אור ברסלב
אחיעזר (יוד) סימן מז › י

אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן מז · י

ח

וע"ד מה שהעיר מעכת"ר שי' בדהג"מ דיומא דע"ג בקושית מראה אש דילמא ר"ל ס"ל כמ"ד למעוטי מלך משום דתלי' בפלוגתא דר"מ ור"י בסוכה דכ"ג ור"מ ור"י הלכה כר"י ולכן מקשה סתמא דהש"ס לר"ל משום דהלכה כר"י זהו תו"ד, ז"א לפי הלכה דקיי"ל באמת כר"מ וכמש"פ הרמב"ם בפ"ד מה' סוכה ה"ו וכ"פ הטוש"ע ורק הרי"ץ גיאות פסק כר"י הובא בר"ן שם בסוכה וי"ל עפמ"ש השעה"מ בפ"ח מה' לולב דמאי דקיי"ל כר"מ משום דעושין סוכה בחוש"מ ולא ס"ל הך דרשא יעו"ש ובעיקר הדבר אינו נראה דפליגי רב פפא וראב"י בפלוגתא דר"מ ור"י והנה גם השעה"מ תמה שם בלולב של עכו"ם שזכה בה הישראל דאין לה ביטול אינו אלא מדרבנן ואפי"ה אינו יוצא בו לשי' רוב הפוסקים והא קיי"ל כר"מ דאזלינן בתר דאירייתא וכן הקשה מפסחים דל"ח מהו שיצא אדם יד"ח במרור של מע"ש כו' וכן באתרוג של תרומה טמאה אע"ג דתרומת פירות אאמד"ר ומה"ת ראוי לאכילה (יעוי"ש שמחלק בין תרומה טמאה דאיכא בזה של תורה. וכל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקון משא"כ בעושה סוכתו בראש האילן דעיקרו אאמד"ר ולפי חילוקו גם בפסולי עדות עיקרו דאורייתא ושייך כל דתיקון רבנן כפין דאורייתא תיקון ואין זה ענין לפלוגתא דר"מ ור"י) ואת אשר אחזה לי בזה עפ"י המבואר בפסחים דמ"ח אף כל שאיסור גופו גרם לו יצא זה שאין איסור גופו גרם לו אלא איסור ד"א גרם לו ואי אמרת מוקצה דאורייתא מ"ל איסור גופו מ"ל איסור ד"א כו' הרי מבואר בד' הש"ס דבאיסור דאורייתא אין חילוק בין איסור גופו, ואי ד"א משא"כ באיסור דרבנן ועי' בשו"ע או"ח סי' תקפ"ו בבאור הגר"א ס"ק נ' שם דמה"ט אין בנולד פסול למצוה הרי מבואר בדהגמ' דאי אמרת מוקצה דרבנן חלוק איסור גופו מאיסור ד"א ובודאי דטבל טבול מדרבנן פסול לנסכים.

וכן מבואר בזבחים דפ"ח דלא יביא מן המדומע בכל אופן א שנתבטל ברוב וכ"פ הרמב"ם בפ"ה מה' איסורי מזבח הל' ט' דלא יביא מן המדומע ובהל' י' דמביאים נסכים המוקצה ביו"ט ועפ"ז מובן החילוק בפשוטו בדאתרוג תרומה טמאה אעפ"י שאינו אאמד"ר וכן לולב של עכו"ם שזכה בה הישראל דאין לו ביטול אלא מדרבנן מ"מ כיון דהפסול בגוף האתרוג ולולב ואי"ר לאכילה או דאסור בהנאה סו"ס מיהו אי"ר וחשוב אינו ראוי מדאורייתא דעכ"פ הוא עומד לשרפה או במרור אינו נאכל בכל מושבות משא"כ בסוכה העשוי' ע"ג האילן דאין הפסול בעצם הסוכה אלא מצד איסור דאין עולין אינו ראוי ואיסור ד"א דיו"ט גרם לה (וכמו שמחלק הירושלמי בקורע בשבת דיצא ידי קריעה משום דאיסור ד"א גרם לה) ובזה שפיר מחלק ר"מ דכיון דמדאורייתא מיחזי חזי דאין זה פסול בעצם הדבר ובזה חלוק איסור דרבנן מאיסור דאורייתא ולפי"ז אין זה ענין לפסולי עדות דהוי פסול בגופן של עדות ויש להאריך בזה הרבה אבל אין השעה גורמת לזה

תוכן העניינים

אחיעזר (יוד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה