אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן מג · ז
ועשיתי סמוכין לפלפולא לפרש בזה דהג"מ בתמורה י"א דמקשה לבר פדא דס"ל דאין קדושה חלה על עוברין מהא דר"א אומר כלאים וטריפה ויו"ד כו' לישנא אחרינא אבל כלאים וטומטום ואנדרוגינוס אי אתה מוצא אלא בולד קדשים כר"י שהי' אומר הולד עושה תמורה הלין הוא דלא קדשי וכו' ותמוה דהא עיקר ראי' מרישא ומאי מייתי מסיפא ויש ליישב פ"ד הפלפול דנראה דאף לבר פדא דס"ל דאין קדושה חלה על עוברין והיינו קדושת הגוף דוקא אבל קדושת דמים חיילי כדמשני התם לא בקדושת דמים מה"ט קדושת בדה"ב ג"כ אפשר לחול (ואפשר דאין בזה איסור דמתפיס תמימים לבדה"ב דהא בעודו עובר לא חזי לגבוה) ולפ"ז נראה דאפשר להתפיס ג"כ לפרת חטאת דהוה קדושת בה"ב וי"ל פדיון (וכמבואר בע"ז דכ"ג בבהמה שמעברין לפניה כוס אדום ועי' באס"ז ב"מ ד"ל) ולפ"ז ילה"ק הא משכח"ל לבר פדא הא דטריפה ויו"ד אין קדושין ואין מקדישין לעשות תמורה כשהקדיש את העובר לפרת חטאת ועי' בפרה פ"ב ר' אליעזר אומר פרת חטאת המעוברת כשירה ובר"ש שם בשם הר"י מסומפונט דלאו באם פליגי אלא בעובר אם כשר לפרה ור"א מכשיר אפילו בעובר בשעת לקיחה וכ"כ התוס' בב"מ ל' בד"ה אף וא"כ שפיר ר"א לטעמו כשהקדיש ולד לפרת חטאת דכשר אליבי' ואח"כ יצא דרך דופן דגם בפרת חטאת פסול יו"ד ואף דמבואר בפרה פ"ב מ"ג יו"ד ואתנן ומחיר פסול ור"א מכשיר ע"כ לאו איו"ד פליג כדמסיק שנאמר ל"ת אתנן זונה ומחיר כלב בית ד' אלקיך ואין זו הבאה לבית וטעם זה ל"ש ביוצא דופן כמש"כ הר"ש ואע"פ דמבואר בתמורה כ' פרה קדשי בה"ב היא ולא עבדי תמורה אפשר דהא התם קאי לר"ש ור"ש יליף ממעשר אבל לרבנן כיון דחטאת קרי רחמנא וכל הפסולים הפוסלים בקרבן פוסלים בה וכמש"כ הרמב"ם בפ"א מה' פ"א דאע"פ דפרה קדשי בה"ב היא מ"מ כל הפסולים הפוסלים בקדשים פוסלים בפ"א והא לטעם דרבנן דר"ש בתמורה די"ג דלהכי קדשי בה"ב לא עבדי משום דלא הוי קרבן לד' א"כ פרה דחטאת קרי רחמנא חשוב קרבן (ועיין זבחים דקי"ג ובתמורה ד"ו וביומא די"ד בגי' רש"י ותוס' לענין פרת חטאת) והא דלא מקשה בתמורה ד"כ הניחא לר"ש דיליף ממעשר אבל לרבנן מאי איכ"ל משום דבאמת פרת חטאת בל"ז אינה עושה תמורה דהא הפרה נקנית מתרומת הלשכה ואף אם לקח יחיד ומסרה לצבור ק"צ הוה ואינו עושה תמורה וא"כ לשי' הרמב"ם אע"פ שאינו עושה תמורה מ"מ לוקה בצבור ושותפין א"כ במתפיס העובר לפרה דחל קדושת פרה שוב ראוי שילקה ולהכי אמר דאין קדושין ואין מקדישין לעשות בתמורה והיינו אפילו ללקות דמשכח"ל כשמתפיס העובר לפרת חטאת דקדוש קדושת בה"ב ולענין תמורה כיון דחטאת קרי רחמנא הוה קרבן לד' לרבנן דר"ש ורק דהוה משל צבור ואי"ע תמורה אבל מ"מ לוקין עליו וע"כ אמר אין קדושין ואין מקדישין לעשות תמורה היינו שהתפיס את הולד לפרת חטאת והי' לוקין עליו אלו יצא דרך רחם ועכשיו שיצא דרך דופן אינו לוקה ג"כ וע"ז הביא האיבע"א סיפא דברייתא אבל כלאים וטו"א אי אתה מוצא אלא בולדות קדשים וכר"י דאמר הולד עושה תמורה והא גם לרבנן דס"ל דאין הולד עושה תמורה מהוא גבי חלות התמורה וממלקות לא נתמעט ובדין שילקה לשי' הרמב"ם דמחלק בין הנושאים מחלות התמורה למלקות ולהכי גם בסיפא משכח"ל אין מקדשין לעשות תמורה הא משכח"ל נפ"מ גם לרבנן לענין מלקות ועכצ"ל דהברייתא נחית לאשמעינן רק לענין חלות התמורה או דס"ל דכל היכא דלא חלה התמורה ולא אהני מעשיו לא לקי כמאן דס"ל דאי עביד מהני (דהא מחלוקת אביי ורבא תלוי' בפלוגתא אי מערבין לקרנות) א"כ הרי מוכרח דמיירי לענין חלות התמורה ומוכיח מרישא דקדושה חל על עוברין. כ"ז כתבתי לפלפולא בילדותי.