אור ברסלב
אחיעזר (יוד) סימן מז › ח

אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן מז · ח

ז

ויעוי' במג"א בסי' תרל"ג ס"ק ג' שכתב וצ"ע שנהגו לעשות סוכה ברה"ר כו' אבל בס' יראים כתב דאפילו למ"ד גזל נכרי מותר מ"מ לא מיקרי לכם וא"כ אסור לעשות סוכה ברה"ר שהנכרי לא מחלי עכ"ד ותמיהני שאין הדמיון להיראים עולה יפה דהיראים כתב רק בד' מינים דבעי לכם משא"כ סוכה דשאולה כשירה, וא"כ גזל נכרי לא גרע משאולה ובתי' נובי"ת סי' קל"ד ובישועות יעקב תירצו בזה קוהתוס' דלמ"ל קרא למעוטי גזילה תיפ"ל דהוי מצוה הבאה בעבירה דנפ"מ בגזל נכרו ולפמש"כ בסוכה דשאולה כשירה גז"נ הוי כשאולה ונסתר תרוצם. ולכאורה הי' נראה בשי' המג"א דגזל נכרי גרע משאולה דיש בו קנין לשעה ברצון הבעלים דגם בשאולה איכא קנין וכמבואר בעו"ז דט"ו שאלה קני' וברש"י שם ולפ"ז יחודש דין חדש לשי' המג"א דבסוכת סכך הפקר שנתכוין שלא לזכות בו פסולה וגרע משאולה (ועי' בערוך לנר סוכה דכ"ז שנסתפק בזה) ויתורץ בזה קוהתוס' דאיצטריך לך למעוטי של הפקר וגם אי נימא דהפקר כיון דבידו לזכות חשוב בו זכות השתמשות כמו שאלה ובפרט לשי' הר"א ממיץ בנדרים דל"ד ברא"ש אבל בסכך של איסורי הנאה דאין זכי' וקנין באיסורי הנאה וגרע משאולה לא יצא (ועי' בשער המלך בשם הרב המאירי ע"ד ה"ר שמואל שהתיר לסכך באיסורי הנאה ועי' בנודע ביהודה סי' קל"ג קל"ד מה שהאריך בזה לענין מצללהנ"ת ומצהב"ע) ולפי הנחה זו בקנין מריש גם לרבנן דשאולה כשירה ומן התורה מותר להשתמש בו מ"מ הא אין בו קנין לשעה מן התורה מצד הבעליה ודמי לגזל נכרי לשי' המג"א אבל באמת כל זה אינו ובשאולה דכשירה לאו מצד קנין לשעה שהרי בפירוש אמרו בסוכה שם מחלוקת בתקף את חבירו והוציאו מסכתו דרבנן לטעמייהו דס"ל קרקע אינה נגזלת והו"ל שאולה והרי התם שאין בו קנין לשעה ובעל כרחו של הבעלים ואפי"ה כיון א עליו חלות שם גזילה ממילא הו"ל שאולה וא"כ ה"ה בגזל נכרי לא גרע משאולה וד' המג"א שגבו ממני וצ"ע שו"ר באלי' רבה שהרגיש מזה כ' ומה שתמה במ"ש התוס' בקדושין דכ"ו דר"ג רצה לקיים מצות ביעור ואיך יועיל קנין אגב לצאת ידי נתינה מה"ת כבר הרגישו בזה המפרשים ונראה לתרץ בפשיטות דכיון דלגבי נתינה גם ע"י מכירי כהונה.

אע"ג דלא מטי לידי' הוי נתינה כמבואר בגיטין ד"ל וברש"י שם דכהנים אסחי דעתייהו והסבר הדברים דמתנות כהונה הוי חלף עבודתם והוי כשכירות פועלים שא"צ קנין (פי' בקצוה"ח ובנתיבות סי' רמ"ג לענין כהן קטן) ואלו הי' כהן אחד בעולם הי' זוכה מדין שכירות פועלים שא"צ קנין וע"כ גם במכירי כהונה דשארי כהנים אסחי דעתייהו וממילא זכו מכירי כהונה, א"כ ה"ה קנין דרבנן הא אסחי דעתייהו שארי כהנים ולא גרע קנין דרבנן שהקנה לכהן ממכירי כהונה ח"פ

תוכן העניינים

אחיעזר (יוד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה