אור ברסלב
אחיעזר (יוד) סימן נ › א

אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן נ · א

סימן נ

ב"ד מש"כ להעיר על הנדפס בשמי בס' שערי תודה (עי' לעיל אחיעזר סי' י"ח) שהתוכתחי עם הגאון רא"ב ז"ל שחידש דיש מעילה בקונמות במחובר לפי שהוא מתפיס בתלוש יש לו דין תלוש וכמו שמצינו בקדשים בתמורה דטפל חמור מן העיקר דחל על בעל מום כמבואר בזבחים דמ"ט וכת"ר כתב להמליץ עליו דהעיקר תלוי אם הא דאין מעילה במחובר דבעינן שיהי' תלוש בשפה שנהנה או בשעה שהוקדש והא מבואר במעילה ד"כ דבהקדישו בתלוש ולבסוף בנה דמופלין וצ"ל כיון דחל עליו דין מעילה בחלוש לא נפקע ע"י מחובר א"כ ה"ה במתפיס מחובר בתלוש כיון דההקדש על המחובר בא מכח קדושת תלוש מועלין בו כס' הגמרא לענין תמורה בבע"מ קבוע והא דמבואר בב"ב דעקר חולי' מבור ונהנה ממנה דמעל אף דההקדש הי' במחובר צ"ל דנתרבה על ידי בשגגה וכמש"כ התוס' בסנהדרין דט"ו לענין שער העומד לגזוז זהו תו"ד, לדעתי נראה דזה אינו דבודאי אזלינן בדין מעילה במחובר בתר שעת הנאה כמבואר בב"ב שם ובמעילה די"ג דמועלים בהם ובגדוליהם ומבואר דמועלין לכשנתלש דהא במחובר אין מעילה וגם בגדוליהן מועלין אע"פ דאתו ממחובר דהא דאין מעילה במחובר אין זה מצד חסרון הקדושה כמו בקדשים קלים יעו' בב"ק די"ב בתוד"ה מאן מה שמחלקים לענין דין רעהו מקדשים קלים למחובר ובודאי דאין לדרוש דרשות מעצמינו דנתרבה מבשגגה והא דמועלין בבנאו ולבסוף הקדישו כמבואר במעילה זהו דין בדיני תלוש ולבסוף חברו וכלל שכל שחל עליו הדין בתלוש אע"פ שלבסוף חברו יש עליו דין תלוש (ועי' בעמודי אור סי' ק"ח שכתב כן בדיני תלוש ולבסוף חברו דלהכי בשחיטה ובטומאה כל שחל עליו הדין בעודו תלוש אע"פ שלבסוף חברו) משא"כ אם הקדיש שבולת ושתלה דאע"פ דגדולי הקדש חולין מ"מ הקדש מהשבולת לא נפקע בודאי דאין בו מעילה דבזריעה דלא שייך דין תלוש ולבסוף חברו כמש"כ התוס' בחולין ט"ז דהוי כמחובר מעיקרא בזה אע"ג דבשעה שהוקדש חל עליו דין מעילה אזלינן בתר הנאה כמו בעקר חוליא מבור ואין בו מעילה ואע"ג דלגבי ע"ז מבואר בירושלמי שבת פ"ט דלכשהשתחוה לזמורה ואח"כ נטעה אסור מבואר דאם חל איסור ע"ז לא נפקע על ידי מה שנעשה מחובר שאני ע"ז משום דאין חלות שם ע"ז במחובר אבל במעילה הטעם לפי שאין מעילה על הנאת מחובר ולכשעקר החולי' ותלשה הא מפורש דאיכא מעילה והא בע"ז שאינו חל על מחובר גם אחר תלישה אין שום איסור וכיון דבמעילה עיקר הפטור דמחובר בשעת הנאה ועל כן לכשהקדיש לזמורה ואח"כ נטעה אין בהנאת מחובר דהוה כמחובר מעיקרא ע"י זריעה ונטיעה שום מעילה ש יש להוכיח מב"ק ו' שפירש"י לענין רעהו בקרקעות דלפני פדיון הא אין מפילה בקרקעות דכל המחובר לקרקע כקרקע דהא אכתי משכח"ל כשזרע משל הקדש דבכה"ג ה' עליו דין מעילה כרבה דאומרים לו הבא שמינה לכתחלה וא"כ אאפ"ל דהאבודה כחושה ושאינה אבודה שמינה דא"כ באמת אמרינן לי' הבא שמינה לכתחלה ופשיטא דמקריבים שאינה אבודה ובזה נדחה ג"כ ד' השעה"מ מה שתי' אליבא דהרמב"ם דס"ל מצוה בראשון לגבי חטאת לכו"ע דא"כ מ"ט דרבי דס"ל דלא עשו תקנה בקדשים הא מצוה בראשון ותי' דהנפ"מ משום דשאינה אבודה שמינה דלהרמב"ם אאפ"ל הכי מתחלה אע"כ דלא משכח"ל מעילה במחובר ע"י זריעה בשום אופן (אלא דדרש"י שם צ"ע דהא לכשאכלה הוי תלוש ועוד דגם במחובר מעילה ליכא מגזי"ש אבל קרן בדין שמשלם).

תוכן העניינים

אחיעזר (יוד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה