אור ברסלב
אחיעזר (יוד) סימן מז › ה

אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן מז · ה

ד

שוב התבוננתי בעיקר הדבר מה שהעיר השעה''מ בסתירת דהר"מ דס"ל דגם בקדוה"ג על ידי שינוי רשות מדהתוס' בקידושין דנ"ד ומפשטות דהגמ' שם דלר"מ אין מעילה אלא באכילה בלבד דמשמע אף בקדושת הגוף וזהו נגד דברי התוספתא דבעולה נתנו לחבירו וחבירו לחבירו כולן מעלו. דאין כאן סתירה כלל דהא דלר"מ הקדש במזיד מתחלל ובשוגג אינו מתחלל כ' התוס' שם בד"ה אף דלר"מ אין מעילה אלא בשינוי כלומר במזיד דאם ירצה לגוזלו יקננו מיד וזה שינה היכא דקידש במזיד. אבל במוציא הקדש בשוגג אין לו מעילה דכל היכא דאיתא בי גזא דרחמנא איתא כיון דאי הוי ידע הוי מפיק יעוי"ש וע"ע בגמ' דנ"ה שם דלר"מ גם קדושת הגוף במזיד מתחלל משום דקא מכוין לאפקעינהו לחולין מבואר דלר"מ דמעילה דמזיד מתכוין לגוזלו וקנהו מיד וזהו ענין גזילה דהקדש דבהדיוט בעינן קנין שינוי ובהקדש כל שנתכוין לגוזלו הוי שינוי דילפינן מסוטה ויצא לחולין.

א"כ העבירה דמזיד לר"מ מה שמתכוין לגזול מן ההקדש ושמתחלל על ידי זה אבל בשוגג דכסבור שהיא של הדיוט ולא נתכוין לגזול מן ההקדש א"כ לא לא עשה מעשה העבירה כלל דבשארי איסורים באוכל חלב בשוגג או בנהנה מן ההקדש הרי מעשה העבירה בשוגג מה שהוא עבירה במזיד וכיון שעשה בשוגג בעי כפרה אבל בזה שלא נתכוין לגזול ולא יצא לחולין הרי לא נעשה העבירה כלל ולהכי שפיר קאמר הש"ם דלר"מ כיון דבשוגג אינו מתחלל קרבן במאי מחויב אלא לענין אכילה בלבד חייב קרבן ולר"מ כיון דאשה אינה מקודשת מעות לא יצאו לחולין כיון דלא נעשית העבירה כלל וכל זה לר"מ דס"ל בהקדש במזיד מתחלל ובשוגג אינו מתחלל.

אבל לר"י למאי דקיי"ל כותי' דהקדש בשוגג מתחלל במזיד אינו מתחלל, ונמצא דהעבירה של מעילה באזהרה הוא לא על הגזל בפועל שהרי אינו מתחלל במזיד רק הואיל ועבר אמימרא דרחמנא שנתכוין לעשות שינוי רשות להוציא מיד ההקדש אף שלא הועיל יש בזה אזהרה, וא"כ אין העבירה בהגזילה ורק בשוגג דמעל גזרה תורה שעל ידי המעילה יצא לחולין, ולהכי בקדושת הגוף שאינו יוצא לחולין מ"מ הא עבר העבירה של מזיד ויש בשוגג מעילה (ומיושב במש"כ משה"ק המקנה מ"ט לא מקשה הש"ס דלר"י דס"ל דבמזיד אינו מתחלל א"כ אזהרה דמעילה במזיד לא משכח"ל אלא באכילה בלבד דבמזיד שפיר שייך לומר הואיל ועבר אמימרא דרבנן כמו בלא יגאל ולא ימכר אע"פ דלא מהני הפדיון מ"מ עבר הלאו משא"כ לר"מ דס"ל דמזיד מתחלל א"כ העבירה של מזיד הוא על ידי גזילה ויציאה לחולין בפועל א"כ בשוגג שאינו מתחלל הא לא עבר העבירה של מזיד כלל כמש"כ) ולמש"כ אין סתירה מדהגמ' בקידושין דנ"ד והתוס' שם להתוספתא דבעולה נתנו לחבירו וחבירו לחבירו כולן מעלו ולמש"פ הרמב"ם דיש מעילה בקדוה"ג ע"י שינוי רשות דלמאי דקיי"ל כר"י דבמזיד אינו מתחלל העבירה הוא לאו משום גזל הקדש דלא אהני מעשיו ולהכי גם בקדוה"ג שאינו יוצא לחולין מ"מ מעל על ידי שינוי רשות וגם לשי' התוס' מעל בקדושת הגוף לדידן על ידי שינוי רשות.

ובמש"כ מיושב הא דמבואר בנדרים דל"ד בככרי אחר יתר על המעילה ובכל התורה כולה אין שליח לדבר עבירה דהא מעלו השליח והאורחים משום הגבהה כמש"כ התוס' בקידושין שם ובס' יהושע בסי' רל"א כ' לישב דהרמב"ם דבעולה דלא יצא לחולין להכי לא מעל משפת הגבהה ורק על האכילה ולהכי לא מעל משום דזה נהנה וזה מתחייב לא אחרינן וכ"כ בס' משנת חכמים ובאמת זה אינו כמש"כ דגם בקדושת הגוף איכא מעילה דשינוי רשות, אולם גם למשנ"ת דבקדוה"ג מעל משום שינוי רשות אע"ג דלא יצא לחולין מ"מ בקדושת דמים במעילה דשינוי רשות כיון דמתחלל בשוגג התשלומין הוא משום דררא דגזל כמשכ"ל עפי"ד התוס' בכריתות די"ג והנה"מ בסי' כ"ח (ובמזיד דאינו מתחלל רק איסורא איכא ולא תשלומי קרן כיון שלא נתחלל ורק בנהנה במזיד משלם את הקרן) ולהכי בקדושת דמים היכי שאינו מתחלל ואין כאן תשלומי קרן גם חומש ואשם ליכא ולהכי לפי המסקנא בקידושין דנ"ד דבקידושין לא קידש ובמכר לא קנה אין המעות יוצא לחולין ולהכי כשקנה החפץ במעות של הקדש כיון שאין כאן קנין לא מעל וכמש"פ הרמב"ם.

תוכן העניינים

אחיעזר (יוד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה