אור ברסלב
אחיעזר (יוד) סימן מט › י

אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן מט · י

ט

וע"ד מש"כ ידידי בתמורה דכ"ג להקשות בדהתו''ס שם בד"ה דרבי שכ' ועוי"ל כגון שיש ריוח בדבר כגון דאבודה כחושה ושאינה אבודה שמינה, וקשה דא"כ מאי מותיב רב משרשיא מברייתא דשירי מנחות דהא התם ליכא רוחא להקדש והביא כן בשם הגהות הרש"ש ותי' ע"ז משום דבאכילת קדשים המצוה רק בכזית אחד הראשון ואיכא רווחא אם יאכל חולין ותרומה שיאכל כזית ראשון על השובע זהו תו"ד. בעיקר הדברים כבר העיר השעה"מ בפ"ד מה' ק"פ ה' ו' יעיי"ש אבל הדבר מתמיה לומר שהמצוה באכילת קדשים הוא בכזית ראשון ומאי נפ"מ אם יקיים המצוה בכזית האחרון ובודאי אם מספיק לו השיעור מאכילת קדשים כדי שביעה שאינו מחויב לאכול תולין מקודם כדי שיאכל על השובע כזית ראשון (גם בעיקר החקירה באכילת קדשים מוכח מכ"ד דהמצוה הוא על כל כזית וכזית אלא שאינו אקרקפתא דגברא ומתחלק לכהנים ויש שהגיע כפול וע"כ במה שנאכל ע"י הכהנים סגי אבל בודאי כשאוכל הוא מקיים על כזית וכזית שבו ועי' בזבחים דצ"ז בתוד"ה ואחד שכ' דלא אפשר בגומרתא משום פסידא דקדשים, א"כ לא מקיים עשה דואכלו את הבשר בלילה הזה דא"א שלא ישרף הגומרתא מעט מן המוח שבפנים מבואר דיתבטל המ"ע דאכילת קדשים ממעט מן המוח אלמא דהמצוה רמי על כל הבשר), ובגוף קו' השעה"מ עדהתו''ס דא"כ מאי מותיב רב משרשיא נראה דבאמת צ"ב דמקשה הש"ס מברייתא דיאכלו מלמד כו' והלא בכמה משניות מבואר דאין מביאין קדשים לבית הפסול יעוי' בפסחים דע"ה אפילו תימא ר"ש הני מילי בדיעבד לכחחלה לא ואין לוקחין תרומה בכסף מעשר וכיוצא בו עיי"ש דאסור למעט בזמן אכילתה וכיוצא בו בפסחים די"ג אין מביאין תודה בחג המצות מפני החמץ שבה אולם נראה דמכל הני דוכתי אינו מבואר דאיכא איסור תורה ואפשר דגם לפי האמת אינו אלא מדרבנן וכן תפס השעה"מ בפ"ו מה' פסוהמ"ק והוכיח כן מדהתוס' פסחים דפ"ט בד"ה ה"מ אף שבאמת אין הכרח מדהתוס' כמבואר להמעיין) אבל מברייתא זו דדרש לה מקרא דיאכלוה מבואר דמה"ת עשו תקנה בקדשים שלא יבוא לידי פסול (מ"מ הא דאסור למעט זמן אכילה דאינה ודאית וכן שיהי' נדחה הקרבן היכא שנתערב לרעי' משום זה אפשר דאאמד"ר כמש"כ השעה"מ) והנה במש"כ התוס' לתרץ כגון באבודה כחושה ושאינה אבודה שמינה נראה הא דס"ל לרבי דלא עשו תקנה בקדשים משום דגם הפסד קדשים א"א מדרבנן וע"כ נדחה משום השמינה מצוה מן המובחר דהקריבהו נא לפחתיך ולהכי מותיב רב משרשיא שפיר דהרי מוכח מברייתא זו דמקרא קא דריש דעשו תקנה בקדשים שלא יבוא לידי פסול ומן התורה הוא ואיך נדחה בידים איסור תורה משום מצוה מן המובחר דהקריבהו נא לפחתיך וא"ש, אולם ק"ל עדהתו"ס דהא להדיא מבואר במנחות דס"ד ומי אמר רבה הכי והא אמר רבה היו לפניו ב' חטאות אחת שמינה ואחת כחושה שחט שמינה ואח"כ שחט כחושה חייב כחושה ואח"כ שמינה פטור ולא עוד אלא שאומרים לו הבא שמינה לכתחלה וכ"פ הרמב"ם בפ"ב מה' שגגות ומבואר דלכתחלה דוחה שבת משום השמינה ועי"ז גם החטאת הראשון הכחושה נפסל וא"כ קשה לרבנן מ"ט עשו תקנה בקדשים להקריב את הכחושה במקום שיש שמינה דהא מבואר במנחות דמקריבים השמינה לכתחלה וצ"ל לפי"ד תוס' דהך סוגר קאי לרב אמי לפ"מ דקאמר הש"ס במנחות דפליגי בזה רבה ורב אמי ולרב אמי באמת לא נדחה הכחושה מפני השמינה ובזה פליגי רבי ורבנן דרבנן ס"ל דפשו תקנה בקדשים מה"ת שלא להביא לידי פסול ולהכי מקריבים האבודה ורבי ס"ל דלא פשו תקנה בקדשים מה"ת וממילא דמצוה מן המובחר דשמינה עדיפא והרמב"ם בפ"ד מה' פסוהס"ק פ' כרבנן דאמרינן לי' לכתחלה להקריב האבודה ולא הזכיר כלל שיש איזה חילוק בין אבודה ושאינה אבודה לענין כחושה או שמינה דהרמב"ם פ' בפ"ב מה' שגגות

תוכן העניינים

אחיעזר (יוד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה