן) (או דבאמת לפמ"ש התוס' הא דאצטריך לחלק הואיל דהוי הך לימוד דמנינא אע"ג דאין הלימוד לדקאי בבת אחת מ"מ כיון) וא"כ תקשי א"ה אמאי חייב על כתיבה ומחיקה שני חטאות אם איתא לסברת הרא"ש ועכצ"ל דס"ל לר"י ור"ל דהעלם זה וזה בידו חייב שני חטאות דחזינן כו' אי משום מלאכות אי משום שבח פירש וכמש"ל או דנוכל לומר דס"ל כאביי דאמר וכגון דטעה בשיעורין וא"כ באמת הוי ידע דחייב על שני אותיות דכתיבה רק רצה לכתוב אות אחת וכתבו שנים ובמחיקה הוי ע"מ לכתוב שני אותיות רק דלא ידע חיוב מחיקה ומשא"כ לפסק הלכה דפסקינן דהעלם זה וזה בידו חייב רק אחת וכפי דמסיק ל"ש ואינו חייב רק אחת וכן טפה בשיעורין פטור וא"כ דליתא לס' הרא"ש הנ"ל וא"כ לא מוכח דמונבז רק דמנינא אתי לאשמועינן דאינו חייב רק אם עשאו לכולן בפ"א ומש"ה פסקינן לפי פסק הלכה דלא כמונבז ומתורץ שפיר קושיות הכ"מ על הרמב"ם הנ"ל:
ועוד דע"כ ס"ל למתניתין דמנינא אתי דהא אינו חייב אתולדה במקום אב ולקמן מוכח כן ממנינא דאינו חייב אתולדה במקום ואם לא ס"ל לחלק לא שייך דמנינא אתי שלא לחייב אתולד' במקום אב דכיון דאפילו על אבות שנים נמי אינו חייב שני חטאות: