אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן מו · י
ובזה אמרתי לישב מה דקשה בסנהדרין שם לד"ל דאמאי מחלק הברייתא בין קדשי מזבח וקדשי בה"ב דקדשי בה"ב יפדו הא גם בקדשי בה"ב שחייב באחריותן הוי ממון בעלים לר"ש כמו בקדשי מזבח ולמש"כ י"ל דקדשי בה"ב לר"ל לטעמו בחולין דקל"ט דבאומר הרי עלי ונגנבו ונאבדו פטור דכל היכא דאיתא בי גזא דרחמנא איתא אלא דכשנפל הבית ומת השור שאין לו מציאות בעולם חייב וא"כ בעת קיומו דמי לאיתא בעינא דהא הוי בי גזא דרחמנא ואין עליו שום אחריות ורק שאם יתחדש איזו מאורע ע"י מיתת השור ודמי לאיתא בעינא דבכה"ג ל"א דהגול"מ כממון דמי ורק בקדשי מזבח דבנגנב או נאבד חייב ולא הוי בי גזא דרחמנא חשוב כליתא בעינא ואלא הא דסנהדרין א"ש בפשוטו לפ"מ דמסיק שם דגם לר"ל הוי זבח רשעים תועבה והקרבנות בעצמם אינם קריבים רק הואיל ואישתני אישתני ליתא בעינא מיקרי וכבר הרגישו מזה ומיושב בקדשי בה"ב דאינו מחלק בחייב באחריותן לר"ש דקדשי בדה"ג הוי איתא בעינא), ולפני זה הא דמבואר בב"ק דע"א דגונב שוה"נ מבית שומר חייב מצד דהגול"מ כממון דמי אף דקודם שנגנב לא הוי וגונב מבית האיש דהא הוי איתא בעינא, ולפימ"ש דקדשי מזבח שחייב באחריותן הוי גול"מ משום שכבר נתחייב א"כ ה"נ השומר נתחייב משעת פשיעה שנתחייב השור בסקילה ורק שפוטר א"ע בטענת הרי שלך לפניך וחשיב כליתא בעינא, אולם בב"ק דע"ו דמשני ר"ל בשוחט בע"מ בחוץ ולפרש"י עכצ"ל דמיירי בקדם מומן להקדישן ואין בו אלא קדושת דמים ומ"מ לר"ש מחויב בקדשים שחייב באחריותן והא לר"ל בקדשי בה"ב ל"ש אחריות גניבה דכל היכא דאיתא בי גזא דרחמנא איתא ועי' פנ"י בב"ק שם שהקשה דהא לר"ל בקדשי בה"ב ליכא חיוב אחריות כלל דכל היכא דאיתא בי גזא דרחמנא איתא, ובאמת ל"ק מידי דהא לר"ל מיירי כשהקדישו בעלים ביד גנב ועל הטביחה הא חייב באחריות דהא בטביחה הוי מת השור דגם לר"ל חייב.
ולכאורה אכתי קשה דהא קודם שטבח הוי כאיתא בעינא בקדשי בה"ב כמשכ"ל ולא הוי גורם לממון א"כ כי קא טבח לאו דמריה קא טבח רק של הקדש ואיך חייב בדו וצ"ל דלגבי דין טביחה דעי"ז חייב באחריות הוי כליתא בעינא וכמו שפרש"י בפסחים בקדשים שחייב באחריותן דליתא בעינא היינו לענין גניבה, אף דלפי פשוטו הא לא הוי וגונב מבית האיש דקודם הגניבה ל"ה כממון דמי ולעיל כתבתי משום דקדשים שחייב באחריותן הוי כליתא בעינא ולמש"כ י"ל בפשיטות דרש"י דלענין דין גניבה הוי כליתא בעינא. דאין לומר דלעינן חיוב גניבה הא גם לאחר גניבה כיון שנמצא בידו הגניבה א"כ הרי הוא כעת דליתא בעינא חיוב משום גניבה מחדש לגבי הבעלים דז"א דהא הוי אינו ברשותו כיון דהקרן נתחייב לגבי הקדש וכמו שנראה כן משי' הרמב"ם בפ"ג מה' גניבה והאס"ז בב"ק דע"ח והוי כגונב מן הגנב וכמוש"כ הקצוה"ח בסי' ל"ד לגבי החולק עם הגנב ועי' באס"ז בכתובות דל"ד ובדרוש וחדוש שם ועכצ"ל כיון דעל ידי גניבה נעשית ליתא בעינא כמו שפרש"י חשיב ליתא בעינא, ולהכי לענין דין טביחה הוי כליתא בעינא ולפי"ז גם בגנב מבית שומר א"ש בפשוטו דלענין דין גניבה הוי ליתא בעינא כמו שפרש"י, אולם בדברי התוספתא בב"ק נותנים את נזקו צ"ל דבקדשי מזבח מיירי דבקדשי בה"ב הוי כדאיתא בעינא.