אור ברסלב
אחיעזר (יוד) סימן מא › יב

אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן מא · יב

יא

והנה התוס' במנחות ד"ט בד"ה אותן נתקשו בשירי מנחה שחסרו בין קמיצה להקטרה, דמקטיר הקומץ עליהן, מאי שנא מנטמא לר"י כיון דלא נשתייר כזית אין מקטיר עליהן וכחבו וצריך לחלק בין זה לנטמא דכיון דאין זבח נפסל ע"י חסרון. אע"ג דשיריים נפסלים עבדינן לי' כזבת להקטיר הקומץ עליהן עכ"ד, ולפי תי' התוס' חידש בס' טהרת הקדש דלפי"ז בשיריים שחסרו אחר קמיצה קודם קביעותן בכלי דדמי לחסרון קודם קבלה דמתן בכלי דמי לקבלה דבכה"ג גם בזבחים פסול דהא בבכורות דל"ט מדייק הש"ס מהא דאם נשתייר כזית זורק את הדם דצורם אוזן אחר קבלה לא מפסיל ומיני' דקודם קבלה דמיפסל בבע"מ בין שחיטה לקבלה.

ואיתנהו פסול דחסרון גם בזבחים ה"ה בשירים שחסרו אחר קמיצה קודם מתן כלי ואינו מקטיר עליהן את הקומץ ודקדק בזה בלשון הש"ס דתני שיריים שחסרו בין קמיצה להקטרה ולא קתני שיריים שחסרו אחר קמיצה כמו דנקיט מתחילה קודם קמיצה. דשיריים שחסרו בין קמיצה להקטרה היינו אחר הקמיצה ומתן כלי היינו שאינה חסרה רק הקטרה, בחסרו אחר קמיצה לפני מתן כלי אינו מקטיר עליהן את הקומץ, וכן דקדק שם מלשון רש"י זהו תו"ד, ותמיהני שלא שם עין לגמ' מפורשת במנחות די"ב אמר רבא מנא אמינא לה דתנן כו' וכיון דבמתן כלי והילוך ובהקטרה כו' ויעו' בפירש"י ותוס' שם דבמחשבת מתן כלי והילוך והקטרה הואיל ואפילו חסרו מותר להקטיר עליהן הקומץ דמוקי לה בשחסרו לאחר קמיצה ואפי"ה הוי פיגול יעו"ש הרי מפורש בדהג"מ דגם בחסר קודם מתן כלי חייב משום פיגול מוכח דמקטיר עליו את הקומץ לכתחילה דאי נימא דאין מקטיר עליו את הקומץ לכתחילה חשוב שלא קרב המתיר כמצותו דאיבע"ל שם רק לדברי האומר דמקטיר קומץ עליהן לכתחילה, ומפורש בדהג"מ דגם בחסר קודם כלי מקטיר עליהן את הקומץ והסיריים אסורים באכילה, ולפי"ז מוקשים דהתוס' דהא לפני מתן כלי גם בזבחים איתנייהו פסול דחסרון דבפ"מ קודם קבלה הוי כנטמא, ודוח"ל דלפ"מ דמדייק רבא מוקי לה משנתנו כר"א דס"ל אעפ"י שאין בשר יש דם ולדידי' גם בחסרון לפני מתן כלי מקריבין את הקומץ לכתחילה כבכל הזבחים דהא בתר הכי מסיק הא מני ר"א דלר"א אינו חייב עד שיקטיר את כולו, ואם איתא הא מוכרח לומר דמשנתנו לר"א אם שי"ל דסבר לי' כוותי' בחדא ופליג עלי' בחדא.

וסבור הייתי לומר דאפשר דאע"פ שאינו מקטיר את הקומץ לכתחלה, מ"מ כיון דאם הוקטר הורצה חשיב לקובעו בפיגול ומאי דאיבע"ל שם לדברי האומר דמקטיר קומץ עליהם לרבותא דאעפ"י דמקטיר קומץ עליהם מ"מ כיון דהשיריים אסורים לא נקבע בפיגול ולא יצא ידי מעילה אבל גם למ"ד דאין מקטיר קומץ עליהם אפ"ל לפי הך צד דקובעו בפיגול דחשיב קרב המתיר כמצותו ובזה יתיישב ג"כ אליבא דרבא דמשנתנו מיירי בחסר אחר קמיצה, דא"כ יקשה לר"ל דס"ל דאין מקטירין את הקומץ לכתחלה וחשיב לא קרב המתיר כמצותו משום דבאמת חשיב קרב המתיר כמצותו כיון דאם הקטיר הורצה, אולם למשנ"ת דהא דלא הוי כיצא כלו בשיריים שחסרו בין קמיצה להקטרה משום דמהני להקטיר את הקומץ לכתחלה, א"כ לר"ל דס"ל דאין מקטירין את הקומץ וכן לפני מתן כלי דאין מקטירין את הקומץ שוב הוי כיצא כלו.

וגם עיקר הדבר אינו נראה דבודאי כיון דאינו מקטיר את הקומץ לכתחילה אינו חשוב לקובעו בפיגול ולהוציא מידי מעילה והאיבעי דגמ' רק לריו"ח דמקטיר את הקומץ. אמנם חידוש דין הטה"ק דלפני מתן כלי אין מקטירין את הקומץ לכתחלה, ובנה יסוד ע"ד התוס' שכתבו דפסול חסר לא מצינו בכל הזבחים ופירש בדבריהם דאחר קבלה לא מצינו פסול חסר אבל לפני קבלה הא פסול כמבואר בבכורות דל"ט לדעתי זה יסוד רעוע ואין דבריו מוכרחים, ופשט ד' התוס' נראה דכיון דאין זבח נפסל ע"י חסרון היינו דלא מצינו שיפסל הבשר ע"י חסרון חלק הבשר כמו במנחה דשיריים שחסרו אסור הנשאר ומה שמצינו שנפסל הקרבן לפני קבלה ע"י חסרון דכל הקרבן נפסל באופן שהחסרון גרם מום בקרבן ואילו חסר קצת בשר ולא הי' מום לא הי' נפסל הקרבן הרי דבאופן שהקרבן כשר לא יפסל הבשר והאימורין ע"י חסרון חלק מהם ופסול דחסרון בשירי מנחה שהקומץ לא נפסל ואם הקטיר הורצה חידוש הוא במנחה שלא מצינו בכל הזבחים ולא דמי לנטמא זהו כונת דהתוס' ולפי"ז גם בחסר קודם מתן כלי כשר להקטרה כמפורש בדי"ב פשטות דברי הגמרא דגם לפני מתן כלי מקטיר הקומץ לכתחלה.

תוכן העניינים

אחיעזר (יוד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה