אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן מד · ד
והנה מעכ"ת התעורר במשה"ק המקנה בקדושין ז' במאי דפריך הגמ' ותיפשוט קדושה בכולה. דהא לכאורה קדושין לא דמי להקדש דבהקדש אפילו אי נימא דלא פשטה קדושה בכולה מ"מ אותה מקצת קדוש ואיכא אמירה לגבוה והקדש ולהכי אמרינן דפשטה משא"כ באשה דאין אישות לחצאין מהכ"ת נימא דפשטה נימא דנתבטל כולה ואין כאן אמירה של קידושין כלל, וכת"ר תמה על דבריו שנעלם ממנו משנה מפורשת בתמורה דאמר ר' יוסי והלא במוקדשין האומר רגלה של זו עולה כולה עולה אף בתמורה כן, והלא גם תמורה אינה חלה על אבר ור"י נמי ס"ל דרשא דבהמה בבהמה דהא ס"ל דאין ממירים שלמים באברים ואפ"ה ס"ל דפשטה קדושה בכולה ולא אמרינן נבטל לגמרי, ונראה דהא סברת המקנה נכונה מצד עצמה, אולם רק למאן דס"ל דבאבר שאין הנת"ב ל"א פשטה קדושה בכולה מ"מ אותו אבר קדוש דילפינן מקרא משו"ה אבר שהנת"ב פשטה קדושה בכולה שפיר אפ"ל דלהכי פשטה קדושה בכולה דהא קדושת האבר לא נתבטל דלא גרע מאבר שאין הנת"ב דחל הקדושה על האבר משא"כ בקדושין דאין אישות לחצאין אינו בדין שתפשוט אישות בכולה מצד קידושי אבר שהנ"תב משא"כ לר' יוסי דס"ל דאף באבר שאין הנת"ב ג"כ פשטה קדושה בכולה דיליף מקרא וגזה"כ הוא כן ולדידי' אין מקום שתוגבל קדושה באבר לבד דבכל אופן אמרינן פשטה קדושה בכולה וא"כ גם באבר אחד מנ"ל שתפשוט קדושה בכולה נימא שנתבטל הקדושה לגמרי דהא אבר אחד בלבד לא חזי לקדושת הגוף ומהכ"ת שיחול עליו קדושת הגוף והא אין כאן הקדש של קדוה"ג לקרבן באבר אחד אלא דגזה"כ הוא דאמרינן גווני פשטה קדושה בכולה ולדידי' לטעמי' שפיר אמר מה בין תמורה לתחלת הקדש דכמו דגזה"כ בתחלת הקדש דפשטה קדושה בכולה ה"ה בתמורה ועפ"ז יובן מה דס"ל לר' יהודא דאבר שהנת"ב פשטה קדושה בכולה ואפ"ה אי"ע תמורה משום בהמה בבהמה והא מקרא דבהמה בבהמה אין ראי' דאפ"ל דאיצטריך לאבר שאין הנת"ב דאף דבתחלת הקדש חלה הקדושה אותו אבר אבל בתמורה אינה נתפסת קדושה אף באותו אבר דבעינן שיתפוס קדושה בכל הבהמה משא"כ באבר שהנת"ב דבתחלת הקדש פשטה קדושה בכולה מ"ט לא יחול התמורה ומ"ל אם אמר רק על אותו אבר כיון שסופו להתפשט בכולו בבהמה קרינן בי', אך לפמש"כ להסביר ע"פ ס' המקנה א"ש דהא בהא תלוי דכיון דבאבר שאין הנת"ב אף אותו האבר אינו קדוש בתמורה שוב גם באבר שהנת"ב אמרינן מאי חזית לקיים כל ההקדש דהא אפשר לבטל הקדושה גם מאותו אבר שדי בתר רובו (וזהו דלא כמש"כ התוס' בתמורה כ"ו ע"א בד"ה האומר בתירוצם הראשון דר"מ ס"ל כוותי' בחדא דאם אמר רגלה של זו עולה אין כולה עולה ופליג עליה דכי היכי דבתחלת הקדש חיילא אכולה בדבר שהנת"ב הכי נמי תחול תמורה אכולה ולפי תירוץ זה הא אעפ"י שאותו אבר אינו קדוש בתמורה לר"מ מ"מ באבר שהנת"ב מודה ורק לפי תירוץ השני שמחלקים בין אבר לחציו ובחציו גם ר' יהודא מודה ולפ"ז ר"מ ס"ל כר' יהודא לגמרי).
ובמש"כ יש לכוין מש"פ הרמב"ם דהקדיש אבר אחד בעוף הוי ספק ופירשו באבר שהנת"ב והלח"מ הקשה על זה דהא אבר שהנת"ב מסברא נפיק ולמש"כ א"ש דאי נימא דבהמה אמר רחמנא וגלי קרא בבהמה דאותו אבר קדוש קדוה"ג משא"כ בעוף דלא גלי קרא ממילא גם באבר שהנת"ב י"ל דלא אמרינן פשטה קדושה בכולה כיון דאפשר לבטל כל הקדושה ואין כאן הקדש כלל כסברת המקנה וקושיית הגמ' בקידושין ד"ז כמש"כ המקנה שם לפי ההו"א דא"כ לא נדרוש חצי אשה ולפי המסקנא גם היכי דנתרצית לא אמרינן פשטה קדושה בכולה כמו שנראה מסתימת הפוסקים אולם שי' התוס' שם בד"ה חניך בפרוטה דאיירי דאמר לה הרי את מאורסת לי ומשמע מדבריהם דאם אמר לה בלשון קדושין מתפשטין הקדושין בכולה אף לפי המסקנא והא אפשר לבטל כל הקדושין, ואפ"ל בשיטתם דהא חזינן בתמורה דלא מהני אבר שהנת"ב ולא פשטה קדושה בכולה מ"מ בחצי' מהני וצ"ל משום דבודאי ברוב אברים מהני וגם מחצה על מחצה הוי כרוב ולא אמרינן בזה מאי חזית דנתפשט הקדושה נימא דנתבטל הקדושה לגמרי דאזלינן בתר רוב וגם במע"מ מדה היא בתורה דאזלינן לחומרא ולהכי בקידושין בחצייך לפי המסקנא כמו בתמורה מהני, ולפ"ז י"ל גם בעוף דמספק"ל להש"ס אי אמרינן פשטה קדושה בכולה, ולשי' הרמב"ם גם באבר שהנת"ב הוי ספק מ"מ ברוב או מחצה פשטה בכולה כמו בתמורה ויתישב בוה משה"ק השעה"מ במאי דמקשה בקידושין ד"ז ותפשוט קדושה בכולה דהא גם בעוף דהוי קרבן ספוקי מספק"ל דבבהמה אמר רחמנא ומכש"כ באשה ולמש"כ י"ל דבחצייך מקודשת לי דמהני גם בעוף כפו בתמורה שפיר מקשה דתיפשוט קדושה בכולה, ובזה נדחו ד' הא"ח בסי' ל"א ס"ק י"ח מש"כ לישב דהר"מ שפסק בחצייך בפרוטה דהוי ספק אולם אפ"ל דהטעם בתמורה דמהני בחצי' משום דמה שנתמעט מבהמה בבהמה אברים דוקא אברים אבל רובו או חציו בבהמה קרינן בי' דרובו ומחצה ככולו. משא"כ בעוף דנתמעט מבהמה דלא הוי בהמה אף רובו דלא מהני דמתפשט קדושה בכולו וכן בקידושי אשה.