אור ברסלב
אחיעזר (יוד) סימן לט › יד

אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן לט · יד

יג

ובזה הי' נראה להעיר בהא דמבואר בשו"ע סי' של"א ס"ד פירות א"י כו' ואם לקחן ישראל אחר שנתלשו קודם שתגמור מלאכתן וגמרן ישראל חייבין והמחבר דקאי בזה"ז על כן השמיט מן התורה כלשון הרמב"ם דהרמב"ם כתב עיקר הדין מזמן בית ראשון אבל המחבר הא כ' בס"ב כשי' הרמב"ם דאפילו בימי עזרא לא הוי מן התורה. והא הקונה פירות בסוריא מנכרי אפילו מירחן ישראל פטורין כמבואר בסעיף ז' ואם כן לשיטת סה"ת דבזה"ז יש קנין לנכרי ואם כן בא"י אמאי חייבין נימא יש קנין כמו בסוריא כמש"כ באות י"א והנה לפי פשוטן של דברים נראה דדוקא אי תרו"מ מדרבנן דקדושה שני' נמי בטלה כרבנן דר' יוסי וכיון דעיקר קדושת הארץ אינו אלא מדרבנן להכי יש קנין לנכרי אבל לשי' הרמב"ם דקדושה שני' לא בטלה ואין לה הפסק ורק דבתרו"מ בעינן ביאת כולם אבל לגבי שארי דברים דלא בעינן ביאת כולם הוי מן התורה וכן לענין שביעית מה דבזה"ז א"א מדרבנן הוא משום דתלוי ביובל אבל עיקר הקדושה אינה בטלה לא מהני קנין נכרי וכבר הרגישו בדבר זה, אולם מרן הב"י בעצמו בתשו' אבקת רוכל בסי' כ"ד בהשגתו על הכפתור ופרח במה שתמה ע"ד הרמב"ם בפ"ד הל' כ"ט מהל' שמיטה ויובל דאמאי מותרין הפירות הא מה שאסור מן התורה מפני שבת הארץ וקדושתה לא נפקת בקנין הנכרי וע"ז כתב הב"י דזה אינו שהרי כתב הרמב"ם בהלכות שו"י פ"ד דשמיטת קרקע בזמן שאין יובל נוהג אינו אלא מדבריהם (וכן כתב הכסף משנה בהלכה כ"ט שם אלא דבכ"מ כ' דלא דק משום דשביעית בזה"ז א"א מדבריהם ועל מש"כ מצד אין קנין השיב דדוקא בחזר ולקחה אבל כ"ז שהיא ביד הנכרי הופקעה אבל בתשי' אבקת רוכל כ' שם דלפי שהוא בזה"ז מדבריהם יש ביד הנכרי להפקיע וע"ע בתשו' מהרי"ט סי' מ"ג) וכן ראיתי מוכיחים מד' ספר התרומה במה שמתרץ קוהתו"ס בסנהדרין דכ"ו ד"ה אגיסטון כו' שהקשה מגיטין דס"ב דאין עודרין ומתרץ סה"ת ליישב דהך תנא דאין עודרין ס"ל דקידשה לע"ל ואף על פי שאין יובל נוהג מ"מ שביעית נוהגת עכ"ל ופירושו דלפיכך אין קנין הרי מבואר מדבריו דאלו הי' שביעית תלוי ביובל אע"פ דקידשה לע"ל מ"מ יש קנין לנכרי.

עכ"פ הב"י לשיטתו בתשו' אבקת רוכל דבזה"ז יש קנין וקשה מ"ט פירות נכרי בזה"ז שגמרן ישראל חייבין הא בזה"ז יש קנין לנכרי ודמי לסוריא. ולמש"כ י"ל דבאמת ס"ל להב"י כדעת סה"ת דבזה"ז יש קנין לנכרי לגבי שביעית ולגבי שארי דברים שאינם אלא מדרבנן ומש"כ דפירות הנכרי שמירחן הישראל חייבים הוא משום דס"ל דפירות חו"ל שנכנסו לארץ ונתמרחו בארץ חייבים מה"ת וכמש"כ הכ"מ בתי' ב' ומה"ט ס"ל דפירות חו"ל שנכנסו לארץ בזה"ז חייבים כמש"פ בסי' של"א סי"ב ולפיכך נהי דיש קנין לנכרי בזה"ז מ"מ לכשגמרן הישראל הרי הוא חייב מצד פירות חו"ל שנכנסו לארץ דגם בזה"ז יש חיוב על פירות חו"ל שנכנסו לארץ דתקנו כעין של תורה (וזהו כפשטא דשמעתין דגיטין דלמ"ד אין קנין לא דרשינן למעט דין נכרי) ובסוריא לא נתחייבו פירות חו"ל שנכנסו לשם כיון דמ"מ גדלו בחו"ל אין מירוח סוריא קובע חיוב וכ"ז בתרו"מ אבל בשארי דברים כמו שביעית וכיו"ב שאין כניסתן לארץ מביאים לידי חיוב שפיר י"ל דיש קנין לנכרי בזה"ז כשי' הס"ת והס"ת דס"ל גם לענין תרו"מ דיש קנין לנכרי לפי דס"ל כשי' הרדב"ז דפירות חו"ל שנכנסו לארץ א"א מדבריהם ולפיכך לא גזרו בפירות דחו"ל שנכנסו לארץ בזה"ז

תוכן העניינים

אחיעזר (יוד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה