אור ברסלב
אחיעזר (יוד) סימן נ › ב

אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן נ · ב

א

והנה מעכ"ת מוכיח ממנחות ע' דבעי ר"א שבולת שמרחה בכרי ושתלה וקרא עליה שם במחובר מהו אמרי לי' רבנן לאביי א"כ מצינו תרומה במחובר לקרקע ואנן לא מצינו תרומה במחובר לקרקע כו' ומפרש כת"ר כונת הגמ' דקאי על הא דתנן דאין מעילה במחובר משום דילפינן חטא חטא מתרומה ומוכח מזה דאין תרומה במחובר לקרקע וא"כ מאי מקשה א"כ מצינו תרומה דמחובר לקרקע דהא גם לדידהו תקשה דאפילו נימא דלא מהני קדושת שם במחובר מ"מ הא משכח"ל אם קרא עליה שם בתלוש ואח"כ שתלה דבכה"ג בודאי לא פקע קדושת תרומה אעכצ"ל דבכה"ג גם מעילה איכא כמפורש במעילה בהקדישה ולבסוף:

בנאה ולפ"מ דמתרץ שם דההיא לענין חיוב מיתה וחומש דלא משכח"ל במחובר צ"ל דגם במעילה דיליף מגזי"ש דתרומה תלוי בשעת הנאה דאע"ג דהא דבתרומה פטור במחובר משום דבטלה דעתו משא"כ בהקדש דבמחובר יש שארי הנאות מ"מ מגזי"ש ילפינן כן כיון דאא"פ לחיוב מיתה בתרומה במחובר בהקדש ליכא מעילה ולפ"ז תקשי הלכתא אהלכתא דהא הרמב"ם פסק בהקדישו ולבסוף בנאה דמעל אלמא דתלוי בשעת הקדש וא"כ בשבולת שמרחה בדין דלא חלה קריאת שם תרומה במחובר והא הרמב"ם בה' תרומות פסק דהוה ספק והניח בצ"ע עכ"ד ולמש"כ בהא דבנאו ולבסוף הקדישו דמעל לאו משום דאזלינן בתר הקדש אלא משום דבכה"ג תלוש ולבסוף חברו הוה תלוש וגם בשעת הנאה הוי תלוש כדין תלוש ולבסוף חברו ולהכי אין זה סתירה כלל דאע"פ דלפי המסקנא ילפינן גזי"ש חטא חטא מתרומה משום דלא משכח"ל מחובר בשעת הנאה מ"מ בתלוש ולבסוף חברו חשוב גם בשעת הנאה כתלוש וביותר י"ל לפמש"כ התוס' בסנהדרין דט"ו בד"ה שער דאע"ג דמעילה ילפינן מתרומה ולענין תרומה לא אמרינן כל העומד ליקצר כקצור דמי דלענין הא לא ילפינן מתרומה דתמעול מעל ריבה ובאור דבריהם נראה דבתרומה כל שהוא מחובר אע"פ דעומד לנקצר לא מהני משא"כ במעילה תלוי אם הוא קרקע או מטלטין ולפיכך כל שא"צ לקרקע ועומד ליקצר הוי כמטלטין ומה"ט גם עבדים אף דל"ש בהו ענין חבור מ"מ כיון דעבדים יש להם דין קרקע אין מועלין ולהכי בתלוש ולבסיף חברו שיש עליו דין תלוש גם בשעה שהוא מחובר מועלין בו ומשה"ק בהא דמקשה הש"ס א"כ מצינו תרומה במחובר לקרקע דהא לכו"ע אם קרא שם תרומה ואח"כ שתלה דלא נפקע התרומה וכמבואר ברמב"ם בפי"א מה' תרומות דאם עשאן תרומה קודם שיורענה ה"ז תרומה לפיכך אם תלש ממנה במזיד חייב מיתה א"כ לפי הס"ד דס"ל דמשכח"ל חיוב מיתה בתרומה במחובר הא משכח"ל כשקרא לה שם מתחלה ואח"כ שתלה אין זה מוכרח דקושיית הש"ם קאי על ההיקש ממעילה יעוי' בהגהות מצפה איתן שם אולם גם אם נאמר כמו שמפרש כת"ר דקאי על ההיקש ממעילה וכ"כ העמודי אור מ"מ לא פסיקי להש"ס להקשות דהא משכח"ל בתרומה במחובר אם קרא שם תרומה ואח"כ שתלה דהא י"ל לפי ההו"א דבכה"ג גם במעילה מעל אבל לכי מאי דמסיק דההיא לענין חיוב מיתה דלא משכח"ל במחובר וחטא חטא ילפינן משעת הנאה מה"ט אפילו בקרא שם תרומה ואח"כ שתלה ליכא חיוב מיתה וחומש במחובר להכי גם מעילה ליכא בכה"ג רק בהקדישו ולבסוף בנאה מעל משום דהוי כתלוש וגם לפ''מ שמצדד כת"ר בסברא דאזלינן במחובר בתר שעת ההקדש לפי שחל עליו דין מעילה אין זה ענין להתפסה בקונמות שמתפיס בדבר תלוש ולא דמי לתמורה דטפל חמור מן העיקר משום דתרומה הוה כקרבן הנתפס ממש ותמורת עולה הוה עולה וכיון דמכח עולה קאתי ודמי להקדש ראשון הוה כקדם הקדישו למומן משא"כ בקונמות דמתפיס בקרבן אין בו קדושת אותו הקרבן) וגם אם מתפיס בשלמים שאין בשלמים מעילה נראה שיש בקונמות מעילה וראיתי כעת בס' מנה"ח שמסתפק בזה ודעתו נוטה דבכה"ג ליכא מעילה) ורק כדין קונם בהתפסה בדבר הנדור דחל עליו קדושת הקונם א"כ מה בכך שמתפיס מחובר בחלוש אלא דהאמת הוא כמש"כ דבמעילה אזלינן בתר שעת הנאה.

תוכן העניינים

אחיעזר (יוד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה