אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן מג · ו
ולמשנ"ת בשי' הרמב"ם דלהכי לוקה בצו"ש משום לאו דלא יחליפנו כמש"כ באות ב' או משום דילפינן מקרא דאחד ממיר ולא שנים ממירים בחלות התמורה ומסברא ג"כ לא דמי לכל הני שאין עושים תמורה בדה"ב ותמורת נכרי דילפינן ממעשר ששנוי הקדושה וכן מנחות ועופות שהם מין קרבן אחר ובהמה אמר רחמנא וכן באברים ועוברים דאי"ע בהם תמורה כמבואר בחולין ס"ט דילפינן ממעשר והוא שינוי ג"כ בגוף הקרבן דאברים לבדם ועוברים אינם ראוים לקרבן משא"כ צבור ושותפין נהי דשנוי קרבן צבור מקרבן יחיד אבל קרבן שותפות מקרבן יחיד אין חילוק כלל לבד במנחה דנפש אמר רחמנא ואין שום שינוי בגדר הקרבן בין קרבן שותפין מקרבן יחיד אלא דגזיה"כ הוא ממעשר או מקרא דאחד ממיר ואין שנים ממירים בחלות התמורה ואמרינן דאין לך בו אלא חידושו בחלות התמורה דלא חלה אבל על לאו דלא יחליפנו לוקה אולם כיוצא בזה מצינו בולד קדשים דבאמת אין חילוק בולד קדשים לבד בחטאת ואשם דהלכתא גמירי לה אין בקדושתו שינוי משאר קרבנות ומה שהיא קדושה הבאה מאליה הרי הא בכור ג"כ קדושה הבא מאליה ועושה תמורה ולמ"ד בהויתן הן קדושים הרי הוא כבכור ממש ובגזה"כ נתמעט מקרא דוהי' הוא ותמורתו יהי' קדש הוא ולא ולד וא"כ המיעוט היא בחלות התמורה ובדין שילקה ואם שהרמב"ם סתם דין זה ולא הזכיר בולד דין תמורה שילקה אבל ידוקדק בזה דהרמב"ם שכתב בהלכה י"ז הממיר בכלאים או בטומטום ואנדרוגינוס אין הקדושה חלה עליהן לפיכך אינו לוקה ויעוי' בלח"מ שהרגיש בזה דהא לפי המבואר בדברי ר"מ כלאים וטו"א אי אתה מוצא אלא בולדות קדשים אליבא דר"י דאמר הולד עושה תמורה א"כ למש"פ הרמב"ם כרבנן דאין הולד עושה תמורה לא משכח"ל קדושת הגוף ככלאים וטו"א ולמה נקיט הר"מ כלאים וטו"א ולמש"כ א"ש דולד קדשים אע"פ דאינו עושה תמורה משום דילפינן מהוא רק על חלות התמורה אבל מילקי לקי אולם בטו"א דאין קדושה חלה עליהן כלל ואינו לוקה ג"כ ולהכי דקדק הרמב"ם בלשונו לפיכך אינו לוקה מה שלא הזכיר כן הרמב"ם בלשונו בשארי דברים שאינם עושים תמורה כמו עופות ומנחות ואברים ועוברים משום דבטו"א וכלאים עיקר הנפ"מ לענין מלקות ולהכי סיים שאין לוקין והא דק' אי אתה מוצא אלא בולדות קדשים ואליבא דר"י דס"ל ולד עושה תמורה היינו דמפרש ר"מ אין קדושין ואין מקדשין על חלות התמורה ולא משכח"ל רק בולדות קדשים אליבא דר"י